מלחמה במשבר האקלים? דווקא משרדי הממשלה לא נותנים דוגמה

מבקר המדינה צפוי לפרסם דוח על התמודדות מדינת ישראל עם משבר האקלים וכבר הצהיר כי יש להעלות את הנושא לראש סדר העדיפויות • ב-2018 הממשלה כבר קיבלה החלטה להקים מינהלת שתטפל בכל ההיבטים של המשבר, אך רוב משימותיה לא מיושמות

שריפה במערב קנדה, בסוף יוני / צילום: Reuters, NOAA
שריפה במערב קנדה, בסוף יוני / צילום: Reuters, NOAA

השבוע הכריז מבקר המדינה מתניהו אנגלמן כי בחודשים הקרובים יפרסם משרדו דוח מיוחד ומקיף על התמודדות מדינת ישראל עם משבר האקלים. לדברי אנגלמן, "משבר האקלים הוא אירוע גלובלי משמעותי, שכל מדינה צריכה לשים על סדר היום שלה ולהיערך להשפעותיו. כבר כיום אנו עדים להשלכות משבר האקלים, עם יותר גלי חום ושיטפונות רבים יותר. מדינת ישראל חייבת לשים את הנושא על ראש סדר העדיפויות".

במשרד המבקר ייבדקו היבטים שונים של היערכות המדינה למשבר האקלים - פעולות הממשלה להיערכות לשינויי האקלים, הפעולות להפחתת פליטות גזי חממה, ההיבטים הכלכליים-פיננסיים של משבר האקלים והדרך להתמודדות עתידית עם משבר האקלים. אלא שעוד לפני שמפרסם המבקר את תוצאות בדיקתו, ניכר שישראל דחקה בשנים האחרונות את נושא המאבק במשבר האקלים למקום נמוך בסדר העדיפויות הלאומי.

בנובמבר 2018 קיבלה הממשלה את החלטה 4079 בעניין "היערכות ישראל לשינוי אקלים: יישום ההמלצות לאסטרטגיה ותוכנית פעולה לאומית", שמורה על הקמת גוף מנהל לתכלול הנושא בהובלת המשרד להגנת הסביבה (מנהלת שינויי האקלים) ומציגה את תוכנית הפעולה שלפיה משרדי הממשלה צריכים לפעול בנושא בגזרתם, כדי לעמוד בהתחייבויות של הסכם פריז.

המנהלת עצמה, אשר בראשה עומד המשרד להגנת הסביבה, אכן פועלת ליישום ההחלטה ולקידום נושא היערכות ישראל לשינויי אקלים. אך מעורבותם של משרדי הממשלה והגופים הממשלתיים והטמעת הנושא בעבודתם עדיין נמוכה: מבדיקת מעקב שביצע המרכז להעצמת האזרח עולה כי יישום ההחלטה לוקה בחסר באופן מהותי, וכי אחוזי הביצוע נמוכים: מתוך שבעה סעיפים ביצועיים שנבחנו, סעיף אחד בלבד יושם במלואו.

מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה / צילום: יוסי זמיר
 מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה / צילום: יוסי זמיר

פערים ביישום 

תחזיות השירות המטאורולוגי מציירות תמונת עתיד צחיחה ורותחת: הטמפרטורה הממוצעת בישראל תעלה ב-4 מעלות עד סוף המאה, ימי הגשם יתמעטו, ומספר הימים שבהם שורר חום כבד יתרבו ויתארכו. כך שבין אם מדובר במעבר לאנרגיה מתחדשת ותחבורה ציבורית, או בבנייה ירוקה ויצירת ערים עמידות לטמפרטורה המטפסת, אין סקטור בישראל החף מביצוע פעולות בנושא.

ללא רתימת כלל משרדי הממשלה ליישום תוכניות למאבק במשבר האקלים והסתגלות לתוצאותיו הבלתי נמנעות, החלטת הממשלה נדונה לכישלון ידוע מראש, שכן היא קובעת למשל כי תתבצע בחינה של עיקרי תוכניות הפעולה הלאומיות ותוכן תוכנית הסתגלות לשינויי האקלים. בדוח המינהלת פורסמו תוכניות פעולה של 24 גופים הפועלים תחת המנהלת, לשנים 2019־2020. אין כל אזכור לתוכניות פעולה עתידיות של המשרדים והגופים הרלוונטיים. בדוח המינהלת עצמה, עלו פערים גדולים ביישום התוכניות בקרב המשרדים.

בדוח של המנהלת נטען בין היתר כי בתוכניות פעולה רבות אין התייחסות לתכנון תקציבי, לוחות זמנים לביצוע ואישורים עקרוניים לתוכניות. בנוסף, גם בתוכניות שבהן הוצג תקציב, לא ברור האם התקציבים מומשו ואיזה מן הפעולות שהמשרדים ציינו מהוות חלק מתקציב הפעולה של המשרדים בנושא. כמו כן, מהדוח עולה כי מרכיבי היישום של תוכנית הפעולה, שהיה על הגופים שתחת המנהלת להכין, אינם ברורים דיים, ולכן ישנו קושי לאמוד את יישום ההכנה של תוכניות פעולה אלו. פער נוסף שעלה הוא מודעות במשרדים לנושא האקלים.

כדי ליישר קו עם המדינות המתקדמות בעולם, באפריל 2021 פורסם להערות הציבור תזכיר חוק האקלים של המשרד להגנת הסביבה, שמטרתו ליצור מסגרת ארגונית מתכללת להתמודדות מדינת ישראל עם משבר האקלים. סעיף 5 בחוק המוצע מציע לעגן את המחויבות של משרדי הממשלה להכנת תוכניות היערכות לשינוי אקלים, יישומן והדיווח עליהן באמצעות חובת דיווח לממשלה על יישום. אך לעת עתה, בדיקת המרכז להעצמת האזרח מצביעה על כך שמנגנון הדיווח והבקרה בהחלטה הקיימת לא עבד לפי התוכנית ולא נעשה דיווח לממשלה כפי שנדרש מדי שנתיים, אלא דוח ראשון הוגש רק שלוש שנים לאחר הקמתה.

למעשה, הסעיף היחיד שבוצע במלואו הוא הקמת מנהלת היערכות לשינויי אקלים וועדות משנה שיפעלו עמה בשיתוף פעולה (ועדת חירום, ועדת קידום ומחקר ועוד). במנהלת חברים 35 גופים שונים המייצגים את כלל מגזרי המשק כולל משרדי ממשלה, שלטון מקומי, ארגוני סביבה, רשויות חירום, נציגי ציבור ועוד. המנהלת מופקדת, בין השאר, על גיבוש אסטרטגיה לאומית להיערכות, המלצות ליישום בשנים הקרובות, וכן ריכוז הפעולות הנדרשות להטמעת ההיערכות למשבר האקלים במשרדי הממשלה השונים. נציין, כי מעל המנהלת עומד המשרד להגנת הסביבה, אך עד היום לא העמידה עבורה הממשלה כל תקציב, ובראשה עומד אלון זס"ק, סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע במשרד להגנת הסביבה, המבצע את עבודתו במנהלת כחלק משלל משימותיו האחרות. יתר הסעיפים, בוצעו כאמור באופן חלקי.

זנדברג: "נדרוש תקציב"

כדי לקבל החלטות מבוססות מדע, מבצעים בכל העולם מחקרים שונים בתחום האקלים והאקולוגיה, באופן שישקף כיצד ישפיעו המשברים הסביבתיים על סקטורים שונים ואוכלוסיות שונות. כך החליטה לעשות הממשלה, בתיאום עם מערכת ההשכלה הגבוהה. נזכיר, כי בישראל פועלים חוקרים השותפים גם בגופי מחקר בינלאומיים נחשבים בתחום, דוגמת הפאנל הבינממשלתי של האו"ם (IPCC). עד כה, ביצעה המנהלת רק מספר מחקרים פרטניים בנושא. כדי להגדיל את מאגר הידע, צריכה המדינה להזרים מענקים ממשלתיים למחקר נוסף. כמוכן, אף שהמנהלת עצמה מעלה את הצורך בהקמה מיידית של מרכז חישובים לאומי אשר ישמש להרצת הדמיות אקלימיות ברזולוציה מקומית, אפשרות זו עדיין אינה קיימת היום, אף שמדובר בחסר משמעותי הידוע מזה שנים, ופוגם ביכולתה של ישראל להיערך לעתיד על בסיס נתונים אמפיריים אמינים.

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג / צילום: רמי זרנגר
 השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג / צילום: רמי זרנגר

אספקה והנגשת מידע, הן כמקור מידע עצמאי לציבור והן כגורם מקשר בין מומחים בתחום לממשלה, היא מהותית כדי להציב בחזית את ההשלכות של אי התמודדות עם המשבר, או את התועלות בביצוע פעולות שונות. מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי נציגי המנהלת פועלים להגברת המודעות הממשלתית על־ידי פעילות הסברתית, כנסים וישיבות כנסת וממשלה. כמו כן, אחת מוועדות המשנה שהוקמו במסגרת המנהלת היא ועדת חינוך והסברה, שבאתר המשרד להגנת הסביבה צוין כי במסגרת פעולתה יקבעו כיווני הפעולה לשיתוף הציבור - דבר שטרם קרה. 

מיכל ש. צדוק, מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח, מקווה שהממשלה תתחיל להתייחס לנושא ברצינות רבה יותר. לדבריה, "לצערנו הרב, בחלוף כ-3 שנים ממועד פרסום החלטת הממשלה, מדוח המעקב שערכנו עולה כי יישום ההחלטה לוקה בחסר באופן מהותי, וכי אחוזי הביצוע נמוכים ביותר. מתוך 7 סעיפים ביצועיים שנבחנו, סעיף אחד בלבד יושם במלואו. אנו תקווה כי כל משרדי הממשלה הרלוונטיים להחלטה, ובראשם המשרד להגנת הסביבה, יפעלו בהקדם ליישום המלא שלה, ונראה שינוי מדיניות אמיתי בהיבטי האקלים, הקריטיים לכל אחת ואחד מאזרחי המדינה".

תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה, קוראת למשרדים השונים להירתם, ומתכננת לפעול כך שתקציב המדינה הקרוב ישקף את סיכוני משבר האקלים בזירה המקומית. לדבריה, "משבר האקלים הוא איום מוחשי על האנושות כולה, הוא טומן בחובו סכנת חיים אמיתית. זהו משבר סביבתי, אקולוגי, בריאותי וכלכלי. יש צורך בהירתמות כלל משרדי הממשלה, שחייבים להיערך כבר כיום עם תוכניות היערכות סדורות ומנגנוני בקרה. המשימה של הממשלה כיום היא לוודא את תיעדוף הנושא בסדר יומה ולהקצות משאבים להיערכות נכונה כבר בתקציב המדינה הקרוב.

"בדרישות התקציב שלנו מהאוצר כללנו סכומים להפחתת פליטות והיערכות למשבר האקלים. בנוסף, יש צורך בתקציבים להיערכות שיבוצעו על-ידי משרדי ממשלה אחרים בתחומי אחריותם, כשהמשרד להגנת הסביבה יהיה הגורם המרכז של פעילות זו. אנו נמצאים בפתחה של תקופה קריטית לקיומנו בעולם. כל המשרדים חייבים לקבל החלטות אמיצות, וכל קבלת החלטות עתידיות של הממשלה צריכה להסתמך בין השאר על היבטי האקלים. רק הירתמות של כלל משרדי הממשלה ושינוי סדרי העדיפויות יביאו את ישראל להיערכות נכונה וטובה יותר".

החלטות ממשלתיות יש, אבל הביצוע חלקי בלבד

● הקמת "מינהלת היערכות לשינויי אקלים"
● הגשת דוח שנתי לממשלה שיפורסם לציבור
● קידום יוזמות מדיניות בתחום שינויי האקלים
● פיתוח מתודולוגיה לקבלת החלטות
● מחקרים על השפעות שינויי האקלים
● אספקה והנגשת מידע לציבור
● הכנת תוכנית הסתגלות לשינויי האקלים

צרו איתנו קשר *5988