מכון התקנים לא מגן עליכם, הוא הפך ללוביסט של התעשיינים

במקום רק להגן רק על בטיחות הציבור, התנהלות מכון התקנים סביב רפורמות התקינה מעלה שהוא פועל כדי למנוע תחרות בכל מחיר

בניין מכון התקנים בתל אביב / צילום: עינת לברון
בניין מכון התקנים בתל אביב / צילום: עינת לברון

מכון התקנים הישראלי נועד כדי להגן עלינו, ציבור הצרכנים, מפני שיווקם של מוצרים לא בטיחותיים. כך לפחות הגדיר זאת המחוקק: "מטרת המכון היא תקינה והבטחת רמה נאותה של טיב המצרכים, אם בקביעת תקנים ואם בדרך אחרת". אלא שכבר שנים הוא חורג מתפקידו הרבה מעבר לכך, ובפועל נדמה שהוא הפך כלי בידי קבוצות לחץ ובעלי אינטרסים מסחריים למניעת יבוא ותחרות. את המחיר משלם הציבור הרחב כולו.

רפורמת היבוא שהציגו שרי האוצר והכלכלה היא רחבה ומקיפה את כלל הרגולטורים בממשלה. לפי אומדני משרד האוצר, הציבור הישראלי עתיד לחסוך כ-5 מיליארד שקל בשנה כתוצאה מהרפורמה ביבוא. 20% מהם, כמיליארד שקל, עתידים להיחסך כתוצאה מחלקו של מכון התקנים ברפורמה. מכון התקנים אמון על בדיקת עמידת מוצרים בכ-650 תקנים ישראלים.

בחלק מהמקרים נדרש אישור יבוא מראש, בחלק מהמקרים בדיקת מעבדה בנמל, ובחלק מהמקרים גם וגם. הרפורמה המדוברת תתאים את התקן הישראלי לתקן האמריקאי והאירופי, תייתר את הצורך בתקן ישראלי ייחודי ותאפשר הכנסת סחורה על בסיס הצהרה של היבואן על עמידה בתקן תוך שילוב מנגנון אכיפה אפקטיבי על הסחורה לאחר שכבר שווקה לחנויות.

התאמת התקנים לסטנדרט בינלאומי והפחתת עלויות הבדיקה יחד עשויים לחסוך למשק הישראלי כמיליארד שקל בשנה, כך לפי דוח RIA של משרד הכלכלה. מיליארד השקלים הללו הם נטל עודף של כלכלה לא תחרותית שיש כיום בישראל ושמישהו גורף ממנה רווחים נאים, על חשבוננו.

מאבק משותף

אם לשפוט לפי העבר הלא רחוק, צפוי מאבק עיקש נגד החוק. לפני כשנה פורסמה טיוטת צו קבוצות יבוא של משרד הכלכלה שהציע מספר חלופות להקלות על יבוא מוצרים. מכון התקנים והתאחדות התעשיינים הובילו קול צעקה נגד. בסופו של דבר הצו רוכך על-ידי שר הכלכלה הקודם, עמיר פרץ, עד כדי כך שהוא איבד למעשה את משמעותו. עד כמה שילוב הזרועות בין מכון התקנים להתאחדות התעשיינים היה אפקטיבי?

טיוטת הצו ביקשה להעביר 204 תקנים למשטר תקנים מקל יותר. בסופו של דבר 102 מהתקנים בהם הוצע להקל את הרגולציה הושמטו. לפי נתוני חופש המידע שנמסרו לנו ועובדו בשיתוף מיזם "שולה המוקשים", המתנגדים הגדולים ביותר היו מכון התקנים שהתנגד להקלה על 161 תקנים, התאחדות התעשיינים שהתנגדה להקלה על 81 תקנים ומשרד הבריאות שהתנגד ל-47 תקנים.

אחוזי ההצלחה של כל הגופים הללו בדרישתם לבטל את ההקלות עומד על כ-53% לכל אחד מהם. למעשה מתוך 102 תקנים שהוסרו מהצו, 96 תקנים, כמעט 95%, הוסרו לבקשת התאחדות התעשיינים ומכון התקנים.

מעניין במיוחד לבחון את החפיפה בין דרישות הגופים השונים. ובכן, מתוך 81 תקנים שהתאחדות התעשיינים ביקשה להשמיט מהצו, 63 הופיעו גם בדרישת מכון התקנים, מדובר ב-78% חפיפה בין הגופים, מה שעשוי ללמד אולי על טיב הקשר ומערכות היחסים בין מכון התקנים להתאחדות התעשיינים.

הקשר מסתכם לא רק בניירות עמדה. התאחדות התעשיינים יחד עם גופים אחרים במגזר הפרטי חברם מכוח החוק בוועד המנהל של מכון התקנים ובוועדות התקינה שלו. לאחרונה מכון התקנים אף שכר את משרד יחסי הציבור בן-חורין אלכסנדרוביץ' כדי ללוות אותו במהלך ההתנגדות לרפורמה. אם תהיתם, המשרד מייצג גם את התאחדות התעשיינים.

מי שמרוויח מהיעדר תחרות

אחוז החפיפה בין מכון התקנים להתאחדות התעשיינים, אפקטיביות ההתנגדות לרפורמה הקודמת ושיתוף-הפעולה היח"צני מלמד על הקרב הצפוי לפנינו עד אישור הרפורמה במכון התקנים. לא פחות מכך, הוא מלמד כי מכון התקנים כבר לא עובד בשביל הציבור הרחב, מי  נראה כי הוא עובד בשביל אלה שמרוויחים מהיעדר התחרות - על חשבוננו.

הכותב הוא מנכ"ל ומייסד הלובי הציבורי "האינטרס שלנו - הלובי שלך בכנסת"