דיון בבג"ץ: האם נתניהו יצטרך להחזיר כספים שקיבל ממקורביו?

בג"ץ דן היום בעתירות שהוגשו נגד החלטת ועדת ההיתרים ומבקר המדינה לאפשר לנתניהו לקבל מענק מבן דודו נתן מיליקובסקי והלוואה מאיל ההון ספנסר פרטרידג' • השופטים דנו בשאלה אם למבקר המדינה הייתה סמכות להביע את עמדתו בסוגיה

בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

בג"ץ דן היום (ד') בעתירות נגד ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, ועדת ההיתרים ומבקר המדינה על ההחלטה לאפשר לנתניהו לקבל מענק מבן דודו נתן מיליקובסקי בגובה 300 אלף שקל והלוואה בגובה 2 מיליון שקל, שקיבל ממקורבו איל ההון ספנסר פרטרידג'.

ועדת ההיתרים בהרכבה הקודם קבעה במהלך 2019 כי נתניהו נדרש להחזיר את מלוא הסכום לבן דודו. לאחר שנתניהו פנה בבקשת הבהרה, שונתה ההחלטה ביולי 2020 ונקבע כי עליו להשיב 30 אלף שקל על בסיס טענתו כי הכסף נועד למימון הוצאותיה המשפטיות של רעייתו, שרה נתניהו. מבקר המדינה אליו פנה נתניהו קבע כי ההלוואה מפרטרידג' ניתנה בתנאי השוק.

הדיון מתקיים לאחר התפתחות דרמטית מינואר השנה, כאשר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט העביר את עמדתו לפיה הכספים שהתקבלו ממיליקובסקי מהווים מתנה לאור הזיקה העסקית בין השניים שהתבררה, לדברי היועץ, רק בשלב מאוחר שבו נחשף למידע שלא היה בפניו. לאור עמדה זו, בהיעדר אישור של ועדת המתנות, לעמדת היועץ, נתניהו נדרש להחזיר את המענק. מנדלבליט קבע כי הוועדה פעלה על בסיס הנחת העבודה הקודמת לפיה אין מדובר במתנה אסורה וכי אין רלוונטיות אם הכספים שניתנו הוענקו לרעייתו שרה נתניהו כי חוק המתנות חל גם על כספים שניתנו לבן זוג של העובד.

"ניגוד עניינים בין ועדת ההיתרים למבקר המדינה"

הנשיאה אסתר חיות והשופטים עוזי פוגלמן ודפנה ברק-ארז דנו בשאלה האם יש הצדקה להשבת המענק שקיבל נתניהו ממיליקובסקי והאם יש להעביר את המחלוקת בעניין ההלוואה לוועדת ההיתרים לאחר שלא הובאה בפניה.

אחת הסוגיות המרכזיות שהשופטים דנו היא האם למבקר המדינה הייתה סמכות להביע את עמדתו בנוגע למתן הלוואה לשר להבדיל מפנייה ליועמ"ש. הנשיאה חיות פנתה לנציגת המדינה עו"ד שרון רוטשונקר ממחלקת הבג"צים וביקשה לדעת את עמדת היועץ, שלא הובאה בתגובת המדינה. על כך השיבה רוטשונקר כי "היועץ בחר בכוונה לא לעסוק בזה. אין לי מנדט להשיב על השאלה".

בתגובה השיבה חיות: "אין דבר כזה. זו אחת הטענות המרכזיות".

עו"ד תומר נאור מהתנועה לאיכות השלטון טען: "יש פה ניגוד עניינים בין ועדת ההיתרים למבקר המדינה. יש מירוץ סמכויות. דרך המלך לפנייה של שר היא ליועץ המשפטי לממשלה. נתניהו פנה למבקר המדינה שהשיב לו אם מדובר בהלוואה בתנאי שוק ועליו לפנות ליועמ"ש לבדוק אם אין ניגוד עניינים. האישור לקבל את ההלוואה ממבקר המדינה ניתן בחוסר סמכות".

סוגיה אחרת שנדונה היא מה ההשלכה שנתניהו כבר לא מכהן כראש ממשלה. השופטת ברק-ארז ביקשה מנציגת מבקר המדינה להבהיר איך ניתן לפקח על החזר ההלוואה - "הביטחון הוא משענת קנה רצוץ. השאלה הכי מעניינת זה האם יהיה מי שיבדוק את החזרת ההלוואה. לוח הסילוקים הוא לעשר שנים. רוב הסכום נופל מחוץ למסגרת". על כך השיבה נציגת המבקר עו"ד אליה צונץ קולר ממשרד ש.הורוביץ: "מכאן ואילך משטר הצהרות הון הוא לא למבקר המדינה. על חבר הכנסת נתניהו חלות זכויות פנייה לפונים מהציבור, אם יהיו מוטרדים מאי החזרת ההלוואה".

העותרים, התנועה לטוהר המידות והתנועה לאיכות השלטון, טוענים כי נתניהו קיבל כספים ממקורביו אשר טיב קשריו עמם נגוע באינטרסים עסקיים ולמרות זאת ועדת ההיתרים אישרה לו להותיר 270 אלף שקל בכיסו.

באשר להלוואה מפרטרידג', שניתנה על בסיס אישור שנתן היועץ המשפטי למבקר המדינה, העותרים טוענים כי מדובר בטובת הנאה, שהוסתרה כ"הלוואה" כדי לעקוף את הצורך באישור של ועדת ההיתרים. לעמדתם מדובר בהלוואה שמטרתה להפוך למענק, ומשכך נתניהו נדרש לקבל היתר לכך או להשיבה.

בדיון טען בא-כוח התנועה לטוהר המידות, עו"ד בעז ארד, כי כיום, לאחר שהיועץ קיבל את עמדת התנועה אין מחלוקת כי ראש הממשלה לשעבר צריך להשיב את כל הסכום, וכי אין מקום לקבל את גרסתו של נתניהו לפיה מרבית הכסף ניתן לרעייתו. 

השופטים יתנו את החלטתם במועד מאוחר יותר.