השכר בהייטק מזנק, ולא רק אנשי הטכנולוגיה נהנים

תפקידים כמו מנהלי פרויקטים או מנהלי שיווק זוכים לעדנה כשסטארט-אפים ישראלים גדלים עצמאית במקום להימכר • בהשראת הקורונה חברות הייטק גם העבירו משרות מעטפת מחו"ל לישראל • דווקא בשכר המפתחים נרשמו עליות מתונות

עובדי הייטק / צילום: תמר מצפי
עובדי הייטק / צילום: תמר מצפי

כאשר מדברים על שכר בתחום ההייטק, עיקר תשומת הלב מופנית בדרך כלל אל המשכורת של המפתחים ואנשי הטכנולוגיה. עובדים אלו נמצאים בחוסר כרוני, ועל פי נתוני רשות החדשנות נכון לסוף 2020 היו בהייטק הישראלי 13 אלף משרות פנויות לעובדים טכנולוגיים.

ההערכות בשוק הן, שמאז המצב רק נהיה יותר גרוע, כאשר יותר ויותר חברות הייטק ישראליות המתודלקות במימון גבוה יוצאות למבצעי גיוס גדולים. מחסור כרוני זה בעובדים טכנולוגיים דוחף באופן טבעי כלפי מעלה את השכר.

אולם נתונים שהגיעו לגלובס מגלים כי דרמה משמעותית אפילו יותר מתרחשת בחודשים האחרונים בכל הנוגע לשכר של עובדי הייטק במקצועות המעטפת, שאינם עוסקים בתהליך הפיתוח עצמו.

על המעבר של רשות החדשנות ממשרד הכלכלה למשרד המדע והטכנולוגיה.

הנתונים המתבססים על מאגר השכר וההטבות של הסטארט-אפ הישראלי Compete מגלים, כי דווקא במקצועות אלו נרשמה עלייה משמעותית יותר של עשרות אחוזים בשכר בחצי השנה האחרונה. הנתונים של Compete מתבססים על נתוני שכר של יותר מ-10,000 עובדים ב-200 חברות הייטק ישראליות.

עליות של עשרות אחוזים

השכר החציוני גדל במיוחד עבור עובדי מעטפת עם ניסיון משמעותי. כך למשל לפי נתוני Compete, השכר החציוני של מנהלי Customer Success (שאחראים על שמירת קשר עם הלקוח לאחר המכירה) בעלי ניסיון של חמש שנים ומעלה, עלה בחצי השנה האחרונה ב-30% והגיע ל-26 אלף שקל. בדומה, השכר החציוני של מנהלי שיווק מנוסים עלה בששת החודשים האחרונים ב-34% והגיע ל-34 אלף שקל. סגן נשיא (VP) למכירות שהתקבל לעבודה בששת החודשים האחרונים קיבל שכר חציוני של 45 אלף שקל בהייטק - עלייה של 18% ביחס לעבר.

עלייה משמעותית נרשמה גם בשכר של עובדי מעטפת עם ניסיון מצומצם יחסית בעמדות מסוימות. לפי Compete, מנהל פרויקטים עם ניסיון של עד ארבע שנים, למשל, שהתקבל לעבודה חדשה בהייטק בחצי השנה האחרונה זכה לשכר חציוני של 23 אלף שקל, 35% גבוה יותר מאשר קיבל בעל תפקיד מקביל לפני יותר מחצי שנה.

מנהל חשבונות עם ניסיון של ארבע שנים קיבל שכר של 13 אלף שקל, עלייה של 13% מהמקובל בענף לפני יותר מחצי שנה.

 
  

חברות רבות נשארות עצמאיות 

עליות השכר בתפקידי המעטפת השונים מפתיעות וקשורות ככל הנראה לשינויים הגדולים שעוברים על ההייטק הישראלי בשנים האחרונות. באופן מסורתי לאורך השנים, סטארט-אפים ישראלים נטו להימכר מהר ולהיבלע בתוך מרכזי פיתוח של ענקיות בינלאומיות. בתוך מרכזים זרים אלו היה מקום מוגבל לתפקידי מעטפת, שאינם עובדי פיתוח. אלא שבשנתיים האחרונות ירד משמעותית מספר הרכישות של סטארט-אפים ישראלים, שהמשיכו לגדול עצמאית.

העובדה שסטארט-אפים ישראלים נשארו עצמאיים וחלקם אפילו יצאו להנפקה, הגדילה את הביקוש בתעשייה לעובדים מעבר לשרשרת הפיתוח הקלאסית.

על כל זה צריך להוסיף את הקורונה שהביאה לשוק המקומי משרות רבות בתחומי המכירות והשיווק, שפעם סטארט-אפים ישראליים העדיפו לשכור בארה"ב.

"באופן מסורתי חברות ישראליות נהגו לגייס עובדים כאלה בשוק היעד, שהוא לרוב ארה"ב", אומרת עמית רפפורט, מנכ"לית ומייסדת משותפת של Compete. "אבל הקורונה לימדה את כולם שמכירות ושיווק אינם תלויים מקום ואפשר לעשות הכל דרך הזום. זה הכניס משרות חדשות לישראל והעלה גם את הביקוש והשכר לתפקידים האלה".

עליות מתונות דווקא בשכר מפתחים

באופן מפתיע, נתוני Compete מגלים כי דווקא השכר של עובדי פיתוח בתעשיית ההייטק הישראלית עלה בשיעור מתון יחסית בחצי השנה האחרונה, במיוחד בכל הנוגע לעובדים עם ניסיון מצומצם של 0-4 שנים. כך למשל, השכר החציוני של מפתח פול סטאק עם ניסיון של עד ארבע שנים, שהתקבל לעבודה חדשה בחצי השנה האחרונה עמד על 26.4 אלף שקל ברוטו, בדומה לשכר שקיבלו עובדים שהתקבלו לעבודה לפני שישה חודשים או יותר.

גם בקרב מפתחי מובייל לא מנוסים השכר החציוני לא השתנה, ועמד על 26 אלף שקל בחצי השנה האחרונה. איש DevOps שהתקבל לעבודה בחצי שנה האחרונה קיבל שכר חציוני של 26.5 אלף שקל, 6% יותר מאשר לעובדים בעבר.

כאשר מגיעים לעובדים בעולמות טכנולוגיים עם ניסיון גדול יותר (חמש שנים ומעלה), עליות השכר בחצי השנה האחרונה משמעותיות קצת יותר. השכר החציוני של מפתח פול סטאק, שמצא עבודה בחצי השנה האחרונה, עמד על 30 אלף שקל, עלייה של 3% מול נתונים קודמים. מפתח מובייל קיבל 32.5 אלף שקל, עלייה של 4%. לעומת זאת, השכר החציוני של איש DevOps מנוסה זינק ב-15% ל-35 אלף שקל בחצי השנה האחרונה.

לדעת רפפורט, עליות השכר המתונות בתחומי הפיתוח נובעות בעיקר ממדיניות שכר נוקשה שאימצו חברות רבות. "אני יכולה להגיד שכמישהי שגם מגייסת עובדים, קיבלתי דרישות הזיות. כשגייסתי מפתח פרונט אנד למשל, קיבלתי דרישה ממועמד לקבל מענק חתימה של 300 אלף שקל. כמובן שסירבתי ואני חושבת שגם הרבה חברות אחרות מסרבות לזה ושומרות על מדיניות השכר. המאגר שלנו נותן נתונים בזמן אמת לחברות הייטק וגם הוא עוזר לעצור את השיגעון בתעשייה".

דוח שכר בזמן אמת

רפפורט עבדה במשך שנים כמנהלת משאבי אנוש וגיוס במרכז הפיתוח של פאלו אלטו נטוורקס בישראל ובסטארט-אפ הסייבר סנטינל וואן. מתקופה זו היא זוכרת תחושה של חוסר ודאות כלפי השכר המקובל בענף. "אף פעם לא הייתי בטוחה כמה אני צריכה לשלם למועמדים חדשים שמתקבלים לעבודה ואיזה הטבות בדיוק מקבלים עובדים אצל המתחרים שלי מבחינת מענקי חתימה, קרנות השתלמות ותן ביס", אומרת רפפורט.

"היו לנו כמובן דוחות שכר, אבל אלו בדרך כלל התעדכנו רק פעם בחצי שנה ולפני הפרסום שלהם הם עברו כמה חודשים של אנליזה, כך שהנתונים לא היו אף פעם מספיק מעודכנים. המידע בדוחות האלה לא היה מותאם בדיוק לחברות הייטק מבחינת התפקידים ולא נתן לי השוואות רלוונטיות מול סטארט-אפים אחרים בתחום הסייבר למשל".

בסוף 2019 רפפורט עזבה את עבודתה בסנטינל וואן ובמשך חצי שנה חשבה מה לעשות הלאה. באחת מריצות הבוקר, עלה לה הרעיון להקים סטארט-אפ שיפתור את אותו חוסר במידע ויציע נתוני שכר מעודכנים בזמן אמת שמותאמים לחברות הייטק. היא צירפה את יוני וסרמן, איש פיתוח שעבד איתה בפאלו אלטו נטוורקס וגם בעלה, והשניים הקימו Piplwize, שהשבוע הודיעה על שינוי שם ל-Compete. 

עמית רפפורט ויוני וסרמן, מייסדי Compete / צילום: Compete
 עמית רפפורט ויוני וסרמן, מייסדי Compete / צילום: Compete

Compete נולדה במאי 2020 ועובדת כיום עם 200 חברות הייטק ישראליות וביניהן למונייד, פייבר, ווקמי, גונג, ויה וריסקיפיד. החברות משלמות על מנוי חודשי ומתחייבות למסור את נתוני השכר שלהן ל-Compete ובתמורה מקבלות גישה למסד הנתונים המלא, שאמור להגיד להן בדיוק את השכר שמקבלים עובדים בתפקידים שונים בשוק בו הן פועלות.

השבוע הודיעה Compete על גיוס סיד ראשוני של 2.5 מיליון דולר בהובלת קרן ההון סיכון אלף.

הסטארט-אפ הוקם בשיא הקורונה, אך העובדה הזאת דווקא שיחקה לטובתו. תקופת הקורונה הובילה שינוי משמעותי באופן העסקה של עובדים בכל הענפים, ובעיקר בהייטק, והחברות בתחום גיששו באפלה וניסו להבין מה בדיוק המתחרים שלהן עושים. "מכיוון שחברות התחילו להעסיק עובדים מרחוק עלו אצלן הרבה מאוד שאלות. לדוגמה אם אני חברה שנמצאת בתל אביב אבל המועמד לעבודה גר בכרמיאל, האם צריך לשלם לו על פי הסטנדרט בצפון הארץ או במרכז? שאלה אחרת שעלתה אצל חברות רבות היא האם במצב של עבודה מרחוק צריך להמשיך לשלם על נסיעות לעובדים. המאגר שלנו נתן להם מידע על כל זה", אומרת רפפורט.

צרו איתנו קשר *5988