הפתרון של השופט מלצר ל"סחבת": מחיקת תאריך הדיון מפסק הדין

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון היוצא, השופט חנן מלצר, סיים את מלאכת כתיבת פסקי הדין בתיקים שהיו פתוחים על שולחנו, במסגרת שלושת חודשי הכתיבה השמורים לו ממועד פרישתו לאחר הגיעו לגיל 70 ב-12 לאפריל 2021.

תופעה שחוזרת על עצמה בפסקי הדין של השופט מלצר היא מחיקה של תאריך הדיון מהעמוד הראשון של פסק הדין. כאשר שופטי בית המשפט העליון כותבים פסקי דין והחלטות, הם משתמשים בתבנית מוכנה. כאשר הם פותחים את הקובץ, מופיעים אוטומטית נתונים בעמוד הראשון של פסק הדין, כגון: מספר התיק, שמות השופטים, סוג ההליך, שמות הצדדים ועורכי דינם וכו'. באחת השורות מופיע גם תאריך הישיבה, כלומר, מועד הדיון האחרון בתיק. כלומר, אם תאריך הישיבה לא מופיע בפסק הדין, המשמעות היא שהשופט מחק באופן יזום את השורה הזו מפסק דינו.

בדיקת גלובס מעלה כי השופט מלצר נהג כדבר שבשגרה למחוק אקטיבית את תאריך הישיבה כאשר יש פער זמנים רב בין מועד הדיון לבין המועד שבו ניתן פסק הדין. כך לדוגמה, בשבוע שעבר ניתן פסק דין בעתירה משנת 2015 שעסקה בטענת פלסטינים לבעלות על קרקע ביהודה ושומרון. הדיון בתיק התקיים במאי 2019, אולם פסק הדין ניתן כאמור רק בשבוע שעבר. השורה "תאריך הישיבה: 29.5.2019" נמחקה מפסק הדין.

תגובת מלצר: "אין הנחיות לעניין אזכור מועד הדיון האחרון"

במענה לפניית גלובס, מסר השופט מלצר את התגובה הבאה: "אין הנחיות לעניין אזכור מועד הדיון האחרון בהחלטות בית המשפט. בעניין זה כל שופט פועל בהתאם לשיקול-דעתו. כמו כן, ביומן בית המשפט המתפרסם באתר בית המשפט העליון ניתן לאתר בקלות את מועדי הדיון שבתיק. מעבר לכך, בפסק הדין מפורטות התפתחויות נוספות שהתרחשו לאחר מועד הדיון, וטוב היה אילו הפונה היה קורא את פסק הדין טרם שנשאלת שאלה מעין זו".

לא אירוע חד-פעמי 

אלא שכאמור, אין מדובר במקרה בודד. הרי דוגמה טרייה מהיום. בחודש יולי 2017 הוגש ערר הנוגע לבקשת הפרקליטות להאריך מעצר עד תום ההליכים של צעיר הנמנה על "נוער הגבעות" לאחר שנטען שהפר את ההגבלות שהטיל עליו צה"ל במסגרת צווים מינהליים.

שלושה ימים לאחר הגשת הערר, התקיים הדיון בפני השופט מלצר. בדיון הציע השופט מלצר פשרה, שהוסכמה על הצדדים. לאור זאת, נתן השופט מלצר החלטה המאשררת את ההסכמות. עם זאת, הצדדים דרשו כי תינתן החלטה עקרונית בשאלה הרוחבית, וסירבו להצעת מלצר כי תינתן החלטה ללא נימוקים.

בסופו של דבר ההחלטה שמחזיקה שישה עמודי נימוקים ניתנה רק היום, 12 ביולי 2021, לא פחות מארבע שנים ממועד הדיון. מעבר לכך, השופט מלצר מחק מהחלטתו את מועד הדיון, שהתקיים כאמור ביולי 2017. זאת אף שלא התרחשה התפתחות כלשהי, אפילו טכנית מאז קיום הדיון לפני ארבע שנים.

במענה לשאלות גלובס מדוע ההחלטה בתיק ניתנה רק לאחר 4 שנים ומדוע השופט מלצר מחק את תאריך הדיון מהחלטתו, מסר השופט מלצר בתגובה כי "הצדדים הם שביקשו את ההנמקה, לנוכח העובדה שהשאלה שעמדה ביסוד הערר (שנפתר זה מכבר) עולה מעת לעת בהליכים שתלויים ועומדים".

והנה דוגמה טרייה נוספת: בשבוע שעבר ניתן פסק דין בבקשת רשות ערעור על החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי בתל אביב. בקשת רשות הערעור הוגשה לבית המשפט העליון עוד ב-2010. בתיק זה התקיימו שלושה דיונים: נובמבר 2012; יוני 2014 וכן ישיבת תזכורת בפני ראש ההרכב השופט מלצר בדצמבר 2017. לאור זאת פסק הדין שניתן בשבוע שעבר היה צריך להציג בעמודו הראשון את העובדה שהדיון האחרון בתיק התקיים לפני קרוב לארבע שנים, דצמבר 2017. אלא ששורה זו נמחקה מפסק הדין.

למעשה, בתיק זה לא התרחשו כל התפתחויות אמתיות ורלוונטיות מאז אמצע 2015.

מחיקת תאריך הדיון איננה אירוע חד-פעמי בתיק ספציפי אלא מדיניות עקבית של מלצר. בשבוע שעבר ניתן גם פסק דין בערעור אזרחי של עיריית ירושלים שהוגש בינואר 2017, והדיון בו התקיים בספטמבר 2018. בראש ההרכב ישב השופט מלצר והשופטים יעל וילנר ודוד מינץ שכתב את חוות-הדעת העיקרית. גם במקרה זה הושמטה השורה שהייתה מלמדת את הציבור שחלפו כשלוש שנים ממועד הדיון עד למתן פסק הדין.

בשבוע שעבר ניתן גם פסק דין שעסק בשאלת פוליסת ביטוח לרכב. את פסק הדין כתב השופט מלצר. הבקשה הוגשה באוגוסט 2019, והדיון התקיים בספטמבר 2020. במקרה זה לא הושמט תאריך הדיון מהעמוד הראשון של פסק הדין, שניתן כאמור 10 חודשים לאחר מועד הדיון.

פסק דין נוסף שניתן בשבוע שעבר עסק בשאלה מהו המשקל שיש לתת לפרשנות הרגולטור ביחס להנחיותיו. את פסק הדין כתב השופט מלצר. הדיון בהרכב מורחב של 7 שופטים התקיים ביולי 2020. השופט מלצר השאיר את מועד הדיון בעמוד הראשון של פסק הדין.

מדיניות זו של השופט מלצר נמשכת ונפרסת על פני שנים ארוכות, אך לא בטוח שיש חוקיות ברורה ואחידה מתי מלצר מחליט למחוק את מועד הדיון מהעמוד הראשון של פסק הדין.

בעבר עלתה האפשרות בהנהלת בתי המשפט לציין בתוך פסק הדין מתי כתב כל אחד מחברי ההרכב את פסק דינו, על-מנת לדרבן את השופטים שמעכבים את פסק הדין, באמצעות סוג של שיימינג פומבי לשופט המעכב. בסופו של דבר ההצעה לא קודמה.

מספר כתבות של הח"מ עסקו בתופעת הסחבת של השופט מלצר בכהונתו בבית המשפט העליון. כך לדוגמה, באוגוסט 2017 קיבל הרכב מורחב של 5 שופטי בג"ץ בדעת רוב עתירות נגד חוק מס דירה שלישית, וקבע כי בשל פגמים חמורים בהליך חקיקת החוק, דינו להתבטל. עוד באותו החודש הגיש היועמ"ש אביחי מנדלבליט בשם הממשלה בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב. כיוון שנשיאת העליון אסתר חיות ישבה בהרכב שקיבל את העתירה, היא העבירה את הבקשה מיד למשנה לנשיאה, השופט חנן מלצר. לאחר בקשות אורכה, השופט מלצר נתן לצדדים זכות להגיב לבקשת הממשלה עד לתאריך 13 בנובמבר 2017, והוסיף: "הצדדים יקפידו לעמוד בלוחות הזמנים".

הצדדים להליך אכן הגישו את תגובתם לבקשת הממשלה בנובמבר 2017, אלא שההחלטה של השופט מלצר ניתנה רק שלוש וחצי שנים לאחר מכן.

על-מנת לסבר את האוזן בנוגע לסחבת, יצוין כי חמישה שופטי בג"ץ שדנו בעתירות עצמן נגד החוק קיימו את הדיון ב-9 למאי 2017, וכבר ב-6 לאוגוסט 2017 פרסמו את פסק דינם בן 127 העמודים, כלומר תוך פחות משלושה חודשים.

ביקורת מהנציב שהם

לפני כחודש מתח נציב תלונות הציבור על שופטים, אורי שהם, ביקורת על הסחבת של השופט מלצר בתיק, וכתב בהחלטתו כי "מהחומר שבפניי עולה כי ההחלטה בבקשה לדיון חוזר ניתנה על-ידי המשנה לנשיאה רק בחלוף למעלה משלוש שנים מהיום שבו היא הוגשה. זהו לכל הדעות עיכוב ניכר במתן ההחלטה, דבר שעלול לפגוע בתדמית מערכת המשפט ובאמון הציבור בה".

עם זאת, הנציב שהם כתב כי הוא לא יכול להתעלם מן הנסיבות החריגות במקרה דנן, ומשום כך הוא החליט להסתפק בהערה זו ולקבוע כי מוצה בירור התלונה.

השופט מלצר טען בתגובתה לתלונה כי "בתקופת מגפת הקורונה והמשבר החוקתי שנקלענו אליו, נדרשתי לפעילות ולמאמץ מיוחדים במסגרת תפקידי כמשנה לנשיאת בית המשפט העליון ואף ישבתי בעתירות הרבות שהיו כרוכות במשברים הללו, כל זאת לצד העומס הבלתי רגיל המוטל ממילא על שופטי בית המשפט העליון".

השופט מלצר סיים את תגובתו בתרעומת על הטענה כי הוא התעצל בכהונתו השיפוטית. לדבריו, "עם פרישתי נמחקו לי 269 ימי חופשה לא מנוצלים, ולא מימשתי גם כל תקופת שבתון, שעמדה לזכותי - הכול מתוך מסירות ומחויבות לתפקידי ולביצוע מה שהיה מוטל עליי".

בדצמבר 2020 פרסמנו בגלובס כי כמעט שלוש שנים לאחר שהגישו הצדדים את טיעוניהם, המשנה לנשיאת העליון השופט חנן מלצר סוף-סוף נתן את החלטתו בבקשת דיון נוסף שהגישו חברת חיפה כימיקלים וחברת בז"ן נגד עיריית חיפה. התיק עסק בהחלטה של עיריית חיפה לחייב את החברות בהיטלי סלילה ותיעול בהיקף של מאות מיליוני שקלים.

לפני כשלוש שנים חשף הח"מ כי הוחלט להעביר עשרות תיקים מידיו של השופט מלצר לשופטים אחרים בבית המשפט העליון. זאת לאחר שתיקים רבים "העלו אבק" על שולחנו במשך תקופות של שנתיים ואף שלוש שנים. תיקים רבים הועברו לטיפולם של השופטים ג'ורג' קרא ודוד מינץ. השופטים, אגב, ביקשו לוודא כי האחריות בגין שיהוי הדין לא תיפול על כתפיהם ללא הצדקה, ולכן ציינו בתחילת כל החלטה בתיקים אלה: "בקשה זו הועברה לטיפולי בעת האחרונה".

מדובר ב-40 תיקים שעוסקים בבקשות מורשעים בפלילים לערער בפני בית המשפט העליון, לאחר שערעורם נדחה במחוזי. בחלק מהמקרים, השופט מלצר דרש בעצמו מהמדינה להגיב על בקשת הערעור בתוך שבועיים, אולם לאחר שהתקבלה תגובתם, נותר התיק מיותם במשך חודשים ואף שנים כאמור ללא החלטה. תיקים רבים עוסקים במורשעים שנדונו לתקופת מאסר בפועל, ובכללם שוטר שהורשע בגרימת מוות ברשלנות ועברייני מין ופדופיליה.

ב-2012 החליטה נשיאת בית המשפט העליון דאז, השופטת דורית ביניש, לא לשבץ את השופט מלצר לתיקים חדשים עד שיסיים לכתוב החלטות ופסקי דין בכ־100 תיקים שפיגר בטיפולם. הסיבה שהעניק אז לפיגור הייתה עומס רב עקב פרישת עמיתיו לכס השיפוט.

בתחילת 2018 הוגשה תלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים דאז, אליעזר ריבלין, שבה מחה עותר מינהלי על ההמתנה הממושכת לקבלת פסק דין בתיק שאותו ניהל מלצר. גם במקרה הזה טען מלצר כי שיהוי הדין נגרם בשל פרישת עמיתיו השופטים מכס השיפוט - מה שגרם לעומס רב על בית המשפט העליון.