הפרדוקס והתשובה: איך יכול להיות שמספר החברות שביקשו פירוק לא עלה בשנת הקורונה

מדוח הפעילות של הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי, עו"ד סיגל יעקבי, עלה כי בשנת 2020 הוצאו 880 צווי פירוק והקפאת הליכים לחברות, לעומת 872 ב-2019. כלומר - מספר ההליכים לא גדל בניגוד למצופה בשנה של משבר כלכלי קשה, סגרים ופעילות מועטה של המשק בשל מגיפת הקורונה. מומחים לחדלות פירעון מתארים את מיעוט הפניות לבית המשפט ומפנים אצבע מאשימה לכניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון החדש בספטמבר 2019.

"המספר המועט של תאגידים הפונים להליכי הסדר בבית המשפט מלמד כי החוק לא מצליח להשיג את אחת המטרות המרכזית והיא לסייע לשיקום והבראה של חייבים ותאגידים", אומר עו"ד ד"ר איתי הס, שותף ומנהל מחלקת חדלות הפירעון במשרד עורכי הדין באגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'. עו"ד הס היה חבר בצוות שניסח את החוק מטעם כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) כשהיה היועץ המשפטי של הכנ"ר. הוא סבור כי בחלוף שנתיים יש לבחון את החוק שלא מציע תמריצים נכונים, לעמדתו.

בחירה אקראית

אחת מהסיבות המרכזיות למיעוט התאגידים הפונים להליכי הסדר בבית המשפט, לפי עורכי הדין העוסקים בתחום, היא היעדר האפשרות לצדדים להליך לבחור את בעל התפקיד - מפרק, או נאמן או מנהל הסדר - כפי שהיה בעבר. כיום, מנהל הכנ"ר רשימת בעלי תפקידים מנוסים, ומתוכה הוא מציע חמישה עורכי דין לבית המשפט כשיש צורך במינוי בעל תפקיד לתיק פירוק. חוק חדלות פירעון החדש קובע כי יש להקים ועדה שתבחר את רשימת בעלי התפקידים, אך הוועדה טרם התכנסה.

"החברה מאבדת שליטה כשהיא הולכת לבית המשפט, היא לא יכולה לבחור מי יהיה הנאמן שלה", אומרת עו"ד קרן רייכבך סגל, ראש מחלקת הבראת חברות במשרד איתן-מהולל- שדות. "מי שבא לבית המשפט שם את המפתחות על השולחן, לא יודע האם יהיה שיקום או פירוק, לא יודע מי יהיה בעל התפקיד, האם הוא יהיה מישהו עם אוריינטציה שיקומית או לא".

עו"ד הס מסביר כי המצב שבו בית המשפט מחליט באופן אקראי מי יהיה בעל התפקיד יוצר תמריץ שלילי לחברות לפנות להליך בבית המשפט. "האובייקטיביות של בעל התפקיד נועדה למנוע ניגודי עניינים, אבל בכל מה שקשור להבראה זה גול עצמי. בעל התפקיד יכול לקחת את החברה למקום שהיא לא רוצה. ההנהלה של החברה מאבדת את החשק לפנות להליך בבית המשפט כשהיא יודעת מה צפוי לחברה", אומר הס.

לדבריו, קיימת חשיבות מיוחדת לבעל התפקיד בהליך הבראה. "בפירוקים שצריך לחקור את החברה שהגיעה לחדלות פירעון, צריך מישהו אובייקטיבי, אבל בהבראה יש ערך שמי שהחברה מעוניינת בו יהיה בעל תפקיד. לא נכון לשלול באופן קטגורי מינוי עו"ד שבעלי החברה בוחרים לצד מינוי של נושא משרה בחברה".

עו"ד איתן ארז המתמחה בפירוקים, מסביר כי לפני שהיו רשימות של בעלי תפקיד מטעם הכנ"ר, "הנושה יכול היה לדעת מראש שעורך הדין שלו ימונה כמעט בוודאות כבעל התפקיד. הנושים לא רוצים לשים את מבטחם בבעל תפקיד שאינם יודעים מראש מיהו ושאינם מכירים, ולכן פחות נושים פונים לבית המשפט בבקשות נושה לפרק חברות".

כך, למשל, בית המשפט המחוזי בנצרת בחר באחרונה שלא לבחור מנהל הסדר מתוך הרשימה שהציג הכנ"ר במסגרת הליך המתנהל בעניינה של חברת "שמן זית סבא חביב". השופט ערפאת טאהא קיבל את בקשת הצדדים למנות את עו"ד שלום גולדבלט, וזאת בניגוד לעמדת הכנ"ר שהציע בעל תפקיד מתוך רשימת בעלי התפקידים שערך. "משהגיעו החברה, בעל המניות וכמעט כלל הנושים להסכמה בדבר זהות מנהל ההסדר שימונה, יש לכבד את רצונם ואין לסטות מרצון זה אלא אם קיימים נימוקים כבדי משקל המצדיקים זאת", נקבע.

אחריות על נושאי משרה

עו"ד רייכבך-סגל מתייחסת לבעיה נוספת הנובעת מהחוק החדש, שגורמת למיעוט למיעוט התאגידים הפונים להליכי הסדר בבית המשפט, והיא הטלת אחריות על הדירקטורים והמנכ"ל. "נהייתה אינפלציה בתביעות נגד דירקטורים ובעלי תפקיד, כי החוק החדש מטיל על דירקטורים אחריות אם לא מנעו את חדלות הפירעון", היא מסבירה.

עו"ד הס מצטרף לעמדתה ומציין כי הסעיף מרתיע מנהלים בהתנהלות השוטפת. "הוא מנקר לנושאי המשרה בתודעה עוד לפני שהחברה חדלת פירעון והם עלולים להתנהל בצורה מתגוננת", הוא אומר. "היה ניתן לצפות שזה יגרום לפנייה לבית משפפט, אבל זה לא קורה. זה גורם להם להגיע להסדרים, אבל לא בהכרח בפנייה לבית המשפט". כלומר, הצדדים מעדיפים לייצר הסכמות מחוץ לבית המשפט ותחום הגישורים פורח. עו"ד הס מציין כי העובדה שיש יותר ויותר גישורים היא הצבעה על כך שההליך בבית המשפט נתפס כפחות אטרקטיבי על ידי התאגידים והנושים".

"חברות זומבי"

עו"ד הס מספק הסבר נוסף למיעוט התאגידים הפונים לבית המשפט לצורך הליכי הסדר ב-2020 והוא העובדה כי האפשרות של תאגידים להקפיא הליכים נגדם התווספה רק באפריל 2021 כהוראת שעה לחוק חדלות פירעון. "זהו תיקון חשוב שצריך להישאר גם אחרי הקורונה", הוא מבהיר. 

עו"ד רייכבך-סגל מציינת סיבה נוספת, שלפיה המענקים שנתנה המדינה לחברות לפי מחזור ומענקי החל"ת מספקים הנשמה מלאכותית לחברות  שהופכות ל"חברות זומבי", הנמנעות מפנייה להליכי חדלות פירעון.

"החוק החדש גם גרם לירידה בהליכי פשיטות רגל בשנת הקורונה"

לפי הנתונים שפורסמו השבוע בגלובס, מהדוח של הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי עולה כי חל גידול של 36% בבקשות לפשיטות רגל של יחידים - חדלות פירעון של יחידים - ב-2020 (22,240 בקשות), שנת הקורונה, לעומת 2019 (16,373 בקשות) . הנתון נשמע הגיוני לאור הפגיעה בעסקים והעלייה במספר המובטלים בשל המגפה. אלא שהנתונים לא כוללים את ההליכים שהתנהלו בלשכות הוצאה לפועל - והכללתם משנה את התמונה.

כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון החדש בספטמבר 2019 שינתה את ההליכים העומדים בפני יחידים שהגיעו לפשיטת רגל. כך, שני הליכים "דמויי פשיטת רגל" שהיו קיימים עד החוק החדש בוטלו. מדובר על למעלה מ- 10,000 הליכים שהתנהלו במסלול של בקשות להפטר מחובות ושל בקשות להכרזה כ"חייב מוגבל באמצעים". הליכים אלו דומים במהותם לפשיטת רגל, אך אינם דורשים מינוי נאמן לנכסים וחקירת יכולת.

שני מסלולים משפטיים אלו היו פתוחים בפני חייבים עד ספטמבר 2019, אך בוטלו באותו מועד במסגרת כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון החדש. הליכים אלה נוהלו ברשות האכיפה והגבייה (הוצל"פ) ולא בבתי המשפט, ולכן אינם נספרים בסטטיסטיקה של הליכי חדלות הפירעון שמודדת הממונה על חדלות הפירעון ב-2019. מרגע שבוטלה האפשרות של "חייב מוגבל" והאפשרות לבקשה להפטר מחובות שבמסגרתן החייבים היו מקבלים פטור מחובותיהם או צו תשלומים חודשי והגנה מההליכים המשפטיים, האלטרנטיבה שנותרה היא פנייה להליך פשיטת רגל לפי חוק חדלות הפירעון.

לפי הנתונים של רשות האכיפה והגבייה, ב-2019 הוגשו 889 בקשות להפטר מחובות ו-10,588 בקשות להכרזה על "חייב מוגבל באמצעים". אם מוסיפים את הנתונים הללו למספר הבקשות לחדלות פירעון של יחידים שנפתחו ב-2019 בדוח הממונה, עולה כי באותה שנה הוגשו 28,739 בקשות חדלות פירעון של יחידים. לפי חישוב זה, מספרם של הליכי היחידים בשנת הקורונה, 2020, לא עלה אלא ירד ב-22%.

ראש רשות האכיפה והגבייה, עו"ד תומר מוסקוביץ, מסביר כי ישנן שלוש סיבות לכך שלא רואים עלייה בבקשות לפשיטת רגל בשנת הקורונה: המענקים שנתנה המדינה; אורך רוח שגילו הבנקים שהיו מאוד סבלניים ולא פתחו תיקים בהוצל"פ; והעובדה שענפים רבים לא נפגעו מהקורונה. 

אז כיצד יכול להיות שמספר היחידים שהגיעו למצב של פשיטת רגל קטן דווקא בשנת הקורונה? מוסקוביץ מסביר שהחלופה שנותן הליך חדלות הפירעון החדש היא תובענית ודורשת חשיפה וסיכון בהשוואה להליך הנפוץ שהיה קיים בעבר של "חייב מוגבל באמצעים" שהיה קל להיכנס לגדרו ושלא דרש מינוי נאמן. לדבריו, הדרישות של ההליך החדש מרתיעות את החייבים וחלקם מעדיפים שלא לפנות להליכים ממוסדים, ככל שהם יכולים להימנע מהם.