הפרצה תיסגר? החשד לשחיתות במשרד הבריאות הציף מחדש את הכשלים בפיקוח על תרומות לעמותות

פרשת השחיתות נגד עוזריו של השר לשעבר יעקב ליצמן לשעבר ובכירים בחברות מסחריות הנחקרת בימים אלו, העלתה לכותרות את הבעייתיות במתן תרומות על-ידי תאגידים לעמותות המקורבות לרגולטורים. תרומות אלו עשויות לסלול דרך עוקפת להשפעה על עיצוב הרגולציה בהתאם לאינטרסים של התאגידים. זאת, עד כדי ביצוע עבירות שוחד, כפי שחושדת המשטרה בפרשה החדשה.

במסגרת החקירה נחקר חשד למערכת קשרים מושחתת בין עוזריו של ח"כ ליצמן בהווה ובעבר, מוטי בבצ’יק ומנחם גשייד, לבין חברת הלוביסטים "פוליסי" וחברות מסחריות - תנובה, חברת התרופות רוש ו"פמי פרימיום".

 מנחם גשייד ומוטי בבצ'יק / צילום: יוטיוב-Yhuda Shabo, משרד הבריאות

גם ארז גילהר מנכ"ל פוליסי, מנכ"ל חברת רוש, המנכ"ל לשעבר של פמי פרימיום ובכירים לשעבר בתנובה חשודים בפרשה. לפי החשד, שלוש החברות תמכו או רכשו שירותים מגופים שמזוהים עם חסידות גור שאליה שייכים בבצ’יק וגשייד. בין היתר, נבדק חשד להעברת תרומות לעמותות השייכות לחסידות. וזאת, לכאורה בתמורה לקידום האינטרסים של התאגידים בנוגע לרפורמת סימון המוצרים והכנסת תרופות לסל הבריאות.

הבעייתיות במתן תרומות לעמותות הקשורות לרגלוטרים דורשת שקיפות מירבית ופרסום פרטי התרומות לציבור. קובעי המדיניות הכירו בחשיבות השקיפות של מתן תרומות וקבעו כללי דיווח. אלא שהדרישה הקיימת היום מקלה מדי והצגת המידע על התרומות לעמותות לא מספקת ומעניקה תמונה חלקית מאוד, המקשה על חשיפת המידע לציבור באופן יעיל ונגיש.

פגיעה באינטרס ציבורי

לאור המצב הקיים, פנו השבוע העמותות עו"ד זהר אלטמן רפאל, לוביסטית ציבורית מחברת "לובי 99", וד"ר הראל פרימק, יו"ר משותף של עמותת "צדק פיננסי", לרשם העמותות ולמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט כלכלי), מאיר לוין, בבקשה לקדם את שקיפות התרומות של תאגידים לעמותות. זאת, תוך פירוט הכשלים הקיימים והצעות מעשיות לשיפור המצב הקיים, "החותר תחת העיקרון הקבוע בתקנות, לפיו מדובר במידע ציבורי".

לאור פרשת עוזרי ליצמן ובעקבות הפנייה אליה, הודיעה רשות התאגידים, האחראית גם על עמותות, כי היא תקיים דיון בסוגיית השקיפות של התרומות, הן בהיבט של האכיפה והן בהיבט הנגשת המידע (ראו מסגרת).

בפנייה לרשות נטען כי פרשות השחיתות האחרונות פוגעות באינטרס הציבורי מאחר שיש בהן השחתה של הרשות הציבורית ושל מוסד הפילנטרופיה - דבר שעלול, לטענתן, להוביל לספקנות בנוגע לפעילותן של עמותות חסד וצדקה ולפגיעה בעמותות ישרות רבות העושות מלאכתן נאמנה.

בנוסף נטען כי במקרה של חברות ציבוריות הכסף המושקע הוא כספי הפנסיות של הציבור דרך הגופים המוסדיים. כמו כן, נטען כי תורמים גדולים מקבלים זיכוי מס, כך שהציבור כולו, באמצעות קופת המדינה, "מסבסד" את התרומה המושחתת.

דיווח לא מספק

לפי תקנות העמותות, עמותה נדרשת לנהל רישום של שמות התורמים שתרומתם השנתית המצטברת עולה על 20 אלף שקל. בנוסף, העמותות חייבות בדיווח בדוח הכספי רק על תרומה מעל סכום של 100 אלף שקל; או מעל 50 אלף שקל אם סכום התרומה מהווה מעל 20% ממחזור הכספים השנתי של העמותה. כמו כן, תורם יחיד יכול לקבל חיסיון על, שמו אך לתאגידים אין חיסיון. כלומר, תרומות על סכום נמוך יותר, כמו התרומה בגובה 35 אלף שקל שתרמה, על-פי החשד, תנובה לעמותה בפרשה הנחקרת בימים אלו - כלל לא ידווחו בדוחות הכספיים.

התקנות גם קובעות שהפרטים המפורטים בתקנות, ובהם הדוח הכספי, מהווים מידע ציבורי, וכי רק פרטים מסוימים לא יועמדו לעיון הציבור. לצד זאת, חוק העמותות קובע כירשם העמותות ראשי לפרסם באינטרנט מסמכים מסוימים ובלבד שלא יפורסמו שמות תורמים לעמותה.

בפנייתן לרשם העמותות ציינו "לובי 99" ו"צדק פיננסי" כי קיים חשש שבשל היעדר חובת דיווח מספקת מתאפשרת התנהלות מושחתת באמצעות אותן התרומות.
לשם השוואה, על חברות ציבוריות חלים כללי דיווח כך שכל תרומה מעל 10,000 שקל או תרומה לגוף ספציפי שערכה המצטבר עולה על 5% מסך התרומה השנתית לתאגיד תחויב בדיווח בדוח השנתי, כולל שם הגוף וזהות מקבל התרומה.

בעיית נגישות למידע

עוד נטען כי האתר שמפעיל משרד המשפטים "גיידסטאר" אמור לספק שקיפות ומידע מקיף על העמותות. בפועל, לא ניתן לקבל באתר מידע על שמות התורמים החייבים בדיווח. בארבע עמותות שבדק גלובס שמות התאגידים התורמים מושחרים. זאת, למרות שהם אינם חסויים. רשות התאגידים פועלת באופן זה מאחר שהחוק מציין שלא יפורסמו שמות התורמים. 

יש לציין כי ניתן להזמין את תיק העמותה מרשם העמותות, אך הדבר כרוך בעלות ובטרחה רבה בשל הצורך לקרוא מאות, ולעתים אלפי מסמכים, ולא מאפשר בחינה מקיפה של תרומות לעמותות רבות.

תיקי העמותה עצמם לעתים אינם כוללים את פרטי התורם, בניגוד לתקנות. כך, למשל, בתיק העמותה של המרכז העולמי של חסידי גור מושחרים שמות התורמים. זאת, גם כאשר מדובר בתרומות של תאגידים המחויבות בדיווח וגם כאשר מצוין במפורש כי לא מבוקש חיסיון.

טענה נוספת של "לובי 99" ו"צדק פיננסי" היא כי המערכת איננה מותאמת לעריכת חיפוש ועיבוד מידע של עמותות רבות, המדווחות במקרים רבים בכתב יד שלא ניתן לאחזר אותו דיגיטלית, וכי גם רמת הדיווח והבהירות ירודה.

פרסום ברשת

לאור המצב הקיים והצורך בשקיפות,  "לובי 99" ו"צדק" מפרטות בפנייתן לרשם העמותות שלוש בקשות שנועדו לשפר את השקיפות:

1. בקשה כי רשם העמותות יישם את הדין הקיים ויוודא כי הדוחות הכספיים המצויים בתיקי העמותות, כוללים את שמות התרומות המחויבות בדיווח.

2. בקשה לחייב את העמותות כי הרישום הפנימי של התרומות מעל 20 אלף שקל ייעשה באופן מקוון, כך שיאפשר פרסום התרומות ופרטי התורמים. בפנייה מצוין לצורך השוואה כי כל תרומה למוסד רפואי בסכום של מעל 2,500 שקל מחייב דיווח והמידע גלוי באתר משרד הבריאות. "אנו סבורים כי החלת חובה זו לא תוסיף נטל משמעותי על אותן העמותות, המחויבות ממילא לנהל רישום אודות התרומות המתקבלות אצלן מעל סכום של 20 אלף שקל, אך יתרום רבות לניקיון המרחב הציבורי ולממשל התאגידי התקין", נכתב בבקשה.

3. בקשה שרשם העמותות יפרסם באתר האינטרנט את כלל התרומות, לרבות שמות התורמים, באופן שיאפשר את הורדת הנתונים לשם ניתוחם תוך התחקות אחר זרימת הכספים. "החשש של החברות מפני חשיפת ניסיונות ההשפעה שלהן על הרגולטורים באמצעות התרומות, יגדל, כאשר תרומותיהן יהיו גלויות", נטען בבקשה.

רשות התאגידים: נבחן את סוגיית השקיפות של תרומות לעמותות

מרשות התאגידים האחראית גם על עמותות נמסר: "רשות התאגידים בכלל, ויחידת רשם העמותות והחברות לתועלת הציבור בפרט, רואים חשיבות רבה בהגשת מידע לציבור באופן יזום, ובמיוחד רואים חשיבות בפרסום מידע הנוגע לעמותות ותאגידים אחרים ללא כוונת רווח, בעלי אופי ציבורי.

"לאור האמור, פועל הרשם וימשיך לפעול, לקביעת הסדרים העוסקים בפרסום מידע לציבור בצורה נגישה ויעילה ככל הניתן, כמו גם יצירת תשתית למסירת מידע וולונטרי על-ידי תאגידים ללא כוונת רווח בהתאם לדין. יודגש כי במצב המשפטי הקיים חל איסור בחוק על פרסום שמות תורמים.

"יחד עם זאת, נדגיש, כי בשבועות האחרונים, שאלת אופן הפרסום לציבור של מידע העוסק בתרומות שהוענקו לתאגידים ללא כוונת רווח, קיבלה בולטות ציבורית משמעותית. בשל כך הוחלט לקיים דיון עקרוני בנושא, במעורבות הגורמים הרלבווטיים במשרד המשפטים. דיון זה יעסוק הן באופן הנגשת המידע והן בכלים השונים הקיימים לעניין אכיפת דיווח ראוי על אודות תרומות המוענקות לעמותות.

"יובהר, שאם יוחלט, לאחר ביצוע עבודת מטה בנושא, כי נדרש שינוי של ההסדרים הקבועים כיום בחוק לעניין סוג המידע המתפרסם לציבור באינטרנט (כך שיתפרסם באמצעות ה'גיידסטאר', למשל, ולא באמצעות בקשת תיק העמותה), הדברים יוצגו להכרעת שר המשפטים".

*** חזקת החפות: החקירה הפלילית בפרשה נמצאת בראשיתה. החשודים מכחישים את המיוחס להם, אף אחד המעורבים לא הורשע, ועומדת להם חזקת החפות.