יוקר המחיה | ניתוח

10 שנים, 0 הכרעות: הסיבה ליוקר המחיה נחשפת

שלל תביעות ייצוגיות נגד מונופולים נגררות בבתי משפט בארץ ולא הגיעו להכרעה, ובינתיים החברות נהנות • מה מצבן של התביעות, כיצד הן משפיעות על החברות, ומדוע מערכת המשפט ממתינה להחלטת ביהמ"ש העליון בתביעה נגד קוקה קולה, שתכריע בשאלה "מהו מחיר מופרז"

הפגנת המיליון בתל אביב במחאה החברתית ב-2011 / צילום: בן יוסטר
הפגנת המיליון בתל אביב במחאה החברתית ב-2011 / צילום: בן יוסטר

מאז המחאה החברתית של 2011, המאבק ביוקר המחיה המשיך להתנהל במישור המשפטי בדרך של שורת תביעות ייצוגיות נגד תאגידי הענק, בהם תנובה, החברה למשקאות קלים (קוקה-קולה), שטראוס, אסם, יוניליוור ואחרים. וזאת, בעילה של "מחיר לא הוגן", שלפיה המונופול מנצל את כוחו לרעה וגובה מחיר מופרז על מוצר.

בשנים האחרונות הוגשו בישראל למעלה מ-50 תביעות, שעניינן גביית מחירים מופרזים על-ידי מונופולים.

הבעיה המרכזית היא הקושי של בתי המשפט להכריע כיצד יוכל להחליט אם המחיר שמונופול גובה מופרז, באופן שהוא מנצל לרעה את כוחו. זו הסוגיה העומדת לפתחו של בית המשפט העליון, הדן בבקשת רשות ערעור על אישור ניהול תביעה ייצוגית נגד קוקה-קולה בשל גביית מחיר מופרז על בקבוקי ליטר וחצי.

שופט העליון עופר גרוסקופף פסק בתיק, כשופט מחוזי, כי הפער בין מחירי קוקה-קולה לבין מחירי מתחריה, פפסי ו־RC קולה, מצדיק את ניהול התביעה. בערעור צפוי העליון להכריע כיצד ניתן לקבוע מהו מחיר מופרז, הכרעה שתשפיע על שורת תביעות בסוגייה. הכרעתם של שופטי העליון תשפיע על יוקר המחיה בישראל מאחר והשופטים צפויים להכריע איך ניתן לקבוע מהו מחיר מופרז, ותשפיע על הליכים שונים התלויים ועומדים ועל תביעות עתידיות.

לאור חשיבות ההכרעה, היועץ המשפטי לממשלה הביע את עמדתו העקרונית, לה שותפה רשות התחרות, בהליך של קוקה-קולה. לעמדתו יש להכיר בקיומה העקרוני של עילת מחיר מופרז, אך יש לאשר תביעות בזהירות וריסון. ההוכחה כוללת מבחנים רבים קשים להוכחה. "עצם האפשרות לגבות מחיר גבוה מהמחיר התחרותי הוא השמן המניע את גלגלי התחרות" - כתב מנדלבליט. עמדתו זכתה לביקורת בטענה שהיא תבטל את האכיפה הפרטית בדיני התחרות בישראל כי מדובר במבחני סף בלתי עבירים.

נזכיר כי הממונה הקודם על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, העמיד בשנת 2014 את גובה הרווח ההוגן על 20%. פער זה כונה "נמל מבטחים". נקבע כי לא יופעלו סנקציות נגד מונופול כאשר הפער בין מחיר המוצר לעלות ייצורו אינה עולה על 20%. החלטה זו הביאה לגל של התביעות הייצוגיות. בשנת 2016 ביטלה הממונה על רשות התחרות הנוכחית מיכל הלפרין, את "נמל המבטחים" בשל החשש לפגיעה בדינמיקה של השוק. לפי העמדה המעודכנת שקבעה ב-2016 הלפרין, שהודיעה לאחרונה שתעזוב את תפקידה, המדיניות צריכה להיות מרוסנת והיא לא מוגבלת באחוז מסוים של פער במחיר.

עורכי הדין של התאגידים מצדדים בגישה שחוק התחרות לא נועד לאסור על מחירים גבוהים, אלא לאפשר כלכלית חופשית. "התערבות ישירה במחירים היא ההיפך מכלכלה חופשית, ומעלה חשש לפגיעה בהליך התחרותי ובפעילות השוק התקינה", אומרת עו"ד טל אייל-בוגר, שותפה וראש מחלקת דיני תחרות במשרד פישר (FBC & Co), כי "התערבות חיצונית בשוק תשלול, בדיעבד, מפירמות את היכולת ליהנות מיתרונות תחרותיים שצברו, ותצנן תמריצים לחדש או ליטול סיכונים עסקיים".

 

עו"ד רנן גרשט שמרבה לייצג את התובעים הייצוגיים מסביר כי ל"שוק המזון יש השפעה לא מינורית על מדד המחירים לצרכן... אני קפיטליסט, אבל קפיטליזם צריך להיות בריא ולא חזירי. כשמונופול מנצל לרעה את כוחו הוא פוגע במודל הקפיטליסטי". גרשט אומר כי התאגידים המונופוליסטיים ממשיכים לפגוע בציבור בכך שהם גוררים את ההליכים נגדם במשך שנים ארוכות באמצעות סוללת עורכי דין יוקרתית ומומחים מטעמם, רובם יוצאי רשות התחרות. "מדובר בהפרת דין יעילה, מאחר שהדחייה מייצרת להם רווחי עתק שעולים עשרות מונית על הקנס שיוטל עליהם בסופו של יום".

חלק גדול מהתביעות בנושא מחיר מופרז מוגשות על-ידי אותם עורכי דין שמובילים את המאבק ביוקר המחיה. "אנחנו רואים בתביעות שליחות חברתית. זה אחד הכלים הבודדים בעולם המשפט שאפשר באמצעותו לתקן עוול חברתי", אומר גרשט, שיחד עם שותפו עו"ד אופיר נאור, מייצגים תובעים ייצוגיים בחלק גדול מתיקי המחיר המופרז. "אתה נאבק בגופים הכי חזקים במשק, ולכן אתה חייב שתהיה לך בערה פנימית לתקן עוול חברתי". עו"ד נאור אומר, כי "אנחנו פועלים לתקן עוול מול תאגידים לא מרוסנים, במצב בו הרגולטור (רשות התחרות) לא עושה את העבודה שלו. בפעם הראשונה התאגידים חשופים לתביעות של מאות מיליונים".

מצד שני נמצאת אייל-בוגר שמסבירה: "מדע הכלכלה אינו עוסק בהוגנות. אין כל תאוריה שתבסס מענה מראש לשאלה קונקרטית של מנהל במונופולין: מאיזה מחיר והלאה החברה תחשב כמפרה חוק? אין תיאוריה כלכלית שמספקת תשובה לשאלה איפה עובר קו הגבול בין מחיר הוגן למחיר גבוה ובלתי הוגן". אייל-בוגר מוסיפה כי "הפירמות נדרשות להתמודד עם שינויים תמידיים בתנאי השוק, בעלויות חומרי הגלם ובהיבטי הביקוש באופן הצופה פני עתיד, אבל תביעה עוסקת בהתנהגות הפירמה בדיעבד, לאחר מעשה , תוך התעלמות מאי הוודאות העסקית בזמן אמת".

בסוף של דבר המחאה החברתית נגד יוקר המחיה מקבלת את הביטוי המשפטי שלה כשהעמדות האלה מתנגשות בבתי המשפט ובחדרי החקירה של רשות התחרות. מה קרה מאז המחאה בתביעות המונופולים על גביית מחירים מופרזים והאם ניתן לראות שינוי בעשור האחרון. גלובס עושה סדר:

2011: הקוטג' של תנובה - התיק הראשון עם פיצויים

התיק הראשון שנולד סמוך למחאה החברתית של 2011 שגם כונתה "מחאת הקוטג'" עקב המאבק על מחיר הגבינה הגבוה ועל יוקר המחיה בישראל. זהו גם התיק הראשון בישראל בו נפסק כי מונופול גבה מחיר מופרז.

בשנת 2020 קבעה שופטת בית המשפט המחוזי מרכז אסתר שטמר, כי תנובה תשלם לצרכנים פיצויים בסכום של כ-25 מיליון שקל. החלטתה התבססה על שלושה מבחנים - הראשון: השוואת שיעורי הרווח של תנובה מהקוטג' לשיעורי הרווח של חברות זרות, שמומחה מטעם החברה בחר להביא. המבחן השני: השוואת המחיר בתקופת התביעה למחיר שתנובה בחרה לגבות בשנים שלאחר מכן. השלישי: השוואת רווחי תנובה מהקוטג' לרווחיה מתשלובת החלב.

תנובה הגישה ערעור לעליון, הממתין להכרעה בימים אלו לתיק קוקה-קולה. התובע הייצוגי בתיק הוא אופיר נאור המיוצג על-ידי עורכי הדין שחר בן מאיר ודוד דנינו. את תנובה מייצגת עו"ד טל אייל-בוגר ממשרד פישר.

עו
 עו

2014: גבינה לבנה ושמנת של תנובה - בשלב ההוכחות 

תביעה שהוגשה על-ידי ירון זליכה, והייתה בין התיקים הראשונים שהוגשו לאחר המחאה. הגבינה הלבנה ושמנת 38% היו תחת פיקוח ולאחר שיצאו מהפיקוח המחירים האמירו, בשנת 2014 המוצרים הוחזרו לפיקוח ומחירם צנח.

תיק זה פרץ את הדרך לחייב את התאגידים למסור מידע על נתוני המכירה. השופטת ענת ברון מבית המשפט העליון קבעה, כי מכוח הסעיף של עילת המחיר המופרז חובה על המונופול לתת נתונים על המוצר בשלב הראשון של הדיון בבקשה לאישור תביעה ייצוגית. בימים אלו מתנהל שלב ההוכחות בפני השופטת תמר בזק רפפורט בבית המשפט המחוזי ירושלים. את התובע הייצוגי מייצג משרד גרשט-נאור. את תנובה מייצגת עו"ד טל אייל-בוגר ממשרד פישר.

2014: גבינה צהובה של תנובה - ממתין להחלטת העליון

התביעה הוגשה על-ידי המועצה לצרכנות באמצעות עו"ד גיל רון קינן ועסקה בגביית מחיר מופר של גבינה צהובה הנמכרת במעדניה. בתביעה, שהוגשה על-ידי איש העסקים אמיר יוסף ברוט, נטען כי ישנם פערי מחיר משמעותיים בין גבינה צהובה הנמכרת במעדנייה והנפרסת לפי בקשת הלקוח - לבין גבינה צהובה ארוזה מראש הנמכרת על המדף. לטענת התובע, מחירה של הגבינה הארוזה גבוה בהרבה מהגבינה הנפרסת לפי בקשת הלקוח, וזאת למרות שמדובר באותו מוצר בדיוק. ב-2019 אישר בית המשפט המחוזי את הבקשה.

לטענת המועצה לצרכנות, מאז הוסר הפיקוח ב-2007 על הגבינה הארוזה, תנובה העלתה את מחירה ל-117% יותר ממחיר הגבינה במשקל, שמפוקח. תנובה הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, שעיכב את ההחלטה עד להחלטה בתיק קוקה-קולה.

2016: קוקה-קולה - התיק שיכריע בעליון

תיק זה יכריע את סוגיית המחיר המופרז וישפיע על שאר התביעות. הוא לא היה הראשון שהוגש, אך יהיה זה שיקבע עבור יתר התביעות וגם תביעות עתידיות. השופט עופר גרוסקופף קבע באופן תקדימי מקבילית כוחות - ככל שכוח השוק גדל יותר, הנטל שמוטל על התובע את המופרזות הוא נמוך יותר.

העותרים ביקשו לחייב את קוקה-קולה לחשוף נתוני אמת, אך היא עומדת בסירובה. השופט גרוסקופף קבע שאם קוקה-קולה לא חושפת נתונים, היא לא תוכל ליהנות מכך, הנטל על העותרים יהיה נמוך יותר. בתביעה זו התאחדו עורכי הדין אופיר נאור, רנן גרשט, שחר בן מאיר ויצחק אבירם. קוקה־קולה מיוצגת על-ידי עורכי הדין מוטי ארד ואמיר ונג ממשרד גולדפרב זליגמן.

השופט עופר גרוסקופף / צילום: שלומי יוסף
 השופט עופר גרוסקופף / צילום: שלומי יוסף

נגד קוקה-קולה ננקטו גם הליכים מנהליים על-ידי רשות התחרות והיא חויבה בקנס של 39 מיליון שקל בשל שימוש לרעה בכוחה המונופוליסטי בשוק משקאות הקולה. עו"ד גרשט אומר כי "היקף הקנס מבחינה אבסולוטית נשמע גבוה, אבל לקוקה-קולה זה אפילו לא מכה קלה בכנף, כי הרווח שהיא הפיקה מזה עולה עשרות מונים על הקנס".

2016: קקאו של שטראוס - נדחתה בקשה לייצוגית

באותו היום שהתקבלה ההחלטה על קבלת התביעה הייצוגית נגד קוקה-קולה על-ידי השופט עופר גרוסקופף, הוא דחה את התובענה שהוגשה נגד שטראוס, על גביית מחיר מופרז על קקאו. גרוסקופף קבע ששטראוס הציגה ראיות לפיהן יכולתה לקבוע מחירים מוגבלת בידי כוחות השוק. השופט בחן את התפתחות מחירי הקקאו על סמך נתונים ששטראוס חשפה בהליך.

נתון נוסף שהשפיע על ההחלטה היה כי נתח השוק של שטראוס בענף אבקת הקקאו קטן משמעותית מזה של קוקה־קולה בתחומה. התובע היציוגי אלון צדוק יוצג על-ידי רנן גרשט ויעקב שנהב, את שטראוס ייצגו משרד זקלר-ארגוב.

עו
 עו

2016: מילקי של שטראוס - ממתין להחלטה במחוזי

בתביעה נטען כי שטראוס מהווה מונופול בתחום מעדני חלב עם קצפת באופן שהיא שולטת ב- 90% מהשוק, וכי היא ניצלה את כוחה המונופוליסטי כדי לגבות מחיר מופרז עבור מעדן המילקי. מילקי ודני הם המוצרים היחידים שבהם שטראוס מוכרזת כמונופול. העותרים טענו לפיצוי של 100 מיליון שקל. בעתירה נטען כי מחיר המילקי הוסר מפיקוח בשנת 2007 ומאז מחירו האמיר תוך שלוש שנים בכ- 50%, זאת על אף שמחיר החלב הגולמי היה באותה עת במגמת ירידה.

שטראוס חויבה להציג בדיון המקדים את נתוני הרווחיות שלה ממכירת מוצרי המילקי, בתיק נוהלו הוכחות עד תום. הצדדים הגישו את סיכומיהם לפני מספר חודשים והם ממתינים לפסק דין.

התביעה הוגשה אלון צדוק המיוצג על-ידי משרד נאור-גרשט, את שטראוס מייצגים עורכי הדין ניב זקלר ועופר ארגוב.

2016: הפתיתים של אסם - התיק מעוכב 

הבקשה הוגשה בטענה כי אסם גבתה מחיר מופרז על פתיתים, שוק בו היא מונופול מוכרז ושולטת על כ-80%. בית המשפט המחוזי מרכז מינה מומחה מטעמו שמצא שבחלק מהתקופה נגבה מחיר מופרז. התיק מעוכב וממתין להכרעת בית המשפט העליון. את התביעה הגישו עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם. אסם מיוצגת על-ידי משרד גורניצקי.

2016: קפה נמס של שטראוס - התביעה נמחקה 

העותרים טענו לגביית מחיר מופרז על קפה נמס ובית המשפט הפנה את הצדדים להליך של חשיפת נתוני האמת. שטראוס התנהלה באופן שקוף, וחשפה בפני העותרים את נתוני האמת. בעקבות הצגת הנתונים, העותרים שיוצגו על-ידי משרד נאור-גרשט חזרו בהם מהתביעה. שטראוס יוצגה על ידי עוה"ד ניב זקלר ועופר ארגוב.

2016: "בלו בנד" של יוניליוויר - ממתינים להחלטה 

יוניליוור, בניהולו של ג'ם טריק יוקסל, מהווה מונופול בשוק המרגרינה, כך שבלו בנד מחזיקה בנתח של למעלה מ־90% מהשוק הפרטי. נתוני החברה נחשפו במסגרת התביעה המתנהלת בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד. בתיק הוגשו סיכומים והצדדים ממתינים להחלטה. את התובע הייצוגי, שגיא בינתאי, מייצג משרד נאור־גרשט. את יוניליוויר מייצג משרד יגאל ארנון.

האם התביעות שינו את השוק והצרכן הרוויח? תלוי את מי שואלים

עורכי הדין המייצגים תובעים ייצוגים בתביעות נגד מונופולים בעילה של גביית מחיר מופרז, סבורים שחל שינוי בהתנהלות התאגידים בעקבות התביעות. לדברי עו"ד גרשט, "כיום דירקטוריונים בחברות מזון, בשעה שהם יושבים עם ועדות התמחור, לכל הפחות הם שואלים את עצמם, האם מדיניות התמחור היא כזאת שלא תעלה מחיר מופרז? וזו התקדמות משמעותית חיובית". הוא מוסיף: "אני כבר יודע שחברות בוחנות האם יהיו חשופות לתביעה של מחיר מופרז ושאלו שאלות שנשאלות בדירקטוריון. כשזה קורה - כבר השגנו 50% ממה שרצינו. התיקון כבר מתרחש".

"עשינו שינוי משמעותי" אומר עו"ד שחר בן-מאיר, האחראי לחלק מהתביעות הייצוגיות, בהן תיק הקוטג' פורץ הדרך. "עד להחלטת האישור של הקוטג', מעולם לא אושרה ישראל בקשה לאישור תביעה ייצוגית על מחיר מופרז".

בן מאיר מוסיף כי עצם העובדה שמוגשות תביעות מביאה לשינוי התנהגות התאגידים. "זה לא מספיק, ומעט מדי ולאט מדי, אבל כאשר אתה נלחם במונופולים הכי גדולים, ובבעיה מהותית של יוקר המחיה, אין מה לצפות לתוצאה מיידית, זה מאבק של ריצת מרתון ולא ריצה של 100 מטר". לדבריו, החלטות בית המשפט גם שינו, אם כי לא מספיק, את העמדה של הרשות לתחרות הנוכחית, שניסתה "להרוג" את העילה של גביית מחיר בלתי הוגן.

מנגד עורכי הדין הבכירים בישראל בתחום דיני התחרות המייצגים בתביעות "המחיר המופרז" טוענים כי שטף התביעות הייצוגיות מוגזם ויגרום לפגיעה בהתנהלות הכלכלית.

עו"ד מוטי ארד ממשרד גולדפרב זליגמן המייצג את קוקה-קולה, אומר כי "השימוש שנעשה בתביעות בישראל בשנים האחרונות היה בלתי מבוקר, בלי להבחין אם המוצר מתאים להחלה של העילה, מבלי להבחין אם הייתה עליית מחירים חריגה של המוצר ובלי להתייחס לפסיקה אירופאית במשך 40 שנה, שיצרה את העילה והגדירה את הגבולות שלה".

ארד מוסיף כי "יישום מוגזם ולא מתאים של העילה יגרום, לגישת היועץ המשפטי לממשלה, לפגיעה בהתנהלות הכלכלית הנכונה ולא יתרום לצרכנים. בית המשפט הוא לא המקום הנכון לקבוע את המחירים של כל המוצרים שהוכרזו כמונופולין בישראל, וזה מה שמנסות ליצור התביעות שהוגשו בעילת מחיר מופרז".

עו״ד מוטי ארד, ממשרד גולדפרב זליגמן / צילום: אופיר אייב
 עו״ד מוטי ארד, ממשרד גולדפרב זליגמן / צילום: אופיר אייב

ניב זקלר ממשרד זקלר ארגוב המייצג את שטראוס, אומר כי אם בוחנים את השפעת התביעות של מחיר בלתי הוגן, "אנחנו לא רואים שמצבו של הצרכן השתפר. הסיבה המרכזית היא הבלבול שקיים לגבי השאלה מתי המחיר הופך להיות גבוה באופן בלתי הוגן, ובמיוחד איך צריך לקבוע שזה המצב".

זקלר מוסיף, כי "אין הנחיות ברורות, לא כלכליות ולא משפטיות, היוצרות ודאות לתובעים או לנתבעים. וכך, אנחנו מוצאים עצמנו בישראל עם עשרות רבות של תביעות שהן שיא עולמי, הוצאות משפטיות וכלכליות גבוהות ובזבוז זמן שיפוטי, אך בלי תרומה אמיתית לציבור". זקלר סבור כי הפתרון הנדרש הוא "עיצוב כללים משפטיים וכלכליים ברורים מספיק שיוכלו ליצור ודאות בתחום, או ביטול העילה".

צרו איתנו קשר *5988