הכירו את האיש שהקים את ג'ון ברייס ועכשיו מוכר את הקונספט לאוקראינה וסרי לנקה

ערן לסר, מי שייסד את ג'ון ברייס, רוצה להפוך את ישראל לאומת ההכשרות הטכנולוגיות העולמית • כדי לממש את החזון הוא מייצא את הניסיון משירותו בממר"ם למדינות בכל העולם: "יש לנו פה ידע ייחודי שאנחנו יכולים לארוז ולשכפל"

ערן לסר / צילום: איל יצהר
ערן לסר / צילום: איל יצהר

השנים היפות ביותר של מכללת ג'ון ברייס היו בסוף הניינטיז. אלה היו ימי בועת הדוט.קום הסוערים, והסיפורים על ההצלחות של חברות הייטק ישראליות בעולם הקפיצו את ההתעניינות בתחום החדש והבתולי, בדיוק ברגע שקורסי ההסבה להייטק של בית הספר עלו לאוויר.

"בערך ב־1995 פתחנו את המחזור הראשון של קורס ההסבה הראשון שלנו להייטק, שיועד לאנשים שלא היה להם רקע בתחום. עשינו אז כנס מתעניינים במלון הילטון. היו לנו 30 מקומות בקורס ובאולם היו כבר 200 איש. עוד לפני שסיימתי לדבר, הקורס התמלא", נזכר ערן לסר, ממייסדי ג'ון ברייס הדרכה ומי שכיהן כמנכ"ל משותף שלה במשך שני עשורים. "אחר כך המצאנו את הסלוגן המהמם 'הטובים לטיס, המעולים להייטק', ובכל פעם ששמנו מודעה בעיתון, מילאנו עוד קורס. היינו פותחים חמישה קורסי הסבה לתכנות בשבוע".

התלמידים בקורסי ההסבה, אומר לסר, הגיעו מכל התחומים, כולל ממקצועות מבוססים. "כל החברים שלי, שהיו עורכי דין, כלכלנים, רואי חשבון ואנשי מכירות, עשו הסבה להייטק אז. היה לי חבר שהיה ברוקר, ובגיל 38 עשה הסבה. חבר אחר היה מנהל בית מלון ונמאס לו לעבוד מהבוקר עד הלילה. החלום הגדול של התלמידים שלנו היה אז למצוא עבודה בקומברס, אמדוקס או נייס. אלה היו הגוגל של אותה התקופה. רק בסביבות 2000-1999 אנשים התחילו להגיד שהם רוצים להקים סטארט־אפים".

כשנה לאחר מכן החגיגה נגמרה: הבועה ההיא התפוצצה, מניות הטכנולוגיה קרסו וחברות עברו מגיוסי עובדים לפיטורים גדולים. ג'ון ברייס עברה כמה ידיים (ראו בהמשך), אבל מה שהציל אותה היו קורסים בתחומים אפורים לכאורה כמו טכנאי PC ומנהלי רשתות. "אנשים לא רצו ללמוד תכנות או ניהול פרויקטים כי ההייטק קרס, אבל מישהו שיתקן לך את המחשב תמיד צריך. האמת היא שגם היום כשאנשים שואלים אותי מה ללמוד, אני אומר להם שאלה מקצועות לכל החיים, שתמיד יהיה להם ביקוש".

בועת הדוט.קום יכולה להיחשב לתקופת הגאות הגדולה הראשונה של ההייטק העולמי והישראלי. תקופת הגאות השנייה שלו מתרחשת בימים אלה מול עינינו עם גיוסי הון ענקיים לסטארט-אפים והנפקות שוברות שיאים לחברות טכנולוגיה. את לסר זה החזיר לעסקי ההסבה להייטק, אבל עכשיו הוא פונה לקהל אחר לגמרי.

"זה לא להיות בוגר הטכניון"

מסלול הקריירה של לסר (56) נקבע עוד בתחילת שירותו הצבאי. הוא התגייס לקורס תכנות בממר"ם ובסיומו נתבקש להישאר כמדריך. לסר הסכים והשתחרר בגיל 25 כסגן מפקד יחידת ההדרכה של ממר"ם. אחרי שהשתחרר הוא הקים עם זיו מנדל, שהיה חייל שלו, את מ.ל מיני מחשבים, שעסקה בייעוץ והדרכה. ב־1994 התמזגה החברה עם ג'ון ברייס מערכות, נציגת חברת אורקל בישראל באותם ימים, וכך נולדה ג'ון ברייס הדרכה. מנדל ולסר החזיקו ב־50% מהחברה החדשה והמשיכו לנהל אותה.

תחילה היא התמקדה בהכשרות לעובדי ארגונים כמו הבנקים הגדולים, אך מהר מאוד עשתה הסבה בעצמה למוצר המזוהה איתה - הסבות להייטק. "הרעיון שלנו היה לעשות בדיוק את מה שעשינו בממר"ם, רק בשוק האזרחי. כמו שבממר"ם לוקחים ילד בין 18 ומכשירים אותו להיות תוכניתן בחצי שנה, כל יום מ־8:00 עד 22:00, אז באזרחות אפשר לעשות כזה דבר בקורס ערב של שנה. לקחנו את המבחנים שהיו אז בממר"ם והשתמשנו בהם כדי לבדוק אם למועמדים לקורס יש חשיבה לוגית ואנגלית סבירה. אמרנו שנוכל להכשיר כל אדם בעל הכישורים המתאימים ולא משנה לנו אם הוא בוגר אוניברסיטה או לא. זה משהו שלא היה אז בשוק".

ב־1999, בשיא הבועה, נמכרה ג'ון ברייס הדרכה לחברת גילת תקשורת תמורת 20 מיליון דולר. לגילת היה אז רעיון שהקדים בהרבה את זמנו - לקדם את מכירת שירותי הלוויין שלה על ידי בניית מערכת ותכנים ללמידה מרחוק. "זה היה רעיון יפהפה והם גייסו סכום אגדי אז, של 80 מיליון דולר. הם קנו אותנו וחברה בארה"ב שעשתה בדיוק את מה שזום עושה היום. כמובן שכאשר הגיע המשבר כל הרעיון הזה נגנז".

גילת נקלעה לקשיים. בהתפוצצות הבועה מנייתה קרסה והיא נכנסה להסדר חוב. כך, ב־2002, ג'ון ברייס הדרכה שוב נמכרה, הפעם בעסקה קטנה בהרבה של חברת מטריקס תמורת פחות ממיליון דולר. לסר המשיך לנהל את החברה עם שותפו מנדל, עד שפרש ב־2014.

הביקורת כלפיכם הייתה תמיד שבוגרי ג'ון ברייס לא יכולים להתמודד מול בוגרי אוניברסיטה.
"אתה צודק. אני לא משווה בוגר הנדסת תוכנה בטכניון לבוגר קורס ערב בג'ון ברייס או דומיה, יש להם כישורים אחרים. אבל תסתכל על המחסור בעובדים שיש בשוק ההייטק בישראל. חברות ישראליות מוציאות כיום לחו"ל כ־10,000 משרות טכנולוגיות. אם היו עובדים בארץ בשכר סביר, החברות היו מעדיפות דוברי עברית. חברה שצריכה לפתח עכשיו אלגוריתמיקה מסובכת לזיהוי תמונה, כנראה תיקח בוגר מדעי המחשב, כי ליוצא קורס הסבה אין מספיק ידע לזה. אבל פיתוח מערכת אינטרנטית למסחר מקוון, שאלה רוב המשרות בשוק, זה משהו שבוגר קורס הסבה יכול לעשות מצוין".

20 אלף תלמידים בארבע שנים

לא במקרה לסר מציין את נושא העברת העבודה לחו"ל. מאז פרש מג'ון ברייס, הוא מתמקד ביצוא הידע שלו בהסבת עובדים להייטק. הוא התחיל באוקראינה והתרחב לאזרבייג'ן וגיאורגיה, שם הוא פועל בשיתוף עם ישראלים לשעבר. לפני שנה הקים את חברת WAWIWA, ששותפה כיום במרכזי הכשרה ברומניה, סרי לנקה, פולין, סינגפור ואוסטרליה. הוא ואנשיו מביאים את המתודולוגיה ומכשירים את המדריכים המקומיים, שאחר כך מעבירים את הקורסים בפועל.

קמפוס SLTC בסרי לנקה. בשיתוף פעולה עם לסר להכשרת מדעני נתונים / צילום: סרי לנקה SLTC
 קמפוס SLTC בסרי לנקה. בשיתוף פעולה עם לסר להכשרת מדעני נתונים / צילום: סרי לנקה SLTC

"אני באמת מאמין שיש לנו פה ידע ייחודי שמתבסס על הכשרת יותר מ־50 אלף עובדים בארץ. את הידע הזה אנחנו יכולים לארוז ולשכפל. בדרך כלל במדינות שאנחנו מגיעים אליהן יהיו קורסים שלא מותאמים לתעשייה. לנו יש מתודולוגיה שלמה עוד מימי ממר"ם של הכשרה לפי דרישות העיסוק".

כיום הפעילות של לסר בחו"ל מכשירה כ־2,000 תלמידים בשנה, אך מבחינתו היעד הוא 20 אלף בתוך ארבע שנים כחלק מהחזון שלו להפוך את ישראל מאומת הסטארט־אפ לאומת ההכשרות הטכנולוגיה.

"בכל העולם יש מחסור מטורף באנשי תוכנה בעקבות הטרנספורמציה הדיגיטלית שהביאה הקורונה, וכולם צריכים הסבות. כשעשינו בדיקת שוק ראינו שהביקוש לאנשי תוכנה באוקראינה מתפוצץ. אוקראינה היא מפעל העבודה לתוכנה של אירופה. התושבים שם חכמים והשכר עדיין נמוך. אם בארץ מפתח ירוויח 10,000 דולר, שם זה יהיה 6,000-5,000 דולר, שזה הרבה יותר מ־1,500 דולר, השכר שהיה שם לפני עשור".

איך המפתח האוקראיני ביחס לישראלי?
"אני חושב שבאותה הרמה. אנחנו הישראלים חזקים דווקא בדברים שלא קשורים לתכנות עצמו, כמו יזמות, חשיבה מחוץ לקופסה ופתרון בעיות. באוקראינה, כמו גם בבולגריה, רומניה ורוסיה, האנשים עובדים קשה וכחלק מהמסורת הפוסט־סובייטית יש להם רקע ריאלי חזק".

לסר מודה כי למוניטין הטכנולוגי של ישראל יש השפעה משמעותית על היכולת שלו למכור את שירותיו בעולם. זה גם עוזר לשותפים שלו בעולם, כמו אוניברסיטה טכנולוגית בסרי לנקה - שבה הוא שותף לקורס הכשרת מדעני נתונים - למכור את ההכשרות לקהל. "יש שקף במצגת שלי שכתוב עליו ממר"ם באנגלית עם תמונה של סמל היחידה. אני מסביר להם שזה מרכז ההכשרה למחשבים של הצבא הישראלי. זה השקף שהכי מוכר".

בישראל דווקא נראה שהמותג החזק יותר בהקשר להייטק הוא 8200.
"8200 עושים עבודה שיווקית מצוינת וניכסו לעצמם - שלא בצדק - את ההייטק ואת היזמות, אבל בחו"ל ממר"ם מוכר יותר".

"בארץ מי שרצה הסבה - עשה"

כשמדברים על המחסור הגדול בעובדי הייטק טכנולוגיים בישראל, מסתכלים בעיקר על חרדים, נשים וערבים - שנמצאים בייצוג חסר משמעותי בתעשייה. התפיסה הרווחת היא שהגדלת ההשתתפות שלהם בהייטק דרך הכשרה תצמצם את המחסור. לסר, שהוביל בעבר פרויקט להעסקת נשים חרדיות בהייטק עבור מטריקס, סבור שהסיכוי שזה יקרה קטן. "אני חושב שבישראל מי שרוצה לעשות הסבה להייטק כבר עשה כזאת או שעושה כרגע. לכן גם אם נשקיע עוד כספים באוכלוסיות הפוטנציאל, לדעתי התוספת לא תהיה משמעותית. מה שיכול לעזור זה להתחיל ללמד תכנות מהגיל הרך כמקצוע חובה".

עוד דבר שיסייע לתעשייה לטענתו הוא הוספת הכשרות עדכניות לעובדים בני 40 פלוס שכבר מועסקים בה, כדי לשמר אותם לאורך שנים. "אם יש לך עובד שלמד לפני 15-10 שנה לתכנת ב־JAVA, אז תלמד אותו דברים חדשים ומתקדמים יותר ותמשיך להעסיק אותו. לצערי במקום זה חברות מעדיפות לשלוח עבודה לאוקראינה".

ערן לסר (56)
אישי: נשוי + 4, גר ברמת אפעל
מקצועי: בעל תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב מבר אילן, מייסד משותף של ג'ון ברייס הדרכה

צרו איתנו קשר *5988