מהשקעה בתשתיות ועד להפחתת הבירוקרטיה: מומחים מציעים איך לפתור את בעיית הגירעון

דרור שטרום, מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, קורא לא להעלות מסים או לקצץ בהוצאות הממשלה בתחומים חשובים כמו תשתיות • "גירעון אינו מחלה בלתי נמנעת במשק הישראלי, אלא תוצאה של משבר ספציפי, ולכן החזרה לשגרה כלכלית תתקן אותו בהדרגה”

שר האוצר אביגדור ליברמן בפגישה על התקציב הדו-שנתי לשנים 2021-2022 / צילום: דוברות משרד האוצר
שר האוצר אביגדור ליברמן בפגישה על התקציב הדו-שנתי לשנים 2021-2022 / צילום: דוברות משרד האוצר

הממשלה החדשה מקבלת בירושה גירעון ענק בגובה 10.5% מהתוצר (149.2 מיליארד שקל), שנוצר עקב משבר הקורונה שגרר ירידה בתוצר בשל הסגרים, ועלייה חדה בהוצאה הממשלתית נוכח הסיוע למשקי הבית ולעסקים. הדרך הקלה לצמצם הגירעון היא להגדיל מסים או להוריד את ההוצאות, אך שר האוצר אביגדור ליברמן הבהיר כי לא תהיה העלאת מסים. גם לפי בנק ישראל, אין בכך צורך השנה.

"צמצום הגירעון הוא משימה מבנית לשלוש שנים קדימה ותהיה זו טעות להסתכל עליה כ'מדורה' שחייבים לכבות", אומר דרור שטרום, מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי ולשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, "גירעון אינו מחלה בלתי נמנעת במשק הישראלי, אלא תוצאה של משבר ספציפי, ולכן החזרה לשגרה כלכלית תתקן אותו בהדרגה".

 

"הבעיה היא לא עצם קיומו של הגירעון" הוא מוסיף, "אלא איפה תתמקד הצמיחה במשק בשנים הקרובות. לצד התפקוד של השוק הפרטי, יש לממשלה הרבה מה לומר פה בגלל הפיגור המתמיד של ישראל בתחום התשתיות: ערים, תחבורה, שדות תעופה, תקשורת. כך גם הפיתוח במגזרי מיעוטים".

הקמת ערים חדשות

לדברי שטרום הדרך לצמצום הגירעון עוברת רק במקום אחד - בצמיחה ובהאצת פרוייקטי התשתית הגדולים. בין היתר הוא מדבר על הקמת ערים חדשות בפאתי אזור המרכז ולהגדיל באופן ניכר את היקפי הפרוייקטים הציבוריים היוצאים למכרזים בשיטת ה-PFI וה-BOT.

שטרום ממליץ להמנע מלשחק יותר מדי עם שיעורי המס. "עיקר תקבולי המס במשק מגיעים מהחברות הגדולות והבינוניות וחלק גדול מהן ממשיך לתפקד מצוין וגם הגדיל רווחים. יש ענפים ספציפיים, כמו משק התיירות שספג מכה גדולה, אבל גם הוא יתאושש. משימת העל לשנתיים הקרובות היא להחזיר לחיים אלפי עסקים קטנים ובינוניים שנחנקו במשבר הקורונה. לאלה צריך לסייע במתן פטורים מהליכי בירוקרטיה מיותרים ובסיוע במימון החזרה לחיים בריביות נוחות".

סך הוצאות הממשלה הגיעו במאי ל-199.2 מיליארד שקל מתוכם כ-32.7 מיליארד שקל במסגרת תוכניות הסיוע. השאלה שעולה היא מתי צריך להתחיל לצמצם את התמיכה בלי לגרום נזק. 

דרור שטרום / צילום: אוריה תדמור
 דרור שטרום / צילום: אוריה תדמור

הגברת אכיפת המס

עו"ד רני שורץ, מומחה למיסוי ושותף במשרד ירון-אלדר פלר שורץ ושות', מסכים שיש להגדיל את סכום המס הנגבה על ידי הגברת הצמיחה במשק. לדבריו, "צירוף עובדים למעגל העבודה על ידי תמריצים חיוביים - הכרה בהוצאות ועידוד יציאה לעבודה, ותמריצים שליליים (טיפול בחל״ת). בנוסף, עריכת מבצעי דיבידנד חד-פעמיים, כפי שהיה בעבר (חלוקה של דיבידנד במס מופחת). ומצד שני הקצאת כוח-אדם לרשות המסים כדי להגביר אכיפה ולהגדיל את מספר התיקים הנבדקים, מה שיאפשר להילחם בהון השחור ולהגדיל את הגבייה המתקבלת".

מאז 2015 הממשלה הגדילה את ההוצאות הציבוריות והורידה את שיעורי המס באופן שהביא לגידול חד בגירעון המבני של המשק, שהגיע לרמה גבוהה בהשוואה בינלאומית. לפי בנק ישראל, כדי לעמוד ביעד חוב תוצר ל-2021 נדרש צמצום הדרגתי של הגירעון לכ-2.5% תוצר. התכנסות יחס החוב לתוצר ליעד ארוך-טווח - למשל 60% מהתוצר ב-2040 - תדרוש הפחתה של הגירעון לכ-1.3% תוצר. יעדים אלה יהיו כרוכים בהתאמות פיסקליות משמעותיות ובטח שלא כוללים הגדלת הגירעון המבני. 

אלעד מלכא, מנכ"ל הלובי של הציבור הרחב, אמר כי "הדרך הטובה ביותר לטפל בגירעון היא קיצוץ בשומנים במגזר הציבורי. "הממשלה החדשה קיצצה במעט את מספר השרים אך כמעט ולא את מספר המשרדים או תקני כוח-האדם.

"הצעד הראשון צריך להיות דיאטה למגזר הציבורי הנישא על גב המגזר הפרטי, שמאז פרוץ משבר הקורונה הצטמק אף הוא. קיצוץ של 20% מעלות ההעסקה במשרדי ממשלה, תוך השארת שיקול-דעת למנכ"לי המשרדים על תמהיל הקיצוץ, עשוי לחסוך בין 30-35 מיליארד שקל בשנה ללא פגיעה משמעותית באיכות השירות שיינתן לאזרחי המדינה.

"קיצוץ כזה לא יצריך העלאת מסים שתפגע בהתאוששות המשק ויאפשר לכלכלה הישראלית להקטין את הגירעון בצורה חדה ולצאת מהמשבר במהירות".   

צרו איתנו קשר *5988