מס פחמן ותחבורה חשמלית: השרות החדשות מציגות את תוכניתן למשבר האקלים

מרב מיכאלי, קארין אלהרר, אורנה ברביבאי ותמר זנדברג השתתפו בכנס אלי הורוביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה והתחייבו להעמיד תוכנית סביבתית שאפתנית • בין הסעיפים: מעבר מאסיבי לתחבורה חשמלית, הטלת מס על שימוש באנרגיה מזהמת והסרת חסמים עבור האנרגיה המתחדשת • עם זאת, שרת האנרגיה אלהרר סרבה לקבוע יעדי אנרגיה מתחדשת לשנת 2050

 

מימין: מרב מיכאלי, תמר זנדברג, קארין אלהרר ואורנה ברביבאי / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
מימין: מרב מיכאלי, תמר זנדברג, קארין אלהרר ואורנה ברביבאי / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

האם הממשלה החדשה מסמנת שינוי כיוון משמעותי בהתמודדות הלאומית עם אתגרי המשבר האקלימי ושרטוט המרחב הציבורי לאור האתגרים בפניהם עומדת ישראל עשורים קדימה? שרות האנרגיה, הגנת הסביבה, התחבורה והכלכלה התחייבו היום בכנס אלי הורביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה, לפעול באופן משותף והוליסטי כדי להעמיד תוכנית שאפתנית להפחתת פליטות הפחמן של ישראל עד 2050, מעבר לאנרגיה מתחדשת ומערכות יעילות להסעת המונים.

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אמרה בפתח דבריה כי "משבר האקלים הוא האיום הדרמטי והגדול ביותר על האנושות. הוא מעצב ומשנה את העולם בקצב מסחרר, ומעמיד בפנינו אתגר. האם להמתין, להיגרר ולהגיב - או ליזום, לשנות, להיערך מראש ולהירתם למאמץ הבינלאומי כדי להתמודד עם האיום הזה בצורה המיטבית. המאבק במשבר האקלים זה האתגר הכי גדול שלנו כמדינה וכאנושות. ישראל צריכה לראות במשבר הזדמנות. הזדמנות לקידום מנופי צמיחה ירוקים, והזדמנות לניצול החדשנות והיצירתיות שלנו כדי לקדם פתרונות מקומיים וגלובליים למען הסביבה".

זנדברג הדגישה את הנכונות של השרות ושל הממשלה לפעול יחד: "הדבר המשמח ביותר - הוא שאני לא לבד במערכה הזו. אני כאן עם חברותיי השרות, וזו הפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל שבה מתייצבות ארבע השרות הרלוונטיות - הגנת הסביבה, אנרגיה, תחבורה וכלכלה, יחד עם מנהל התכנון ממשרד הפנים, ומתחייבות ביחד, בשם הממשלה, לפעול עכשיו להפחתת פליטות ולהצבת יעדים שאפתניים שיוגשו לאו"ם במסגרת המחויבות הבינלאומית של ישראל לקראת ועידת גלאזגו. בכך משתתפת ישראל במאמץ הגלובלי להפחתת פליטות גזי חממה ולפיתוח אנרגיות מתחדשות".

זנדברג אף הודתה לשר ליברמן על כך שלפני מספר ימים הצהיר, בהתאם להסכם הקואליציוני מול מרצ, כי יפעל ליצירת מנגנון לתמחור פחמן. "אני רוצה לברך את שר האוצר ליברמן על המנהיגות שהוכיח כשאמר השבוע שיממש את הדרישה שלנו בהסכמים הקואליציוניים לתמחר פחמן בראייה אסטרטגית ארוכת טווח של המשק, כבר בתקציב המדינה הקרוב. לדברי זנדברג, "ישראל וטורקיה הן היחידות מקרב מדינות ה- OECD שעדיין לא הגדירו מנגנון כזה", אמרה.

העקרונות שיובילו את בסיס המנגנון לתמחור פחמן, לפי זנדברג, הם הפנמה מלאה של מחיר הפחמן על כלל הדלקים, בין אם מדובר בפחן, דלק או גז. בהקשר הגז, הדגישה זנדברג: "אני רוצה לתקן טעות נפוצה: זה לא גז טבעי. זה גז טבעי בדיוק כמו שזה פחם טבעי. זה גז פוסילי, וכך צריך לדבר עליו. השקעה בתשתיות פוסיליות היא נחלת העבר".

העיקרון השני, לפי זנדברג, נוגע ליצירת ודאות ארוכת טווח לשווקים, על ידי החלה והעלאה הדרגתית של מחיר הפחמן. העקרון השלישי הוא לדאוג שהמנגנון לא יפגע בעשירונים התחתונים של האוכלוסייה או בתחרותיות של התעשייה הישראלית, והרביעי, ייצור תכנית השקעות מקיפה ומידית, שתתמרץ את המעבר לכלכלה דלת פחמן על ידי השקעה מסיבית בתשתיות חכמות לייצור אנרגיה, לתחבורה חשמלית וחשמול התעשייה.

לאחר שהממשלה הקודמת לא הצליחה להביא לאישור תוכנית להפחתת הפחמן בכלכלה עד שנת 2050 בדומה למהלך שעשו מרבית המדינות המפותחות בעולם במסגרת התחייבויות הסכם פריז, זנדברג הכריזה כי בקרוב תובא לממשלה "תוכנית היסטורית" לכלכלה דלת פחמן 2050. לראשונה, הציגה זנדברג בשם הממשלה יחד עם השרות הנוספות על הבמה, את יעדי התוכנית שתונח לאישור הממשלה בהסכמה. יעדי ההפחתה הלאומיים של ישראל יהיו 27% ו-85% בפליטות גזי חממה של בשנים 2030 ו-2050 בהתאמה (הפחתה ביחס לפליטות גזי החממה של ישראל בשנת 2015).

הכדור במגרש של משרד האנרגיה

האם מדובר בהחלטה משמעותית? מצד אחד, ארבע שרות מתחייבות להעביר בממשלה תוכנית שהעברתה תחת השלטון הקודם נכשלה בשל מחלוקות עזות בין משרדי האוצר והאנרגיה ובין המשרד להגנת הסביבה. בעוד שהמשרד להגנת הסביבה ביקש לקבוע יעדי הפחתה של 85% בפליטות גזי החממה, משרד האנרגיה סירב לכך וקבע רק לפני מספר חודשים יעד משל עצמו: 80%. כעת, מתחייבת הממשלה כי גם משרד האנרגיה יידרש לעמוד ביעדים. אך מנגד, אחת הסיבות שבגינה לא עברה התוכנית תחת הממשלה הקודמת, היא סירובו של משרד האנרגיה תחת שטייניץ לקבוע יעדים לשימוש באנרגיה מתחדשת לשנת 2050, כאשר המשרד להגנת הסביבה סבור שניתן להגיע ל-95% שימוש באנרגיה מתחדשת במשק החשמל בשנה זו. לפי דבריה של אלהרר, גם היא מסרבת בשלב זה לקבוע יעדי אנרגיה מתחדשת לשנת 2050, וממשיכה בכך את החלטתו של השר הקודם.

זנדברג התחייבה בשם הממשלה כי "נציב יעדים דרמטיים לסקטור התחבורה, שהוא אחד ממקורות הפליטה המשמעותיים ביותר של גזי החממה, ונאיץ את תהליך החשמול. נתחיל עם התחבורה הציבורית העירונית, ונדאג ל-100% רכש נקי, החל משנת 2025. ונמשיך עם כלי הרכב הפרטיים ונקבע מכירה של רכבים נקיים בלבד החל משנת 2030. יעדים סביבתיים משמעותיים ייקבעו גם לסקטור ייצור החשמל, לסקטור הפסולת, לתעשייה ולענף הבנייה. אנו נבנה יחד תכניות מפורטות להשגת היעדים".

"אני לא פה בשביל להיות פופוליסטית"

בכנס המכון הישראלי לדמוקרטיה, דיברו לראשונה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, שרת התחבורה, מרב מיכאלי, שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי ושרת האנרגיה, קארין אלהרר, על המשמעות של הליכי התכנון במשרדן לאור אתגרי משבר האקלים.

בתוך כך, לשרה קארין אלהרר תפקיד מרכזי. בזמן שבעולם עושות מדינות מאמצים להסבת תשתיות החשמל שלהן למבוססות אנרגיה לא מזהמת, בישראל כשל משרד האנרגיה בעמידה ביעדים שהציבה הממשלה בתחום, ובשנת 2020 פחות מ-6% מהחשמל הופק באמצעים נקיים. יתר על כן, לפי היעדים העתידיים של ישראל, בשנת 2030 יופק 70% מהחשמל באמצעות גז, בעוד שבמשרד האנרגיה סירבו בתקופתו של השר יובל שטייניץ לקבוע יעדי אנרגיה מתחדשת לשנת 2050, ולסמן בכך גם כיוון עבור השווקים והכלכלה.

"אני יודעת שיש בקהל מי שמצפה ממני להיות פופוליסטית ולהצהיר על חזון ויעדים, אני לא פה בשביל זה", אמרה אלהרר. "אני בתפקידי כשרת האנרגיה אעשה כל מה שניתן בשביל להצעיד את המשרד באופן אמיץ ונחוש כדי שמהפכת האנרגיות המתחדשות, שתבטיח עתיד ירוק ובטוח יותר לדור העתיד, תושלם בהצלחה. אני לא אעשה את זה דרך הצבת יעדים לא ריאליים לעוד 30 שנה, כשביעדים שהוצבו לעוד 10 שנים אנחנו עוד רחוקים מלעמוד, אני לא אעשה את זה דרך הליכה עיוורת אחר הדרך שהתוו לי קודמיי בתפקיד, אני לא אעשה את זה מחיפוש אשמים בחוץ. אני אתחיל מבדק בית פנים משרדי כדי לבדוק איפה אנחנו יכולים לעבוד קשה יותר".

אלהרר התחייבה כי תפעל להסרת חסמים, הצבת יעדים שאפתניים, השקעה במחקר, קידום תוכנית פיתוח לרשת החשמל ויכולות אגירה, כך שמי שירצה לחבר אנרגיה סולארית לרשת יוכל לעשות זאת - בניגוד למצב הקיים היום בשטח, בו הרשת חסומה בחלקים ניכרים מהארץ. אלהרר סימנה מטרה עבור הממשלה: "הצעד המשותף הראשון שלנו צריך להיות חיוב כלל מבני הציבור בישראל בהתקנת מערכות סולאריות על הגגות, לצד יצירת חקיקה המחייבת מערכת סולרית על הגג בכל בנייה חדשה בישראל. אחרי שנעשה את זה, חשוב שנאשר הרחבה של הקרקעות המאושרות להצבת פאנלים סולריים מ-20 אלף דונם כיום, למאות אלפי דונמים".

"החבר'ה הצעירים לא יוותרו לנו"

שרת הכלכלה, האלופה במיל' אורנה ברביבאי, דיברה על חשיבות שיתוף הפעולה והעיסוק של משרדה בתחום. לדבריה, "קודם כל, צריך לומר שלא טריוויאלי לראות ארבע שרות שמדברות על אקלים. תראו, אנחנו באיחור. כל מי שמבין עניין ומסתכל על ההתפתחות של משבר האקלים מבין שאנחנו באיחור. איחור שמשפיע על כל מערכות החיים שלנו. מה שלא נעשה עכשיו, נצטרך לעשות בהמשך עם השפעות קשות, ועלויות שייגזרו הרבה יותר השקעה ממה שאנחנו יכולים לבצע היום. השיתוף בין המשרדים הפועלים בממשלה, העסקים והציבור הוא משמעותי ואותו נכון להוביל ביחד. ההשפעות הכלכליות הן עצומות. אנחנו יוצאים להרפתקה משותפת שתיקח זמן, אבל יש לנו אחריות כלפי הצעירים, יש לי נכדה בת 9 שיודעת על זיהום האוויר יותר ממני. החבר'ה הצעירים לא יוותרו לנו, וכדאי שאנחנו לא נוותר עליהם".

"עד 2050 נגיע ל-100% רכבים מאופסי פליטה"

ח"כ מרב מיכאלי, מופקדת על אתגר משמעותי מאוד, שכן סקטור התחבורה בישראל נדרש לשינויים מסיביים - מחישמול התחבורה, למעבר לתשתיות יעילות של הסעת המונים ותחבורה השזורה באופן ידידותי לתושבים בתכנון המרחב הציבורי.

מיכאלי התחייבה כי "עד 2050 נגיע ל-100% רכבים מאופסי פליטה. נעשה את זה באמצעות ריסון משמעותי של שימוש ברכב הפרטי, ומעבר לתחבורה ציבורית, ולא פחות חשוב מזה - הליכה ברגל. צריך כאן מדיניות לאומית. הממשלה תצטרך לעשות מעבר תודעתי להתכווננות לאומית של כל הגורמים בתכנון, כדי שנוכל להוציא לפועל מעבר מאוד משמעותי לעבר הסעת המונים ותחבורה ציבורית. אני מתכוונת להביא בהקדם לממשלה את התוכנית שלנו, תוכנית שתאפשר להגדיל נגישות וקישוריות, כך שתאפשר עיור וציפוף של האוכלוסייה, על פני פיזור לא מתוכנן. נביא לכך שדיור, תעסוקה ומוסדות ציבור נמצאים במרחב הגעה מתקבל על הדעת, כזה שלא מחייב שעות של נסיעה הלוך חזור".

צרו איתנו קשר *5988