בתי מלון | פיצ'ר

עד כמה קשה לגייס עובדים? "הצענו לפנסיונרים לחזור לרשת המלונות"

לפי נתוני הלמ"ס לחודש יוני, מספר המשרות הפנויות בענפי אירוח ואוכל הוא הגבוה ביותר מבין ענפי הכלכלה ועומד על כ-28 אלף משרות פנויות • לאחר הפתיחה מחדש היו מסעדות שלא יכלו להיפתח באופן מלא בגלל המחסור בכוח-אדם • "החל"ת היה אשליה שלא טשטשה את מצוקת כוח-האדם שהייתה קיימת בענף עוד לפני המשבר"

בתי קפה ומסעדות לאחר הסגר בתל אביב / צילום: מיכל רז חיימוביץ
בתי קפה ומסעדות לאחר הסגר בתל אביב / צילום: מיכל רז חיימוביץ

בשיא המגפה הלינו העוסקים בענף האירוח על מחסור עצום בכוח-אדם. מסעדות ששיוועו לאורחים, אחרי שהורשו לפתוח מחדש, לא יכלו לפתוח או שהסתפקו במשמרות מצומצמות, ומלונות, חרף הביקוש נאלצו להשאיר קומות שלמות סגורות. עם תום החל"ת הם מדווחים על צמצום הפער בין הרצוי והמצוי, אבל לא באופן שיאפשר פעילות תקינה ורציפה וכזה שיענה על הביקוש. יתר על כן, על פי נתוני הלמ"ס לחודש יוני, מספר המשרות הפנויות בענפי אירוח ואוכל הוא הגבוה ביותר מבין ענפי הכלכלה ועומד על כ-28 אלף משרות פנויות. 

החל"תניקים נשארים בבית, בשירות התעסוקה חוששים: 60 אלף יעברו מאבטלה להבטחת הכנסה

"החל"ת היה אשליה שלא טשטשה את מצוקת כוח-האדם שהייתה קיימת בענף עוד לפני המשבר ולמעשה היא העצימה אותו", אומר מנכ"ל איגוד המסעדות והברים שי ברמן. "הצעירים חוזרים בעצלתיים, יכול להיות שהסטודנטים מחכים לסיים את תקופת המבחנים", אומר ברמן, "אבל אם בעבר המצוקה הייתה בעיקר בטבחים ובמקצועות ניקיון, היום היא רוחבית. הישראלים לא נוסעים לחו"ל ויש רצון לבלות בעסקים שלנו, אבל אין לנו מספיק עובדים".

בעיה שמציף ברמן והועצמה אחרי המגפה היא מחסור בעובדי הניקון. "העסקנו מבקשי מקלט שהלכו לעבוד בסיעוד, בחקלאות ובבניין, וקשה להחזיר אותם לעבודה. עלות מעביד של עובד ניקיון מגיעה ל-80 שקל לשעה (כ-50 שקל לשעה שכר לעובד) ואין מי שיעבוד. לממשלת ישראל יש פחד מאנשים זרים, פחד לא מובן ממי שתורמים לכלכלה וממלאים פוזיציות שאף ישראלי לא רוצה לתפוס".

לאחרונה העבירו מסעדנים פנייה בנושא לשרת הכלכלה אורנה ברביבאי. המסעדנים מבקשים להגדיל את מכסת העובדים הפלסטינים בסקטור, להכליל את הענף במסגרת עבודה מועדפת לחיילים משוחררים ואף לבטל את היטל העובדים הזרים לפחות לעת עתה.

"יש היצע של כוח-אדם אבל מדובר בעיקר בבני נוער, תלמידי יא'-יב' או לפני גיוס שבאים לחפש עבודה", אומר יאיר מלכה מבעלי קבוצת גרג. "אבל זה דור מפונק יותר. אני בענף מזה 30 שנה, היום קשה לייצר את העובדים שהיו לפני 15 שנים. העובדים מחפשים לעבוד להרוויח יותר ולהתחייב פחות".

נטישת עובדים במלונאות  

כ-40 אלף עובדי ענף המלונות הוצאו לחל"ת בשעה שהם נאלצו לסגור שעריהם. כעת הם פתוחים, ורבים חזרו לעבודה אבל רבים גם נטשו את הענף. "סיום החל"ת לא פתר את כל מצוקת העובדים שיש בענף ולא גרם לצעירים לנהור לעבודות במלונאות", אומר ערן טובול, מנהל משאבי אנוש רשתי בפתאל שלה כ-40 בתי מלון בישראל. טובול מפרט על מהלכים שננקטו בכדי לעודד עובדים להגיע לרשת, בהם שכר משופר, מענקי עידוד להתמדה לתקופה של חצי שנה למשל, בונוס כספי למי שיביא חבר.

"גייסנו עובדים מסוכנויות נסיעות שנשארו בלי עבודה, התחלתנו לגייס לתפקידים שונים בני 65 ויותר, התקשרנו לעובדים שיצאו לגמלאות והצענו להם לחזור להשתלב ברשת. העובד המבוגר שלנו היום הוא בן 85", הוא מספר.

נשיא התאחדות המלונות בישראל, אמיר חייק שם את זרקור המחסור בכוח-האדם בתחום מקצועות התחזוקה והניקיון: "זו מצוקה שהייתה עוד לפני הקורונה וכעת היא חמורה יותר. העובדים הזרים שעבדו בארץ בתחום הזה יצאו בחלקם ויצרו בור גדול שגורם לנו בחלק מהמלונות להגבלת הפעילות ל-60%-70% תפוסה, כי פשוט הם לא מסוגלים להכיל יותר אורחים למרות שיש ביקוש".

למלונאים להבדיל מהמסעדנים יש אור בקצה המנהרה לנוכח הסכמה בין משרד התיירות והאוצר להגדיל את מכסת העובדים שנכנסים מירדן. כיום עובדים בישראל 700 עובדים במלונות באילת והמכסה תגדל בעוד 800 עובדים. במקביל תתאפשר כניסת 1,000 עובדים פלסטיניים בנוסף ל-1,000 שמועסקים כיום (במקום עובדים שהיו אמורים להגיע מהפיליפינים על פי הסכם שנכרת עוד לפני המשבר).