עסק ביום | פיצ'ר

"האכזבה הפכה לקבלה כשהבנתי שהמשבר לא היה קשור למוצרים, אלא למגפת הקורונה. פה החל השינוי בעסק"

שמרית קומבליס, בת 44, נשואה + 2 מהיישוב ספיר בערבה • מטפלת הומאופטית ואמנית פלסטית, בעלת סטודיו "פיות קסומות ואמנות מינאטורית" • "קיבלתי פעם אחת מענק מהמדינה, אבל בהמשך לא דרשתי אותו" • גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

שמרית קומבליס, מטפלת הומאופטית ואמנית פלסטית / צילום: תמונה פרטית
שמרית קומבליס, מטפלת הומאופטית ואמנית פלסטית / צילום: תמונה פרטית

לפני 8 שנים עברה שמרית קומבליס (44), מטפלת הומאופטית קלאסית בהכשרתה ואמנית פלסטית, ממושב עמיקם שליד זכרון יעקב ליישוב הדרומי ספיר, בעקבות חלומו של חיים בעלה להתגורר בערבה. היא פתחה שם קליניקה והמשיכה את עיסוקה כמטפלת הומאופטית. אט-אט צברה לקוחות מקומיים וביססה את העסק שלה באזור החדש.

לפני שנתיים הרגישה שמרית שהיא רוצה להגשים חלום אישי ולעבור לעסוק בתחומי היצירה והאמנות, תחום שתמיד עסקה בו כתחביב, והחליטה להפוך למקצוע, ולהרחיב תחומי פרנסתה. בינואר 2020 היא פתחה סטודיו והחלה לצייר ציורים לחדרי ילדים, ב"עיצובים שמחים לילדים", אך מהר מאוד היא נחלה אכזבה. שמרית ציפתה שמיד עם פתיחת העסק ופרסומו היא תצליח למכור את עבודותיה, אך זה לא קרה, ואם זה לא מספיק, כחודשיים לאחר מכן פרצה מגפת הקורונה.

"כשפתחתי את העסק המשכתי להעניק טיפולים בקליניקה ורציתי במקביל למכור את היצירות לחדרי הילדים. זה לא הלך והתאכזבתי אבל כשהקורונה פרצה הורדתי ציפיות. הבנתי שפתחתי את העסק בתזמון פחות טוב. במקביל, הטיפולים בקליניקה נפסקו. לקוחות לא הגיעו. הרגשתי את משבר הקורונה מאוד חזק, ולא הייתה לי פרנסה אחרת, כאשר מנגד היו לי הרבה הוצאות שהוצאתי לבניית העסק החדש ולהמשכיות שלו", מספר שמרית.

"מהר מאוד האכזבה מכך שלא הצלחתי למכור את המוצרים שלי, הפכה לקבלה כי בקורונה הבנתי שזה כבר לא היה קשור למוצרים שלי אלא לעובדה שיש קורונה. ודווקא בשלב הזה חל השינוי בעסק שלי".

השינוי שלו קיוותה שמרית, הגיע דווקא מתוך המצוקה ותוך כדי תנועה, כששמרית החליטה לגוון את כיוון היצירה והחלה ליצור אמנות פלסטית של חלונות לפיות יער קסומות, לא לילדים בלבד. "תוך כדי עבודה הפסקתי לצייר ציורים לילדים, כי ראיתי שזה מקבל המון מחמאות אבל לא מביא מכירות. תמיד נמשכתי לעולם האגדות וציירתי ציורי פיות, אבל פתאום קרה באופן טבעי שמלצייר פיות עברתי לאומנות התלת מימדית והתחלתי לעשות 'חלונות יער', לייצר מעין חלונות קטנים קסומים של פיות", מספר שמרית.

"התחלתי ליצור תוך כדי שאין לי פרנסה ולעשות מה שאני אוהבת ובדיעבד הבנתי שכדי להצליח בעסק צריך למצוא את הדבר הנכון בשבילך, הייתי צריכה למצוא את הנישה המדויקת שלי. וזה הצליח".

ההצלחה הגיעה בעקבות מוצר אחד נכון. פוסט אחד שהעלתה שמרית בפייסבוק עם יצירתה הראשונה גרם לפריצת הדרך, וחיבר אליה קהל שאוהב את עבודותיה.

"העליתי לפייסבוק את חלון הפיות הראשון שעשיתי והוא נמכר באותו יום. אנשים מאוד התפעלו. זה היה בעיצומו של משבר הקורונה וזה היה וואו מבחינתי. זה נתן לי המון מוטיבציה והבנתי שאם יש את המוצר הנכון אז הקורונה לא תפגע בו. הייתה פתאום הרגשה שזה אפשרי להצליח גם בקורונה, במיוחד כשכולם מזמינים באינטרנט ולא הגיעו לחנויות, אז נפתחה הזדמנות לפנות לקהל רחב".

העסק החדש של שמרית פעל תחילה ממטבח ביתה. "בהתחלה לא היה לי סטודיו אז עבדתי במטבח בבית, אח"כ הקצבתי פינה בסלון לעסק", היא מספרת. שם, בפינות בבית, פיתחה שמרית ליין מוצרים של "חלונות יער", "גני פיות" על נדנדה, "יער פיות בכלי זכוכית", מוביילים לתלייה, "קן פיות", שבו הפיות ישנות, "דלת פיות", המקושטת פטריות, ציפורים, עששית, פעמון ועוד מוצרים מעשה ידיה. עם המכירות המשיכה שמרית להרחיב את העסק (הקטן) והחלה להעביר גם סדנאות וחוגים לילדים. "באוקטובר התחלתי לפרסם חוגי יצירה לילדים וסדנאות, ובנובמבר פתחתי את הסטודיו ואת החוג הראשון. מאז ועד היום אני ממשיכה עם זה ומאוד נהנית.

המצב הזה הוביל לכך שממצב של אפס הכנסות היא כמעט ולא נזקקה למדינה בתקופת המשבר. "קיבלתי פעם אחת מענק מהמדינה, אבל בהמשך לא דרשתי אותו. במהלך הקורונה הקליניקה לא עבדה בכלל והייתי זכאית לעוד מענק נוסף לזה שקיבלתי, אבל לא דרשתי. בהמשך התפרנסתי יותר טוב אז לא הייתי צריכה כבר. מבחינת אחוזי הפגיעה לא הגעתי כבר לפגיעה של 25% ולכן לא הייתי זכאית לסיוע. הקליניקה חזרה לעבוד והעסק החדש התרומם".

המשבר היה הזדמנות עבורך.
"כן. אנשים היו צמאים למשהו שישמח אותם, משהו לנפש וזה מה שעשו להם היצירות שמכרתי. את החוגים לילדים פתחתי כשהמתנסים וכל החוגים של הילדים היו סגורים ולא היו שום פעילויות או בריכות שחיה והיה מדהים לראות עד כמה אנשים היו צמאים לפעילות עם הילדים. לא הבנתי בזמן אמת עד כמה המשבר הוא הזדמנות עבורי, פשוט פעלתי. אבל עכשיו המבחן של לשמור את העסק גם אחרי המשבר. אני כל הזמן מתחדשת עכשיו ופועלת כדי להגשים את מה שרציתי, שזה יחזיק גם אחרי הקורונה, כשהחוגים במתנ"סים נפתחו והם זולים יותר. לשמחתי הילדים נהנים בחוגים, וההורים מאוד מחמיאים וגם היצירות נמכרות, אז הקורונה היתה לטובתי, אבל צריך גם לתחזק את העסק". 

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il