משרד האנרגיה: "ישנו 'חלון הזדמנויות' מצומצם למכירת הגז הטבעי"

במשרד האנרגיה רואים כיצד ענף האנרגיות המתחדשות מתעצם וממליצים על הגדלת יצוא הגז, ותמיכה בחיפוש מאגרי גז נוספים בהקדם • טיוטת צוות לבחינת מדיניות הממשלה בנושא מבהירה כי המחיר של "האובדן הפוטנציאלי של הכנסות המדינה מיתרות הגז הטבעי שלא ימכרו עלול להגיע עד ל-230 מיליארד שקל"

אסדת לוויתן / צילום: אלבטרוס
אסדת לוויתן / צילום: אלבטרוס

טיוטת דוח הצוות המקצועי לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז שהופצה להערות של מספר גורמים מבהירה כי במדינה חוששים מאיבוד משמעותי של הכנסות ממאגרי הגז, לאור הנחת העבודה כי תחום האנרגיות המתחדשות יתחזק, דבר שיקטין את הביקוש לגז טבעי.

בניסיון "לנצל" את הגז ככל האפשר הכיוון המסתמן, יהיה הגדלת מכסות הייצוא, ובמקרים של מציאת מאגרים חדשים ביטול מלא של המכסות, ומאמץ לפתות עוד ועוד שחקנים לחפש מאגרי גז נוספים. המחיר של השארת הגז באדמה עלול להגיע עד ל-230 מיליארד שקל.

"לאחר גילוין של תגליות הגז הגדולות בשטח הימי של ישראל בשנים 2010-2009, והפנמת ההשפעה העתידה לתגליות אלה על משק האנרגיה הישראלי, החל גיבוש מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל", נכתב בפתח הטיוטה של הצוות שבראשו עומד מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי.

הדוח מזכיר כי המדיניות של הממשלה נבחנה פעמיים: פעם אחת ב-2012, ולאחר מכן ב-2018 וכי העבודה שנעשית כיום מבקשת לבחון שוב את המדיניות הממשלתית לאור תמורות בשטח.

"בשנים שחלפו מאז פרסום דוח מדיניות גז טבעי 2018 התרחשו שינויים משמעותיים ומהירים במשקי האנרגיה בעולם בשנים שחלפו מאז, כך שעלה הצורך להקדמת בחינת המדיניות. משבר האקלים קיבל תנופה משמעותית בתודעה הציבורית ובשיח הציבורי, וממשלות רבות הכריזו על שאיפתן לעבור לכלכלה דלת פחמן ועל צעדי מדיניות בנוגע לכך וכיום ומרבית מדינות העולם, בהן כלכלות ענק כגון הודו וסין, הכריזו על שאיפתן לאיפוס פליטות בעוד מספר עשורים, נכתב בטיוטת הדוח שכוללת 51 עמודים.

קושי בעידוד חיפושי מאגרי גז

"בחינת משק הגז הטבעי בישראל נכון לשנת 2021 מלמדת כי מצבה של ישראל בכל הנוגע ליתירות האספקה והביטחון האנרגטי השתפר באופן משמעותי ביחס לזה שהיה במועד הגיבוש הראשוני של מדיניות הגז הטבעי בישראל כפי שעולה מדו"ח מדיניות גז טבעי 2012", נכתב בטיוטה.

"בתחום היתירות חלה התקדמות משמעותית בשנים האחרונות. בעוד שבשנת 2012 היה מחובר למשק הישראלי מאגר אחד בשלבי פיתוח שטרם החלה בו ההפקה המסחרית, בשנת 2021 מחוברים למשק הישראלי שני מאגרים גדולים באמצעות שתי מערכות הפקה נפרדות ומאגר נוסף עתיד להתחבר למשק המקומי בחודשים הקרובים.

"בנוסף מחוברת ישראל לשכנותיה ממזרח ומדרום באמצעות צנרת של גז טבעי ובכך ישראל כיום היא חלק ממערכת צנרת מזרח תיכונית מלאה אשר אף צפויה להתרחב בשנים הקרובות. אלמנט נוסף של ביטחון אנרגטי ויתירות הוא הגידול המשמעותי שעתיד להיות בייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות וכן השיפור המשמעותי ביכולת האגירה לטווח קצר, ובעתיד גם לטווח ארוך.

"עם זאת, ניכר כי קיים קושי לעודד חיפוש אחר מאגרים נוספים, ומאז שנת 2013, בה התקבלה החלטת ממשלה 442, נקדח בשטח הימי של ישראל קידוח חיפוש (אקספלורציה) אחד, בעוד שבמדינות שכנות נקדחו עשרות קידוחי חיפוש בשטח מזרח הים התיכון. הצוות המקצועי מעריך כי היכולת למשוך חברות חדשות להמשיך ולחפש גז טבעי תלויה בעיקר ביצירת שווקים והסרת מגבלות יצוא ופיתוח, וכן בעידוד החיפושים", נכתב.

המגמה העולמית ש"פוגעת" בעסקי הגז

פרק חשוב בעבודת הוועדה התרכז בתחזיות הביקוש לגז טבעי. בין השנים 2020-2013 צריכת הגז הטבעי בישראל הסתכמה בכ-76.5 BCM.

בפני הצוות המקצועי הוצגו מגוון תרחישי ביקוש עתידיים ל-25 שנים הקרובות (עד שנת 2045). השוני בין תרחישים אלו נובע מהנחות שונות שהונחו בדבר קצב הגידול הממוצע של צריכת החשמל, אופן המימוש של יעדי התייעלות אנרגטית, לאור עמידה ביעדים שקבעה הממשלה בנושא זה, קצב המעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות, וקצב חדירת הרכב החשמלי.

עמידה ביעדי המדיניות של הפחתת השימוש בפחם, קרי סגירת היחידות הפחמיות 1-4 באורות רבין והסבת יתר היחידות הפחמיות באופן שיופסק השימוש בפחם בשנת 2025 וכן עמידה ביעד המוצע בנושא התייעלות אנרגטית עד 2030, עמידה ביעד ממשלה של 30% אנרגיות מתחדשות מסך צריכת החשמל עד שנת 2030, וקצב מהיר של חדירת הרכב החשמלי (1.5 מיליון רכבים חשמליים עד שנת 2030).

לפי תרחיש זה סה"כ הביקוש מסתכם ב-495 BCM ב-25 שנים הקרובות (משנת 2021 ועד 2045 כולל)", כותבים חברי הוועדה בטיוטת הדוח.

ומה לגבי השימוש בגז טבעי בעולם? "קיימות תחזיות רבות של הביקוש לגז טבעי בעולם בעשורים הקרובים. המשותף לרובן הוא הצפי לעלייה בביקוש העולמי בשני העשורים הקרובים ולאחר מכן ירידה בביקוש, וכן שנקודת שיא הביקוש במזרח אסיה תהיה מאוחרת מזו שבאירופה. כמו כן מוסכם בין התחזיות כי עיקר הסחר העולמי בגז טבעי יהיה באמצעות LNG (גז מונזל - ג.ל) במקום בגז בצנרת.

"עם זאת, המעבר לאנרגיות מתחדשות בישראל מעלה שאלות מהותיות בנוגע למדיניות יצוא גז טבעי בישראל, המבקשת לשמור על עתודות גז טבעי למשק הישראלי. כעת, לאור המגמות העולמיות, ההחלטה העקרונית למעבר לכלכלה דלת פחמן והשאיפה לצמצום פליטות דורשים חישוב מחדש של הערכת הביקוש לגז טבעי", נכתב.

לאור המגמות הללו נכתב בדוח כי "הצוות המקצועי מבקש לבחון מחדש את מדיניות היצוא, בייחוד בכל הנוגע למגבלות הכמות השמורה למשק המקומי (חובת האספקה הכוללת והמינימאלית). אם לא יבוצע שינוי במדיניות זו, ישנו סיכוי לא מבוטל כי משאבי הגז הטבעי בישראל לא ימוצו מה שיביא לאובדן הכנסות משמעותי למדינה הן מתמלוגים והן ממס הכנסה וכן ממיסוי רווחי היתר ("מס ששינסקי").

לאור זאת יש לעודד חיפוש וקידוח של מאגרי גז טבעי בשנים הקרובות על מנת לשפר את הסיכויים למצוא גז טבעי וכן לייצא אותו בתוך "חלון ההזדמנויות" המצומצם, הן בקידום ההליכים התחרותיים לקבלת רישיונות חיפוש, הן בקידום ושיתוף הידע הקיים, והן בעידוד בתחום המיסוי. בנוסף, יש לבחון את המדיניות הקיימת בכל הנוגע ליצוא הגז הטבעי על מנת לקדם חתימה על הסכמי יצוא נוספים".

המיליארדים יישארו בים - השאלה כמה

אם הביקוש יצטמק והגז יישאר באדמה, ההפסד עשוי להיות גבוה. עד כמה? כותבי הדוח מעריכים שההפסד במקרה כזה עשוי להגיע עד לכדי 230 מיליארד שקל. "הסיכוי למניעת אובדן ההכנסות יגדל ככל שהמדינה תעודד את היצוא, ולא רק תסיר את המגבלות לייצוא... קיים 'חלון הזדמנויות' גלובלי של 2-2.5 עשורים למכירת הגז הטבעי המופק מהמאגרים לייצוא, כאשר ככל שקרבים לתום תקופה זו, קטנה באופן משמעותי הכדאיות לחיפוש, פיתוח והפקה של מאגרי גז ואולי אף תעלם כליל.

"לאור זאת, ומכיוון שהתהליך מקבלת רישיון ועד לפיתוח והפקה נמשך כ-10 שנים, שב ובחן הצוות המקצועי בעת הזו את מגבלות הייצוא של גז טבעי ובהן חובות האספקה, חובת החיבור למשק המקומי, רגולציה, ועוד... הצוות המקצועי מבקש לקדם את התמיכה הממשלתית בקידום הסכמים בינלאומיים אשר יהוו "מטריה" בין-מדינתית לחתימה וביצוע של הסכמי מכירת יצוא גז טבעי או הקמת תשתיות עתירות הון שיאפשרו את יצוא הגז הטבעי. בנוסף, מבקש הצוות המקצועי לקדם את התאמת הרגולציה כך שתתמוך ואף תעודד יצוא גז טבעי".

בנוסף להמלצה זו הצוות מבקש במקביל לעודד פיתוח של מאגרי גז נוספים ובהקדם. "לאור זאת ממליץ הצוות המקצועי לפעול לעידוד במציאת 500-1,000 BCM נוספים של גז טבעי ב-10 השנים הקרובות וזאת על מנת למקסם את פוטנציאל הפקת המשאב לטובת אזרחי מדינת ישראל".

צרו איתנו קשר *5988