במאבק בנגיף ממשלת ישראל צריכה לא רק להגיב, אלא ליזום

הקורונה עודנה פה ומדינת ישראל צריכה לשאוף להגיע לאיזון ולנהל שגרת חיים לטווח הארוך, דרך מערכת הגנות ומגבלות מתונה אך עקבית

נפתלי בנט נואם בנתב"ג / צילום: יוסי זמיר
נפתלי בנט נואם בנתב"ג / צילום: יוסי זמיר

שנה וחצי חלפה מאז החל נגיף קורונה להתפשט בעולם. עד היום נספרו בישראל יותר מ-850 אלף חולים מאומתים וכמעט 6,450 מתים, אבל התחושה היא שלא למדנו דבר. אנו עדיין מניחים למגפה לנהל אותנו ולא מסתכלים מספיק קדימה בשביל להתכונן לשינויים.

רשויות הבריאות במדינות רבות החלו לעקוב אחרי התפרצות מגפת הקורונה כבר בינואר 2020. למרות העובדה שחולה הקורונה הראשון זוהה בישראל כבר בסוף פברואר 2020, חלפו כמעט שבועיים נוספים עד שהמדינה התייחסה למגפה והחלה לפעול באופן אקטיבי: ב-14 במארס בוטלו כל אירועי הפנאי, הופסקו הלימודים באוניברסיטאות, בבתי ספר ובגנים ונאסרה שהייה של יותר מעשרה אנשים באותו מרחב.

זו היתה החלטה טובה אבל היא הגיעה מאוחר מדי בגלל ערבוב של שיקולים מקצועיים ושיקולים פוליטיים. בהמשך היו עוד החלטות שגויות, וגם כשהתקרבנו חזרה לשגרה המוכרת הגיע גל נוסף של המחלה ועמו צעדים חריפים נוספים.

להגיע לאיזון ולשגרה

בשלב זה ברור שזוהי מגפה שתישאר עמנו זמן רב, ולכן מדינת ישראל צריכה לשאוף להגיע לאיזון ולנהל שגרת חיים הכוללת עבודה, מסגרות חינוכיות פרונטליות לכלל הילדים בכל הגילים ופעילויות חברתיות ותרבותיות לצד הקורונה. האחריות חלה עלינו כציבור אחראי, אך התנהלותם של מקבלי ההחלטות והגורמים המקצועיים חשובה לא פחות.

התמודדותה של מדינת ישראל נעשתה עד עתה במעבר בין שני קצוות: חיים רגילים ללא הגבלות, ואחרי הגעה לסף מסוים - שלא היה קבוע והשתנה כמה פעמים - הכרזה בן רגע על מצב חירום הכולל הגבלות קיצוניות פוגעות באיכות החיים.

אלא שאי אפשר באמת לחיות כך. המעברים הקיצוניים אינם הגיוניים והם מעמיסים על חייהם של הישראלים שלא יודעים מה מצפה להם בעתיד הקרוב והרחוק יותר. אנחנו קוראים להנהגת המדינה לעצור את מה שמתרחש היום ולאמץ התנהלות אחראית המנהלת את המגפה, מתכננת את ההתמודדות עמה ומכילה אותה תוך כדי פגיעה מינימלית בשגרת היומיום. לשם כך, אנו מציעים לעשות כמה פעולות פשוטות:

1. הקפדה על עטיית מסכות בחללים סגורים ואכיפה משמעותית של הנהלים. כלל האצבע שיש לזכור ולהסביר את חשיבותו: אם אי אפשר לשמור על ריחוק, עטיית מסכה היא חובה. מסכה שאינה מכסה פה ואף אינה רלוונטית מפני שהיא לא מגינה על האדם ועל סביבתו. הממשלה ומוסדותיה צריכים לדאוג להסברה מתאימה ונרחבת, וגם להקפיד על אכיפה מוגברת על מנת לוודא שההוראות מיושמות.

2. עידוד התחסנות. היום מרבית ההדבקות בעולם משויכות לווריאנט אחד של נגיף קורונה, שלא היה מוכר כשהחיסונים פותחו וככל הנראה מדביק במהירות ובקלות רבים בהרבה, ולצערנו, לראיה, גם מחוסנים נדבקים (אם כי במידה מופחתת). אבל גם אם החיסון אינו מספק הגנה הרמטית הוא מקטין את הסיכון להידבק ולהדביק, ולכן זהו אמצעי משמעותי להגבלת התפשטות הנגיף ולצמצום תחלואה חמורה.

3. "בקרה הדוקה על השבים מחו"ל ועצירת כניסה של וריאנטים חדשים. נתב"ג הוא שער הכניסה והיציאה העיקרי של ישראל, ולכן הוא משמש גם שער כניסה לווריאנטים חדשים של נגיף הקורונה. זו גם הסיבה לכך שכל מאמץ שייעשה בתוך ישראל יהיה חלקי אם לא יצליחו להפסיק ייבוא מחדש של הנגיף.

נדרש פיקוח טוב יותר על הבאים מחו"ל, כזה שמונע לא רק הידבקות כמה ימים לפני הטיסה אלא גם בשדה התעופה ובמטוס עצמו. לפיכך, אנו ממליצים להדק את נוהלי הכניסה לארץ ולהחמיר את הפיקוח עליהם באמצעות השוואה של נוהל הבידוד לנכנסים לישראל לזה שמתקיים לאחר מגע עם אדם מאומת.

לאור מצב התחלואה כיום יש להניח שאנשים רבים נחשפים לחולי קורונה בדרכם לישראל ולכן דרושים שבעה ימי בידוד, בדיקה ראשונה עם החזרה לארץ ובדיקה שנhיה לאחר שבעה ימים, ויציאה מהבידוד רק עם קבלת תוצאה שלילית בשתי הבדיקות. אנחנו מאמינים שהנוהל הזה צריך לחול גם על מחוסנים ומחלימים עקב מספרם הרב של המחוסנים שאומתו לאחר חזרתם, בצל החשש מגרסאות חדשות של הנגיף שיש להן יכולת הדבקה משופרת גם בקרב מחוסנים ומחלימים.

נוהל הבידוד מתחיל עם מעבר ביקורת הדרכונים והגעת הנוחתים לביתם או למקום ייעודי למי שאין באפשרותו להתבודד באופן ראוי. חשוב להנחות את הנוחתים לא להגיע למקום הבידוד באמצעות תחבורה ציבורית. הקפדה על הנחיות אלו ואכיפה ראויה יפחיתו משמעותית כניסה של וריאנטים בעלי כושר הדבקה גבוה יותר."

4. החזרת התו הירוק. כל אדם שהתחסן פעמיים או שחלה בקורונה מקבל אישור שבאמצעותו הוא רשאי להיכנס למקומות הומי אדם כמו מסעדות וקניונים. היום התו הירוק אינו בשימוש, כלומר כל אדם יכול להיכנס לכל מקום. המשמעות של החזרתו היא הצגת אישור על חיסון או בדיקה שלילית לקיומו של הנגיף לכל הנוכחים. אם מדובר באירוע מקומי, שכולם מגיעים אליו מאותה עיר, אפשר להתאים את ההגבלות לציון הרמזור של היישוב שבו הוא מתקיים. כדאי גם להתייחס למצבם של האנשים - אם הם מחוסנים ומחלימים או זוהי אוכלוסייה שיש בה גם כאלה שאינם מחוסנים, למשל ילדים.

5. הרחבת מערך הבדיקות. כדאי מאוד לערוך בדיקות סקר בבתי ספר, בקייטנות, במקומות עבודה גדולים, במוסדות להשכלה גבוהה, במחנות קיץ ואפילו במרכזי ערים, עבור בדיקות של הציבור הכללי. נוסף על כך, כשמבוגר נמצא באינטראקציה קבועה עם כמה קבוצות של אוכלוסייה לא מחוסנת, לדוגמה מדריך בקייטנה, חובה לבדוק אותו בקביעות. יש לבחון את השאלה אם לכלול בחובה זו גם מחוסנים או מחלימים בהתאם למידע שייאסף על שכיחות ההידבקות שלהם.

6. החזרת "מגן חינוך" באופן נרחב מ-1 בספטמבר 2021. התכנית מבוססת על ביצוע בדיקות קבועות אחת לשבוע בכל בתי הספר לילדים מתחת לגיל החיסון. ילדים שיידגמו באופן קבוע יקבלו תמריץ בצורת אישור תו ירוק קבוע המתחדש אוטומטית לאחר קבלת תוצאת הבדיקה.

בדיקות מסודרות ועקביות

ככל שהאוכלוסייה הכללית, ובפרט זו שאינה יכולה להתחסן, תידגם לעיתים קרובות יותר כך אפשר יהיה לזהות מהר יותר מקורות התפרצות שהטיפול בהם מהיר ונקודתי. חשוב לערוך בדיקות מסודרות אחת לשבוע, תוך שימוש באיגום בדיקות (איסוף הדגימה בשני מטושים, שאחד מהם מוכנס למבחנה שבה נמצאים המטושים של כל חברי הקפסולה, והאחר נשמר לחוד עם פרטי הזיהוי של כל נבדק) לצורך חיסכון בעלויות והגדלת מספר הבדיקות שאפשר לערוך. כדאי לשקול דיגום באמצעות בדיקות רוק כתחליף למטושים, שיטה שנמצאה מתאימה לזיהוי אדם מאומת הנמצא בשיא ההדבקה ומשמש מקור להדבקת אחרים.

אסור להמתין לרגע שבו גל תחלואה רביעי יהיה בשיאו, וכרגע אין סיבה לדון על סגרים בחגי ספטמבר, על דחיית פתיחת שנת הלימודים או על צעדים אחרים שאפשר וצריך למנוע. אנו מאמינים שהגיעה העת למדיניות מערכתית פרואקטיבית, זריזה, נבונה ושקולה שמשקיעה בצמצום ההתפרצויות לפני שהן גדולות מכדי להתמודד עמן. זה הזמן לנקוט במדיניות מבוססת וקבועה, ובכך למנוע את העלייה בתחלואה ובתמותה בלי לפגוע בשגרת החיים. 

הכותבת היא מנכ"לית עמותת "מדעת - למען בריאות מושכלת"

צרו איתנו קשר *5988