רשויות המס צריכות להיערך לביטול הפטור ממע"מ על יבוא אישי

מערכת המס צריכה להתאים עצמה למציאות המשתנה, אך יוקר המחיה עדיין כאן, ולכן חייבים להיערך לשינוי הנדרש ולעשותו בזהירות

חבילות אמזון / צילום: Shutterstock, Julie Clopper
חבילות אמזון / צילום: Shutterstock, Julie Clopper

הידיעה ששר האוצר אביגדור ליברמן שוקל לבטל את הפטור ממע"מ על יבוא פרטי שערכו נמוך מ-75 דולר, יש בה היגיון, אך חשוב לקחת בחשבון את מלוא ההשלכות, להבין את המציאות שהשתנתה, ולא להתעלם מהצדדים הבעייתיים בהצעה. במקרה זה, גם לא צריך להמציא את הגלגל, אלא אפשר ללמוד מניסיונם של אחרים.

הפטור על יבוא טובין לאנשים פרטיים שמייבאים סחורה שערכה נמוך יחסית, הוא פטור שמקובל לא רק בישראל אלא גם בארצות מערביות נוספות. פטור זו יש לו כמה מטרות ובין היתר הוא מקל על עבודת רשויות המכס שבערכים נמוכים וחבילות קטנות לא צריכים להתעסק ולהפעיל את מערך הגבייה.

שימוש הולך וגובר

הפטור נותן יתרון ליבוא אישי (לעומת יבוא מסחרי), בדומה ליבוא בכניסה לישראל עד 200 דולר. ככלל הפטור הזה מיועד אך ורק לשימושים אישיים. בארץ הפטור נקבע לסכום של 75 דולר, באירופה הפטור נע בסדרי גודל של 20-25 יורו פטור ממע"מ ביבוא. מאז ומעולם הפטור שימש ליבוא של אנשים פרטיים, אבל בשנים האחרונות השימוש בו הלך וגבר בצורה ניכרת. זה קרה בעקבות הכניסה של אמזון, עלי אקספרס ואתרי הסחר, ששינו לגמרי את האופן בו אנשים צורכים סחורה מחו"ל. שינוי זה אינו נחלתה של ישראל בלבד, אלא הוא קורה בכל העולם.

בהיקפים גדולים, הפסד המס לאוצר המדינה הופך להיות משמעותי, ובנוסף נוצרת אפליה כלפי ספקים ישראלים. כך שבתחרות בשוק הספקים הישראלים החייבים במע"מ נאלצים להתמודד מול ספקים מחו"ל שמציעים את אותה סחורה ללא מע"מ. בנוסף, לאחרונה, אנו עדים לתופעה של שימושים פסולים בפטור, על-ידי עוסקים ישראלים שבמסווה של יבוא אישי מבצעים יבוא מסחרי שנהנה מפטור ממע"מ.

כל אלה הם תופעות שחשוב מאוד להביא בחשבון, ובשיקולים האם כדאי ונכון להמשיך בפטור או לבטלו.

באירופה הגיעו למסקנה שצריך לבטל את הפטור. זה נעשה במסגרת רפורמה מקיפה בקשר עם מע"מ ביבוא וקשור לתפיסה שמע"מ לא ילך לאיבוד, וצריך להטיל מע"מ היכן שצורכים את השירות.

היקף עצום

הרציונל לביטול הפטור מתקיים בישראל, כיוון שהיקף היבוא הוא עצום. עם זאת, בישראל יוקר המחיה הוא שיקול שיכול להצדיק את המשך תחולת הפטור כך שבהחלט ניתן לטעון כי הפטור דרוש לצורך איזון ודרבון את בעלי העסקים להוריד מחירים.

לדעתנו, באופן כללי, בשוק חופשי ומשוכלל לא צריך להיות פטור שכזה ביבוא, ובמיוחד שלא להפלות לרעה עסקים מקומיים. כדי לשמור על העסקים בישראל שלא יפקיעו מחירים, ולשמור על שרשראות שיווק זולות, חשוב להוריד חסמים, לפשט ביורוקרטיה ולבטל מיסי קניה, על מנת להוריד את יוקר מחיה.

כל עוד רמת המחירים בישראל ממשיכה להיות גבוהה, כמו למשל במוצרי צריכה בסיסיים, יש טעם בהשארת הפטור בשלב זה כדי להגן על הצרכן. יחד עם זאת, לטווח ארוך, בהסתכלות מקרו, ראוי לשקול לבטל את הפטור, ובכפוף לזה שתהליכי היבוא לא יתארכו בגלל ביטול הפטור ואולי אף ישופרו אגב ביטול הפטור. רשויות המס חייבות להיות ערוכות על-ידי מערכות אלקטרוניות, באמצעותם יתאפשר לשלם את המס לפני שהחבילה תגיע לישראל, כך שלא יתעכב שחרור הסחורה בדואר, והדברים יעבדו חלק טוב יותר ממה שקורה היום.

עו"ד טלי ירון-אלדר היא שותפה במשרד ירון-אלדר פלר שורץ ושות' ונציבת מס הכנסה לשעבר. עו"ד רני שורץ הוא שותף במשרד ומומחה למיסוי מכס ומע"מ.