השופט חנן מלצר מעכב החלטה על דיון נוסף כבר שלוש שנים וחצי

באוגוסט 2017 קיבל הרכב מורחב של 5 שופטי בג"ץ בדעת רוב עתירות נגד חוק מס דירה שלישית, וקבע כי בשל פגמים חמורים בהליך חקיקת החוק, דינו להתבטל. עוד באותו החודש הגיש היועמ"ש אביחי מנדלבליט בשם הממשלה בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב. כיוון שנשיאת העליון אסתר חיות ישבה בהרכב שקיבל את העתירה, היא העבירה את הבקשה מיד למשנה לנשיאה, השופט חנן מלצר. לאחר בקשות אורכה, השופט מלצר נתן לצדדים זכות להגיב לבקשת הממשלה עד לתאריך 13 בנובמבר 2017, והוסיף: "הצדדים יקפידו לעמוד בלוחות הזמנים".

הצדדים להליך אכן הגישו את תגובתם לבקשת הממשלה בנובמבר 2017, אלא שמאז לא ניתנה כל החלטה, במשך שלוש שנים וחצי, על-ידי השופט מלצר.

חוק בתי המשפט קובע כי "רשאי כל בעל דין לבקש דיון נוסף... נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר או שופטים שייקבעו לכך, רשאים להיענות לבקשה אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בעניין, יש לדעתם מקום לדיון נוסף".

כלומר, השופט שדן בבקשה לדיון נוסף לא צריך להכריע במחלוקת המשפטית עצמה, אלא רק להחליט אם פסק הדין שניתן סותר הלכה קודמת, או שיש חשיבות מיוחדת בהלכה שנפסקה המצדיקה קיום דיון נוסף.

על-מנת לסבר את האוזן, בגודל הסחבת יצוין כי חמישה שופטי בג"ץ שדנו בעתירות עצמן נגד החוק קיימו את הדיון ב-9 למאי 2017, וכבר ב-6 לאוגוסט 2017 פרסמו את פסק דינם בן 127 העמודים, כלומר תוך פחות משלושה חודשים. מנגד השופט מלצר, שהיה צריך רק להכריע אם לקבל את הבקשה לדיון נוסף מבלי להכריע בשאלות עצמן, טרם עשה זאת, אף שעמדו לרשותו שלוש שנים וחצי.

בדיקה של החלטות נשיאת העליון חיות בבקשות לדיון נוסף מלמדת כי החלטותיה בעניינים אלה מתקבלות בתוך שבועות או חודשים ספורים.

בבקשה של הממשלה לקיום דיון נוסף בעניין מס דירה שלישית, הודתה הממשלה כי נפל בהליך החקיקה "פגם חמור", אך לשיטת הממשלה, אין מדובר בפגם היורד לשורש ההליך, וזאת בהתאם להלכת מגדלי העופות. לטענת הממשלה, אין לקבל את האופן שבו דעת הרוב מפרשת את פסיקתה שלה, ויש לקבוע תחת זאת כי פסק הדין הוא בגדר "הלכה "חדשה", או לכל הפחות יש בו משום חידוש מהותי של ההלכה הקיימת. עוד נטען כי פסק הדין מהווה "הלכה קשה", שכן הוא יוצר חוסר ודאות ועמימות באשר לתקינות הליכי החקיקה, והוא מפר את האיזון שבין הרשויות.

הכנסת, שהייתה צד להליך, הגיבה לבקשה וכתבה בתגובתה כי דין הבקשה להידחות בהיעדר עילה לקיום דיון נוסף. "ראשית, המשיבים יטענו כי מכיוון שפסק הדין התקבל בהרכב מורחב של חמישה שופטים, אזי בהתאם להלכה הפסוקה, קיום דיון נוסף, שהוא הליך נדיר כשלעצמו, יינתן רק במקרה שהוא 'חריג שבחריגים', ואין זה המקרה שבפנינו.

"שנית, המשיבים יטענו כי פסק הדין כלל אינו סותר את הלכת מגדלי העופות, אלא מהווה 'פיתוח מסוים' של הלכה זו ובעיקר מהווה יישום של הלכת מגדלי העופות על הליך החקיקה הקונקרטי, בהתאם לאופן שבו פורשה ויושמה הלכה זו לאורך השנים".

עוד נכתב בתגובה כי אין בהלכה של פסק הדין משום "קושי" מיוחד כטענת המבקשים, אלא להפך: כעולה מפסק הדין, תכליתו הייתה לשמור על מעמדה של הכנסת ולהבטיח כי תינתן האפשרות לחברי הכנסת לגבש עמדה מושכלת, ולו באופן מינימלי, בהליכי החקיקה. כך לדברי הכנסת.

לפני שבועיים סיים השופט מלצר את כהונתו כשופט בבית המשפט העליון. על-פי החוק, ממועד סיום הכהונה, עומדים לרשות השופט שלושה חודשים על-מנת לסיים את כתיבת פסקי הדין המונחים על שולחנו. בין פסקי הדין שמחכים להכרעת השופט מלצר נמנות העתירות נגד חוק הלאום, ממשלת החליפים, הגבלת חברי כנסת מקבלת מימון לנסיעה מגופי BDS וכן קיום לימודים אקדמאיים לחרדים בהפרדה בין המינים.

תגובת המשנה השופט חנן מלצר באמצעות דוברת הרשות השופטת: "במהלך התקופה הנ"ל המשנה לנשיאה, השופט חנן מלצר, שימש כיו"ר ועדת הבחירות פעמיים במהלך שלוש תקופת הבחירות האחרונות, תפקיד אשר דרש השקעת זמן ומשאבים רבים. כמו כן שובץ המשנה בתקופת מגפת הקורונה בהרכבים רבים ובלתי צפויים שעסקו בסוגיות דחופות ועקרוניות.

"יצוין כי בבקשה לדיון נוסף ציינו נציגי המבקשת כי ההחלטה נדרשת מטעמים הלכתיים בלבד ללא השלכות מעשיות. החלטה בעניין צפויה להינתן במהלך החודש הבא".