שתי נקודות עיקריות לקראת הודעת הריבית של בנק ישראל

לאחר שבנק ישראל העלה תחזיות תוך התמקדות בתרחיש אופטימי, חטיבת המחקר עשויה לעדכן תחזיות • וגם, האם הבנק יספק סימן על סיום תוכנית רכישות האג"ח?

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1% בהודעת הריבית שתפורסם היום בשעה 16:00, ובשוק מעריכים כי הבנק ימשיך להביע התחייבות להרחבה מוניטארית, למרות העלייה בסביבת האינפלציה. לצד זאת, חטיבת המחקר עשויה לעדכן תחזיות ברקע לנתוני המאקרו והחשש מהגל הרביעי של הקורונה. בנק ישראל עשוי לאותת על עתידה של תוכנית רכישות האג"ח עליה הכריז בשנה החולפת במסגרת תוכנית הסיוע למשק.

במרץ אשתקד שוק האג"ח הממשלתיות היה נתון בעיצומו של משבר נזילות תוך עליית התשואות, מה שאילץ את בנק ישראל לפעול באופן חסר תקדים כשהשיק תוכנית רכישות לשנה בהיקף של 85 מיליארד שקל. אלמלא האט בנק ישראל את קצב הרכישות, התוכנית הייתה מגיעה לכדי מיצוי עוד לפני סיום השנה.

רכישות האג"ח של בנק ישראל למעשה מממנות את גירעונות הממשלה שלא באופן ישיר בשוק החופשי. ככל שהגירעון גבוה יותר, הצורך להנפיק אג"ח על מנת לממנו גבוה יותר. אם ברצונו לסיים את התוכנית בתום השנה, מועד ההחלטה היום עשוי להוות מספיק זמן כדי לדבר על כך. מצד שני, ייתכן שבבנק ישראל ירצו להמתין ולתזמן את הפסקת הרכישות במקביל לצמצום ( (Tapering של הפד, או שלהערכתם מוקדם מדי לקטוע את הליך ההתאוששות של המשק.

"הכדור נמצא יותר במגרש של האוצר"

חטיבת המחקר עשויה לעדכן את תחזיות הבנק על רקע החששות מהתפרצות הגל הרביעי. התרחיש המרכזי בתחזית הקודמת הניח כי לא תחול הרעה משמעותית בתחלואה שתצדיק הגבלות נוספות, כך שמעניין יהיה לראות את היחס של בנק ישראל לעלייה האחרונה בתחלואה. הבנק צופה צמיחה של 6.3% ב-2021 - בדומה לתרחיש החיובי מינואר. עם זאת, לגבי ההמשך הבנק צופה ל-2022 צמיחה של 5% - בדומה לתחזית של קרן המטבע העולמית.

לפי בנק ישראל, התכנסות רמת התוצר למגמת טרום המשבר צפויה להיות מלווה בירידה הדרגתית בשיעור האבטלה הרחב, אך לרמה גבוהה מזו ששררה לפני המשבר (שיעור ממוצע של 7.5% ו-6.0% ברבעון האחרון של 2021 ו-2022, בהתאמה). בנק ישראל מניח כי במסגרת התקציב הבסיסי, שאינו כולל את "קופסאות הקורונה", הממשלה תתאים את הוצאותיה לתקרת ההוצאות הקבועה בחוק, והחל משנת 2022, תפעל גם לצמצום הדרגתי של הגירעון המבני. תחת הנחות אלה, גירעון הממשלה ב-2021 צפוי לעמוד על 8.2%, וב-2022 על 3.6%. יחס החוב לתוצר צפוי להסתכם בכ-77% בכל אחת מהשנים הללו.

ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים אמר: "בשלב זה נראה שהכדור נמצא יותר במגרש של האוצר, והכלים העומדים לרשות בנק ישראל מוגבלים יותר. הגירעון התקציבי נמצא במגמת ירידה, ונראה שהאוצר מצליח לשמור על מחירי גיוס נמוכים, גם ללא סיוע של בנק ישראל. לכן, ייתכן שבנק ישראל ירמוז על אי-הארכת תוכנית רכישות איגרות החוב הממשלתיות.

"בנק ישראל צפוי לחזור על המסר ששמענו בשבועות האחרונים מהפד ומה-ECB לפיו האינפלציה מושפעת מגורמים זמניים, ולכן המדיניות המרחיבה צפויה להיוותר כזו לאורך זמן. האינפלציה צפויה להגיע בקרוב לרמה שנתית של 2%, אולם נדרשת אינפלציה גבוהה בהרבה בכדי שחברי הוועדה המוניטרית ישקלו שינוי בריבית. בינתיים מחירי הנכסים ממשיכים לטפס, ובעיקר מחירי הנדל"ן למגורים. כמו כן גדלה הפעילות של משקיעים בשוק הנדל"ן", אמר בהר.