המרוץ נפתח: אלה המועמדים להחלפת דן אלדד במחלקה הכלכלית בפרקליטות

מי יחליף את עו"ד דן אלדד בתפקיד מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה? בסוף יולי יסיים אלדד קדנציה מעניינת וסוערת של שמונה שנים כמנהל המחלקה הכלכלית. בתקופה שבה אלדד עמד בראשה, ניהלה המחלקה הכלכלית שורה ארוכה של תיקי מרמה, הלבנת הון ושחיתות ציבורית.

הגדול והמרכזי בהם הוא תיק 242 המכונה גם פרשת "ישראל ביתנו", שבמסגרתו הביאה המחלקה להעמדתם לדין, הרשעתם, וענישתם, של שורת בכירים בשירות הציבורי, ברשויות המקומיות ובעמותות שהיו מעורבים במסכת שוחד חסרת תקדים.

בקדנציה שלו עמד אלדד גם במרכזה של סערה ציבורית כששר המשפטים לשעבר, ח"כ אמיר אוחנה, מינה אותו לתקופה קצרה לתפקיד ממלא-מקום פרקליט המדינה. וזאת, בניגוד גמור לעמדתו של היועמ"ש, אביחי מנדלבליט, ושל בכירים נוספים בפרקליטות.

כדי למצוא מחליף לאלדד, פירסמה לפני כשבוע נציבות שירות המדינה מכרז פנימי לתפקיד. לפי מידע שהגיע לידי גלובס, לפחות חמישה פרקליטים בכירים בפרקליטות מתמודדים או שקלו להתמודד על התפקיד.

לפי המידע, בין המתמודדים הבולטים שהגישו מועמדות במכרז הם: הפרקליטים ד"ר מאור אבן-חן וד"ר יוחאי בן שמואל, סגניו של אלדד. 

 עו"ד מאור אבן-חן. המועמד הטבעי / צילום: שלומי יוסף

אבן-חן שהפסיד לאלדד בהתמודדות בסיבוב הקודם נחשב היום, ובמידה רבה של צדק, כמועמד הטבעי לרשת את מקומו. הוא בעל ניסיון ניהולי, הוביל בהצלחה רבה את צוות התביעה בתיק 242 וניהל תיקים רבים נוספים. בן שמואל ניהל לאורך השנים תיקים רבים והוא זוכה להערכה בפרקליטות. כמו כן, בן שמואל הוא הפרקליט שמלווה בימים אלה את חקירת פרשת השחיתות לכאורה במשרד הבריאות. 

 עו"ד יוחאי בן שמואל. ניהל תיקים רבים / צילום: שלומי יוסף

מועמדים חיצוניים

אולם על התפקיד של אלדד מתמודדים גם פרקליטים מחוץ למחלקה הכלכלית. אחד הבולטים שבהם הוא ד"ר יניב ואקי, מנהל מחלקת עררים בפרקליטות. עו"ד ואקי הוא פרקליט מוערך ומרצה מבוקש בדיני עונשין וכן כתב ספרים בדיני עונשין.

 עו"ד יניב ואקי / צילום: שלומי יוסף

עוד נודע לגלובס כי שני פרקליטים נוספים ששקלו להתמודד על התפקיד הן עו"ד ארז פדן, המשנה לפרקליט מחוז ירושלים ועו"ד אתי בן דור מפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה).

פדן הוביל בשנים האחרונות שורה של תיקים חשובים. בין היתר, הוא היה התובע בתיק המעונות שהסתיים בהרשעתה של שרה נתניהו בהסדר טיעון בעבירה של "ניצול טעות מכוון של הזולת ללא מרמה". פדן עמד גם בראש צוות התביעה שהביאה להרשעתו במסגרת הסדר טיעון של הרב אליעזר ברלנד במרמה, עושק והלבנת הון.

 עו"ד ארז פדן. הביא להרשעת שרה נתניהו / צילום: דוברות משרד המשפטים

עו"ד בן דור היא פרקליטה ותיקה ומוערכת, שבין היתר הייתה חברה בצוות התביעה בתיק פרשת הולילנד שהסתיים בהרשעתו בשוחד של רה"מ לשעבר, אהוד אולמרט, ושל בכירים בעיריית ירושלים לשעבר. בן דור הייתה גם שותפה לליווי של הפרקליטות את חקירות רה"מ לשעבר ויו"ר האופוזיציה הנכנס, בנימין נתניהו.

 עו"ד אתי בן דור. ליוותה את חקירת נתניהו / צילום: עמי שומן - ישראל היום

פרשות שחיתות ציבורית

עיקר עיסוקה של המחלקה הכלכלית בפרקליטות הוא בתיקי שחיתות שלטונית ובפשיעה כלכלית הפוגעת בגופי המשק המרכזיים ובתשתיות הלאומיות. המחלקה גם עוסקת בפרשות הונאה כלכלית מתוחכמת.

האתגרים שיעמדו בפני מחליפו של אלדד הם רבים. בתקופה האחרונה, המחלקה הכלכלית בפרקליטות עסוקה "עד מעל לראש". בתחילת יולי יסתיים תיק 242 (כפוף להגשת ערעורים) שהעסיק את המחלקה בשנים האחרונות, כשבית המשפט יקבע את עונשה של הנאשמת המרכזית, סגנית השר לשעבר מטעם ישראל ביתנו, פאינה קירשנבאום, שהורשעה בשוחד.

במסגרת חקירת הפרשה גויסו שבעה עדי מדינה, והוגשו כתבי אישום נגד 19 נאשמים, בהם שר התיירות לשעבר, סטס מיסז'ניקוב, שהורשע בהפרת אמונים ונשלח ל-15 חודשי מאסר; ראש מטה ישראל ביתנו לשעבר, דאוד גודובסקי, שהורשע בשוחד ונידון ל-7 שנות מאסר; ורבים נוספים.

המחלקה הכלכלית אחראית בימים אלה גם על ליווי חקירת פרשת השחיתות במשרד הבריאות וחוקרת חשדות לשוחד מרמה והלבנת הון נגד עוזרו של שר הבריאות לשעבר, מוטי בבצ'יק והמאעכר מנחם גשייד.

המחלקה ניהלה גם את התיק נגד אלכס ויז'ניצר, המנכ"ל לשעבר של חברת נתיבי ישראל. הוא הורשע, לפי הודאתו, בבקשת שוחד בפרשת השחיתות בחברה ונידון לשנתיים מאסר.

החודש הגישה המחלקה כתב אישום בפרשת חברת גילתק שעוסקת במרמה לכאורה נגד משרד הביטחון בסכומי עתק. לפי החשד, ניתן שוחד בהיקף של כ-900 אלף שקל למפקח על ההזמנות מטעם צה"ל, שבתמורה העלים עין ממרמה בהספקת ציוד לצבא בעסקאות בהיקף של 250 מיליון שקל.

מרמה כלפי המדינה

תיק שניהלה המחלקה הכלכלית בעידן אלדד והסתיים בפסק דין חשוב של העליון הוא פרשת "המתמידים", שעסקה במרמה כלפי משרד החינוך. מנהלי עמותות המנהלות מוסדות לימוד תורניים והעמותות עצמן, הורשעו בכך שהצהירו על תלמידים שלא למדו במוסדות וכך גרמו למדינה לשלם להם עוד כספי תמיכה.

העליון קבע שכאשר ספק מרמה את הרשות בהליכי המכרז ומבצע את העבודה, היקף המרמה הוא היקף התשלום שמשלמת לו המדינה. וזאת, מבלי לקזז את הוצאותיו בביצוע העבודה, בהן רכישת ציוד, תשלום לעובדים ולקבלנים ומס על רווחים.