האם חובת המסכות חוזרת? המצב טוב מבעבר, אך עדיין מסוכן

התפרצות הווריאנט ההודי מציבה אותנו בפני הצורך לקבל כמה החלטות קריטיות להמשך הדרך כדי לשמור על האוכלוסייה הישראלית • ייתכן מאוד שיש מקום להחזיר את חובת עטיית המסכות בחללים סגורים ושימוש בתו ירוק, בעיקר באירועים המוניים בחללים סגורים

פוסט-קורונה בתל אביב / צילום: Shutterstock
פוסט-קורונה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נדמה היה שנפרדנו לשלום ממגפת הקורונה והנה אנו עומדים בפני התפרצויות בבתי ספר ודיווחים על השתתפות אנשים חיוביים לנגיף באירועים. ‘הווריאנט ההודי’ נשמע חדשות לבקרים והשאלה היא האם להתחיל לדאוג?

אז קודם כל, מהו וריאנט ולמה הווריאנטים תופסים מקום בחיינו? לנגיפי קורונה ישנו חומר גנטי מסוג RNA וכשהנגיף מתרבה והחומר הגנטי משוכפל, קורות טעויות בהעתקת החומר הגנטי, מוטציות. רוב המוטציות חסרות חשיבות, אך מדי פעם נוצרות מוטציות שמשנות את תכונות הנגיף. היתרון יכול להתבטא ביכולת הדבקה, בנזק אצל המאכסן ומכאן האלימות ובשרידות שלו. שינוים ביכולת ההדבקה מיוחסים לרוב לשינוי במבנה חלבון הדרבן המשנה את ההתאמה ויכולת הקשירה לקולטן שבלעדיה הנגיף לא יכול לחדור לתא ולהתרבות.

בסיווג ארגון הבריאות העולמי ישנם וריאנטים שעוקבים אחריהם וכאלה שהוכרע שיש להם אפקט אמיתי והם בעלי פוטנציאל להיות דומיננטיים באזורים אליהם הם מגיעים. את תשומת הלב תפס הווריאנט "הבריטי" שהתגלה בבריטניה, שם יש מערכת מפותחת של ניטור רצפים גנטיים של נגיפים. ישנן שיטות שונות לסווג את הווריאנטים, האחרונה שבהם נותנת לווריאנטים את שמות אלפאביתים יוונים. הווריאנט הבריטי שהיה הראשון מכונה אלפא. וריאנטים נוספים מוכרים הם הווריאנט הדרום אפריקאי, בטא, והברזילאי, גאמא - האחראים לגלי תחלואה גדולים במספר מדינות.

סימפטומים שונים

בהודו התגלה וריאנט שככל הנראה אחראי להתפרצות והאסון ההומניטרי שחזינו בעת האחרונה - וריאנט דלתא. בבריטניה ובעקבותיה בישראל וריאנט אלפא הפך לווריאנט הדומיננטי, אך לאחרונה וריאנט דלתא הוא הדומיננטי בבריטניה ומתרבים הדיווחים על מקרי הווריאנט במדינות רבות. דיווחים מבריטניה הם מקור אמין שניתן להסיק מהם לגבי הסיכון שבווריאנט. ככל הידוע לנו וריאנט דלתא מדבק יותר מאלפא. למשל, בממוצע, אחד מכל 12 בני בית של מקרים עם וריאנט אלפא ידבקו ואילו בדלתא אחד מכל שמונה - ממצא המתאים לעליה של 50% ביכולת ההדבקה. התפלגות גילאי המקרים בדלתא דומה למוכר לנו - בבריטניה, מתוך כ-60,000 מקרי ווריאנט דלתא, 7% היו בני 0-9 ובני 10-19 היוו 22.7%.

הטענה היא שסימפטומים בווריאנט ההודי שונים מהקורונה שהכרנו ודומים לאלה של שפעת - חום, גודש בדרכי הנשימה העליונות ופחות תסמינים שנחשבו ייחודיים לקורונה כמו אובדן ריח וטעם. השינוי עלול להקשות על העלאת חשד שאכן מדובר בקורונה ולהפחית הפניות לבדיקות. אלימות הווריאנט יכולה להיבחן באשפוזים ובתמותה. בבריטניה מדברים על עליה של בערך פי 2 באשפוזים במקרי וריאנט דלתא. לעומת זאת, הדיווחים מציעים קטלניות נמוכה יותר.

שליש מדינה לא מחוסנת

אז מה עכשיו? מצבנו טוב בהרבה ממה שהיה עת נכנס לישראל וריאנט אלפא, בשל הכיסוי החיסוני הרחב. יחד עם זאת כאשר כשליש מהמדינה אינה מחוסנת, כדאי לצמצם את התפשטות הנגיף ויצירת התפרצויות. ניתן לעשות זאת במעט צעדים מגבילים - מדובר קודם כל על הגבלת ההכנסה ממדינות זרות. הדבר חשוב במיוחד כעת כשהשמים נפתחים יותר ויותר. יש להקפיד על ביצוע בדיקות באופן מהיר ויעיל לנכנסים ולהקפיד על בידוד עד לקבלת תשובות. שנת הלימודים מסתימת, אבל אולי יש מקום להחזיר מסכות לחללים סגורים ושימוש בתו ירוק באירועים המוניים בחללים סגורים. וצעד שכבר הוכחה יעילותו היא כמובן חיסון מתאימים ובעיקר אלה שמתכננים נסיעה או הבאים במגע עם אוכלוסיות בסיכון.

הכותבת היא חוקרת ומרצה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית והדסה