בנט משנה כיוון במאבק בגרעין האיראני, ובמערכת הביטחון כבר מגדילים את הדרישות

לשינוי הכיוון שעשתה ישראל עם חילופי השלטון בסוגיית איראן והאפשרות לחזרה להסכם הגרעין של 2015, יש השלכות רבות, מדיניות וגם כלכליות.

ראשית המדיניות: ממשל ביידן שש לקבל את השינוי הזה, והתוצאות הן מחד, קשב רב יותר לדרישות הישראליות לגבי ההסכם. הדרישות הועלו בביקור הרמטכ"ל אביב כוכבי בוושינגטון, במגעים בין גורמי ביטחון אחרים וגם על ידי ראש הממשלה בנט והשרים לפיד גנץ. לפי גורם מדיני ישראלי, לחלק מהדרישות כבר ניתן מענה במו"מ מול איראן בווינה ויתכן אף שהן היו חלק מהעיכוב במו"מ והדחיה שעליה הודיעה איראן עד לכניסת הנשיא החדש ראיסי לתפקידו בחודש הבא. בכך נמחקו הערכות קודמות בישראל ובמערב כי הנשיא היוצא רוהאני ושר החוץ שלו זריף - יאיצו את ההסכם כדי לחתום עליו לפני כניסת ראיסי הנחשב שמרן וקשוח הרבה יותר. מנגד פרסומים בינלאומיים על המגעים מעידים שהאמריקאים הסכימו לוותר על רוב העיצומים נגד איראן, בתמורה לחזרה להסכם ומסירת האורניום המועשר שבידי איראן.

הטרור עלול להתגבר

החשש בישראל ובמדינות המפרץ והמעגל הסוני המתון הוא שהסכם כזה יביא להתגברות של ממש בהתערבות האיראנית בענייניהן, בחימוש ארגוני טרור ודירבונם להחרפת פעילותם וגם לחיסולה הסופי של לבנון והשתלטות חיזבאללה עליה. זה אמור לחזק את הקשר הביטחוני מודיעיני שלהן עם ישראל, אבל נשמעו שם גם קולות ביקורת על שינוי הכיוון הישראלי הזה, שמראה לפי המבקרים על ירידה בנחישות מול איראן.

רה"מ נפתלי בנט בכל נאום בעניין מנסה להזים זאת וגם בשיחותיו עם מנהיגי המפרץ אלה שפורסמו ועוד כמה שלא - לרבות עם מדינות שאינן בקשר דיפלומטי עימנו, מבטיח את המשך המאבק הנחוש נגד התגרענות אירנית ונגד התפשטותה במרחב. הוא דוחה את ביקורתו של נתניהו עליו בהקשר הזה, ובין השאר נמסר מטעמו השבוע "ההזנחה של נתניהו היא שאיפשרה לאיראן להגיע לנקודה המתקדמת ביותר בתכנית הגרעין אי פעם. במבחן התוצאה - זהו כישלון חמור.

הוא העדיף לנאום עם בריסטולים ולעשות מופעי יח"צ במקום לקדם פעולות חיוניות.

נאומיו כוונו בעיקר לציבור הישראלי כתעמולת בחירות, והביאו רק ליצירת אויבים, ולהרחקת תומכים. זו הירושה שבנט קיבל ומכאן הוא ינווט ויתקן בכל הכלים שעומדים לרשותו" אלא שאותו בנט בעבר הלא כל כך רחוק היה מהמשבחים הגדולים ביותר של נתניהו על אותה מדיניות בדיוק.

האם בנט שינה כיוון? האם הקואליציה שלו משפיעה עליו? ובעיקר האם הדרך הזו של בנט, לפיד וגנץ היא הנכונה יותר למנוע גרעין מאיראן, או שמא הדרך שהוביל נתניהו של התנגדות נחרצת להסכם, גם במחיר פגיעה בקשב של הממשל הדמוקרטי? ההיסטוריה מן הסתם תשפוט ותביא בחשבון גם את העובדה שנתניהו היה מי שהעלה את הגרעין האיראני על סדר היום העולמי, ומנגד את העובדה שלאחר בחירת הנשיא ביידן, האיצה איראן את העשרת האורניום וכיום בידיה אורניום ברמות קרובות ליצור פצצה, הרבה יותר מבעבר.

צה"ל דורש עוד כסף

במובן הכלכלי: היבט מעניין אחד הוא התעניינות גוברת והולכת של מדינות המפרץ במערכות נשק והגנה ישראליות. לפי גורם המעורה בנושא, הסכמי אברהם נתנו לכך דחיפה אדירה, והאפשרות של חזרה להסכם הגרעין הוסיפה רבות להתעניינות ולמספר עסקאות העומדות להיחתם. היקפי העסקאות השנה עתיד להיות הגדול ביותר אי פעם, והמפרציות הופכות להיות מהמובילות ברכש הביטחוני מישראל.

מנגד במערכת הביטחון הציגו העת האחרונה לדרגים הפוליטיים, דרישות תקציביות גדולות במיוחד על רקע האיום האיראני החוזר. חלק מהדרישות מגולמות ב 2.5-3 מיליארד שקלים שדורש צה"ל כתוספת לתקציב הביטחון, וחלק בדרישות שהעלו גורמי ביטחון אחרים. בימים האחרונים הוגדלה הדרישה הזו, והוצגה תוכנית אופרטיבית העוסקת באיום האיראני, תוכנית שפרטיה חסויים, אבל במערכת הביטחון אומרים כי היא הכרחית לאור החתימה המתקרבת על חזרה להסכם הגרעין. התכנית עוסקת הן באיום הגרעיני והן באיומי הטרור והטילים הנובעים מהתחזקות מחודשת של איראן.

הכאוס בלבנון עלול לזלוג

לבנון: במערכת הביטחון בישראל ובדרג המדיני מביטים בחשש רב במה שקורה בלבנון המתפוררת. הכלכלה הרוסה, אספקת המוצרים החיוניים ביותר מקוטעת והמחירים עולים מדי יום באינפלציה מטורפת ובקריסה של שער הלירה הלבנונית. האזרחים המקבלים סיוע מחו"ל מורשים למשוך מהבנקים רק 100 דולר לשבוע. צבא לבנון החל למכור טיסות תיירות במסוקיו כדי לממן אוכל לחיילים, וברשתות החברתיות הערביות במזרח התיכון רצים עשרות קמפיינים לגיוס כספי סיוע בתחומים שונים לתושבי לבנון.

בתוך המשבר הזה חיזבאללה ממשיך בשלו ובין השאר מעביר מיכליות נפט המגיעות מאיראן למכירה בסוריה או בשוק השחור בלבנון, ואת הרווחים שומר לעצמו.

לפי תרחישים שהוצגו במערכת הביטחון יש חשש למנוסת פליטים ולהידפקות על הגדרות של לבנונים מיואשים. בפיקוד הצפון הציגו השבוע תוכנית צבאית למערכה בלבנון ובה גם סעיפים הנוגעים לאפשרות של גל פליטים. המענה מדבר על מניעת כניסתם אבל העברה של סיוע הומניטרי - מזון מים תרופות ואולי גם טיפול רפואי. ההערכה הרווחת היא כי ארגוני סיוע בינלאומיים יקימו מחנות פליטים לא רחוק מהגבול עם ישראל כדי לאפשר העברת סיוע הומניטארי דרכה.

שר הביטחון גנץ הציע ללבנון פומבית עזרה המוניטרית - אבל הכיוון המתהווה של סיוע אינו יחידני - אלא במסגרת סיוע הומניטארי שיהיה תחת חסות האום וישתתפו בו עוד מדינות.

בנט אמר השבוע: "לבנון נמצאת על סף קריסה, הייתי אומר כבר בקריסה, כמו כל המדינות שאיראן משתלטת עליהן ומתבססת בהן. כל דבר שאיראן נוגעת בו נהרס. את המחיר הכבד משלמים הפעם אזרחי לבנון.

הפלסטינים מתוסכלים

פלסטינים: בכיר פלסטיני אמר לי השבוע בתסכול - ישראל רוקדת איתנו טנגו - צעד קימה ושניים אחורה. הוא התייחס להחלטת הקבינט לאשר את הקפאת הכספים שהרשות משלמת לטרוריסטים ובני משפחותיהם. ההקפאה היא במסגרת החוק שעבר לפני שנה וחצי, על פי הדו"ח, שהוכן במשרד הביטחון, העבירה הרשות הפלסטינית 597 מיליון ש"ח ל"תמיכה עקיפה בטרור" בשנת 2020. לפי ההחלטה מועד קיזוז הכספים מתמלוגי המיסים שישראל גובה עבור הפלסטינים יחל בחודש הבא

הבכיר הפלסטיני רמז על התקדמות מסוימת במגעים עם ישראל והאמריקאים, ראשית בהעברת הסיוע לעזה דרך הרשות ולא לחמאס, ושנית בהיבט המדיני ארוך הטווח ביצירת קרקע אפשרית להתדיינות מדינית מחודשת. אבל המשך מדיניות הקיזוז של נתניהו גרם לזעם רב ברשות. גם בקבינט היה ויכוח בעניין שרת התחבורה מרב מיכאלי ושר הבריאות ניצן הורביץ הסתייגו מהקפאת הכספים בעיתוי הנוכחי בשל המצב הקשה ברשות והציעו לדחות אותה. הם הסתמכו על חוות דעתו של מתאם הפעולות בשטחים האלוף רסאן עליאן שלפי סקירתו התיזמון להקפאה כעת בעייתי והביע הסתייגות בפני השרים לגבי הקפאת הכספים בעת הנוכחית.

מנגד, שר המשפטים סער תמך בהקפאת הכספים לאלתר ואמר כי מדובר בכספי טרור שהחוק מחייב להקפיא, הוא זכה לתמיכת ראש הממשלה בנט - אם תרצו ויכוח אידאולוגי בין שני הקצוות האידאולוגיים.