כתב ההגנה לכחלון הסתיר את האמת: החברה שתשלם לו מיליונים - מפסידה

בצל סערת שכרו של כחלון: הפסד של 1.34 מיליון שקל ליונט קרדיט ברבעון הראשון • חברת האשראי החוץ בנקאי טוענת שוועדת התגמול והדירקטוריון שלה בחנו את תנאיו של שר האוצר לשעבר והם סבירים והוגנים ואינם חורגים משמעותית מקבוצת ההשוואה מולה נבדקו

משה כחלון / צילום: רפי קוץ
משה כחלון / צילום: רפי קוץ

הסערה סביב חבילת השכר שמציעה חברת האשראי החוץ בנקאי, יונט קרדיט, ליו"ר המיועד שלה, שר האוצר לשעבר משה כחלון, ממשיכה לעורר הדים. אמש התייחסה לראשונה יונט קרדיט לביקורת על תנאי השכר של כחלון, בסך 8.3 מיליון שקל עבור 80% משרה, ולמכתב שנשלח אליה בשבוע שעבר על ידי אחד מבעלי המניות בחברה, חברת לייטקום.

"פניית לייטקום כוללת בתוכה טענות מופרכות ומשוללות יסוד, הן לגבי התנהלות החברה והן לגבי משה כחלון, אדם עתיר כישורים, ניסיון ציבורי, ניהולי ומקצועי, אשר רלוונטיים לפעילות החברה", כתבו ביונט קרדיט בדיווח לבורסה. "ועדת התגמול ודירקטוריון החברה קיימו הליך סדור ומעמיק טרם אישרו את תנאי הכהונה המוצעים לכחלון, לרבות בחינת עבודת השוואה ממנה עולה כי תנאי הכהונה שלו, המובאים לאישור בעלי המניות של החברה, סבירים והוגנים ואינם חורגים בצורה משמעותית מקבוצת ההשוואה".

במקביל, החברה דיווחה גם על תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של השנה, מהן עולה כי ההון העצמי של החברה עמד על 78 מיליון שקל - נתון שמשקף לכחלון שכר פוטנציאלי של יותר מ-10% מההון. הרבעון הסתיים בהפסד של 1.34 מיליון שקל.

חברת האשראי החוץ בנקאי אמנם הציגה גידול בהכנסות מימון מ-3.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד לכ-6.8 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2020, אך שורת הרווח הסופית שלה מקשה על ההסבר כיצד תוכל לאורך זמן לשלם את חבילת השכר על כחלון. 

גידול של 50% בהיקף האשראי שניתן

בסך הכל העניקה החברה אשראי בסך של 96 מיליון שקל לעומת כ-64 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 50%. 46 מיליון שקל נתנה החברה כהלוואות לתקופה העולה על שנה אחת, פעילות בה החלה יונט קרדיט השנה, 7.5 מיליון ניתנו כאשראי לטווח ארוך ו-4 מיליון הן הלוואות לטווח של עד שנה.

אחד הנושאים שליוו את הביקורת על תנאי השכר של כחלון, מעבר להיקפם, הייתה העובדה כי הריבית שגבתה יונט קרדיט ועמדה על 26%. אפילו המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, נדרש לכך בשבוע שעבר ואמר כי "ריבית דו ספרתית שמתחילה בספרה 2 היא כמעט כמו לשים מכשול בפני עיוור". יונט קרדיט מציינת בדוח שבמהלך הרבעון העניקה הלוואות לצדדים שלישיים בסכום מצטבר של 51 מיליון שקל לתקופה של 5 שנים בריבית שנתית בשיעור של בין 12% ל-15%. החברה רשמה כ-6 מיליון שקל בריבית שהתקבלה.

במהלך הרבעון הצליחה החברה לצמצם את ההפרשה להפסדי אשראי, בין היתר בזכות התאוששות המשק לאחר משבר הקורונה, שהקטינה את אי הוודאות שהאשראי שניתן ללווים לא יוחזר. ההוצאות להפסדי אשראי עמדו על 524 אלף שקל, לעומת מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, אך הן צומצמו ב-100 אלף שקל בתיק האשראי בעקבות קיטון ריאלי בתיק הניכיונות.

ההון העצמי של יונט קרדיט הסתכם בסוף הרבעון ב-78.6 מיליון שקל לעומת 29.4 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מהקצאת 2 מיליון מניות לחברה ולשני יועצים חיצוניים שליוו אותה בעסקה, בתמורה להשקעה בהיקף של כ-50 מיליון שקל.

"הסכם השכר חורג ממדיניות התגמול"

במכתב החריף שנשלח על ידי לייטקום לקראת האספה הכללית, הביע בעל המניות התנגדות חריפה לשכר הגבוה ששר האוצר לשעבר כחלון אמור לקבל. במכתב מצוין שהסכם השכר חורג ממדיניות התגמול של החברה, ושלא הובא כל הסבר מדוע יש לחרוג ממדיניות זו, מדוע לא נמצא אדם אחר לתפקיד שיעבוד בשכר נמוך יותר, ומדוע כחלון עצמו לא מוכן להסתפק בתגמול נמוך יותר.

נייר העמדה של לייטקום מציין שבהצעה צוין כי לכחלון "מומחיות, מוניטין וכישורים", אך "הדבר לא פורט אלא בקווים כלליים" וש"אין לכך במציאות כל יסוד". לכן, נייר העמדה גורס ש"הסיבה היחידה כנראה שלפיה החברה מעוניינת בהעסקתו היא היכולת שלו לפעול כ'מאכער' בתוך המסגרת הפוליטית והרגולטרית שבתחום עיסוק החברה". המכתב מציין שבשל סיבות שכאלה "מרחפת עננה של אי חוקיות אפורה אם לא שחורה, ושבשל אלו לא ממנים אדם".

המכתב ממשיך ומאשים את כחלון בצביעות בשל כך שבעת שהיה בפוליטיקה ביקש להגביל את שכר הבכירים בתאגידים הפיננסיים, וכעת שהוא "עבר לצד השני" הוא מבקש לעצמו שכר חריג מכל אמת מידה "שהוא עצמו סבר רק לפני כמה שנים כמוגזמת".

עם זאת, ביונט קרדיט מציינים כי דירקטוריון החברה עומד מאחורי הנימוקים המצוינים בדוח הזימון לאספה בה יעלו להצבעה תנאי הכהונה של שר האוצר לשעבר. "במיוחד לאור העובדה, כי המרכיב העיקרי בתנאי הכהונה המוצעים הוא אופציות לרכישת מניות החברה, אשר יוצרות זיקה בין תרומתו של כחלון לחברה לבין היקף התגמול לו הוא עשוי להיות זכאי", הוסבר על ידי חברת האשראי החוץ בנקאי.

באשר לפנייה עצמה של חברת לייטקום, ביונט קרדיט טוענים כי היא פורסמה לפנים משורת הדין, מאחר שהפנייה אינה עונה להגדרת "הודעת עמדה" שבחוק החברות. "פניית לייטקום אינה ערוכה, לא במהותה, לא בתוכנה ולא בצורתה בהתאם להוראות תקנות החברות", השיבו ביונט קרדיט.

צרו איתנו קשר *5988