אם ישראל לא תנקוט צעדים משלימים, מיסוי הפחמן יהיה צעד מזהם ויקר

מס פחמן, אותו מתכננים להטיל בישראל, נחשב לפרקטיקה נדרשת ואפקטיבית להפחתת פליטות • אלא שמומחים מזהירים כי המהלך לבדו לא רק שלא יתרום למעבר לאנרגיות מתחדשות - הוא גם יהפוך לחסם בדרך לתחבורה חשמלית ולמנגנון שיעלה לכולנו הרבה כסף

מפעלים מזהמים. חברות שלא נערכות לצמצום הפליטות לא יזכו לאשראי בקרב משקיעים / צילום: Shutterstock
מפעלים מזהמים. חברות שלא נערכות לצמצום הפליטות לא יזכו לאשראי בקרב משקיעים / צילום: Shutterstock

הממשלה אישרה השבוע בישיבה חגיגית תוכנית למעבר לכלכלה דלת פחמן עד שנת 2050. לאחרונה משרדי האוצר והגנת הסביבה גם הודיעו על כוונתם להכניס מנגנון תמחור פחמן בחוק ההסדרים הקרוב. אבל למרות ההבטחות, פרטי המנגנון לא פורסמו בשל מחלוקות בין המשרדים, וכלל לא ברור אם הוא אכן ייקבע במסגרת התקציב הקרוב.

ישראל היא אחת המדינות האחרונות במערב להגיש את התחייבויותיה ארוכות הטווח לצמצום פליטות הפחמן והמאבק במשבר האקלים (רק אוסטרליה וטורקיה לצידה), אך היא גם מתמהמהת בעניין נוסף שטרם הוכרע; הטלת תג מחיר על פליטות גזי החממה, באופן שישקף את הנזק שהם מייצרים, וידרבן מעבר לשימוש באנרגיה נקייה יותר.

הדרך לפספוס המטרה

תמחור פחמן נחשב אמנם לדרך היעילה ביותר להפחתת פליטות גזי חממה וליצירת וודאות בשווקים, אבל בפירמת הייעוץ BDO מזהירים: אם ישראל לא תקבע מנגנון אפקטיבי שמתאים לזירה המקומית ולא תלמד מהטעויות שנעשו באיחוד האירופי - הצעדים הירוקים דווקא ידרבנו את המשק לצרוך אנרגיה מזהמת ויפגעו ביעדים הלאומיים להפחתת הפליטות והזיהום בסקטורים השונים.

כאשר המטרה של מס הפחמן היא להוות כלי תומך למעבר לכלכלה דלת פחמן ולשנות את פני משק האנרגיה והתחבורה, רק רפורמה רחבה יכולה להשיג את המטרה ולהפוך את מנגנון "המזהם ישלם" לאפקטיבי. חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, מסביר: "במעבר לכלכלה דלת פחמן יש 2 אתגרים עיקריים: חשמל ותחבורה, והחסמים בתחומים האלו הם מהצד של הממשלה. כל המס שבעולם לא יעזור אם שוק המתחדשות תקוע על משטר מכסות ומכרזים שלא מתאים לשוק תחרותי".

המדינות באירופה החלו להטיל מס פחמן עוד בשנות ה-90. בעשור האחרון, גברה המגמה, כאשר היום מוטלים מיסי פחמן בשיעור משתנה, מכ-20 דולר לטון באסטוניה, ועד כ-130 דולר לטון בשבדיה. בישראל, מס הפחמן צפוי לעמוד על 40 דולר לטון, כאשר קרן המטבע הבינלאומית וארגון ה-OECD ממליצים לתמחר טון פחמן בכ-55 דולר, ולהעלות את מחירו בהדרגה ל-75 דולר לפחות, עד סוף העשור.

יגיע לכיס של כולם

לפי מומחים ברחבי העולם וגם בישראל, לרבות בנק ישראל, מנגנון תמחור פחמן הוא הכרחי ואפקטיבי למאבק בהפחתת הפליטות. חן הרצוג מייעץ להתאחדות התעשיינים, ועמדתו היא אחת מני רבות, אך חשוב להקשיב לדבריו כדי להבין את המורכבות של הטיפול במשק האנרגיה והתחבורה בישראל, הזקוקים לטיפול שורש עמוק במגוון זירות.

אילו יוטל מס על פליטת מזהמים ברשת החשמל בישראל, לפי המשרד להגנת הסביבה, מחירי החשמל לצרכן יעלו בכ-10%. אך ב-BDO סבורים שההתייקרות תהיה גבוהה יותר, ותעמוד על 15%. המטרה של ייקור תעריפי החשמל, היא דחיפת התעשייה והממשלה לעבור לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת. למעשה, ישראל מקבלת כיום ציון נכשל בתחום: בשנת 2020 היא כשלה בהשגת היעדים (הנמוכים מראש) כמעט בחצי ורק 6% מהחשמל יוצר באנרגיות מתחדשות, מתוך 10% שנקבעו ביעדים. הרצוג טוען שמיקוד מס הפחמן במשק החשמל יפחית את המוטיבציה למעבר לתחבורה חשמלית, ובכך יפגע לבסוף בחשמול הסקטור המזהם. זאת, בזמן שהתמריץ להפחתת צריכת החשמל, יישאר בשוליים.

"לצרכנים ולתעשייה בארץ אין יכולת לבחור בספקי חשמל מאנרגיה ירוקה. הרגולציה כופה עליהם רכישת חשמל עם רמת פחמן קבועה", אומר הרצוג. "בישראל, שבה החלופה המרכזית לדלקים פוסיליים היא אנרגיה חשמלית, אין כל היגיון סביבתי וכלכלי להביא לייקור מחירי החשמל. התוצאה של ייקור מחירי החשמל הינו האטת תהליכים של החלפת דלקים פוסיליים מזהמים, בחשמל דל פחמן.

"הדבר הראשון שצריך לעשות, זה למסות מזוט, סולר וגפ"מ - הדלקים הכי מזהמים, כדי לעודד חשמול. אנחנו בתחתית הטבלה העולמית של רכב חשמלי. איך נצמצם את הפער אם החשמל יתייקר לעומת הבנזין? גם כיום במעבר לרכב חשמלי ואוטובוסים חשמליים הוא בכדאיות גבולית. לא סביר לגבש מדיניות מיסוי שפוגעת במאמץ חישמול התחבורה והתעשייה. סקטור התחבורה הוא מחולל הפליטות והזיהום המרכזי לאחר החשמל. אי אפשר לעשות מדיניות אמיתית להפחתת פליטות שיוצרת תמריץ שלילי להפחתת פליטות בתחבורה".

בעוד שישראל כושלת במעבר לאנרגיה מתחדשת, אך שואפת להסב 30% מרשת החשמל שלה לאנרגיה מתחדשת עד 2030, הטלת מס, לדברי הרצוג, לא תקדם דה קרבוניזציה ברשת החשמל, שכן המס אינו מטפל בבעיות הליבה, שנגררות בישראל משנה לשנה כמעט בלי פתרון ממשלתי. "נניח שכבר היה מס פחמן בישראל - האם זה מה שהיה מאפשר לעמוד ביעד של 10% שלא הגענו אליו? ודאי שאין קשר. יש בעיה של קרקעות, הולכה, רגולציה וריכוזיות. אין תרומה משמעותית ליכולת מימוש היעדים - קצב הקמת מתקני אנרגיות מתחדשות בישראל אינו תלוי במחירי הדלקים הפוסיליים אלא מוגבל בעיקר מחסמי תשתית ורגולציה. עד שלא נפתור את בעיות היסוד האלו, מנגנון מס הפחמן עלול להקטין את הכדאיות של מעבר לתחבורה חשמלית, ולהנציח את השימוש בבנזין וסולר מזהמים".

איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, דווקא איננו מסכים עם דבריו של הרצוג. לפי פרנס, "הרפורמה במשק החשמל אכן בתחילתה וכיום אי אפשר לבצע עסקאות בילטרליות, בהם צרכן בוחר לדוגמה לרכוש חשמל מיצרן סולרי, אבל זה חייב לקרות מהר מאוד ואפילו בלתי נמנע. השוק הסולרי חייב להתפתח במהירות ולא יכול להמתין למכרזים של רשות החשמל.

"מה שמאיץ את הצמיחה של האנרגיה המתחדשת בעולם הוא בדיוק זה. סחר ערני בחשמל ירוק. מס הפחמן הופך את הקווט"ש הסולרי ליותר זול מול החלופה הפוסילית. גם בעסקאות רכש וגם בייצור עצמי, שם חוסך הצרכן את העלות של החשמל מהרשת ואם המחיר של החשמל מהרשת כולל את מס הפחמן הרבה יותר כדאי לייצר לעצמך חשמל סולרי.

"מעבר לכך, הגיע הזמן להפסיק לסבסד את האנרגיה הפוסילית. אנרגיות מתחדשות יקרות כאן כי החשמל הפוסילי מתומחר בחוסר, חייבים לשים מחיר על התרומה שלו להאצת משבר האקלים כדי ליצור את התנאים למעבר אמיתי לאנרגיה ירוקה אחרת כלכלת ישראל תשלם מחירים יקרים מול מדינות שכן עושות את השינוי. לפי הפרסומים האחרונים מאירופה וארה"ב נרגיש את המחיר כבר בטווח הקצר, יש חלון של שנים בודדות ליישר קו עם העולם המפותח".

 

כיצד יושפעו הסקטורים השונים מהטלת מס הפחמן? ה-BDO מעריך שמיסוי הפחמן יוביל לתוספת עלות שנתית של 1.5 מיליארד שקל עבור משקי הבית (כ-600 שקל בממוצע בשנה למשפחה), להתייקרות של 28% בעלות המים המותפלים, לתוספת עלות שנתית של כ-2.2 מיליארד שקל לסקטור התעשייה, ולתוספת עלות שנתית של 2 מיליון שקל בסקטור החקלאות.

הטעות של אירופה

מנגנון מיסוי פחמן יעיל הוא כלי חשוב למאבק במשבר האקלים. כך למשל, דוח האו"ם טוען כי ממשלות בעולם יצטרכו לאכוף מס של 5,500-135 דולר לטון פחמן עד 2030 כדי לעמוד ביעדי הסכם פריז, ולהגביל את ההתחממות הגלובלית לעלייה של 1.5 מעלות צלזיוס. גם ישראל, בה נפלטים כ-80 מיליון טון פחמן בשנה, תתקשה המדינה לעמוד ביעדי האקלים ללא מנגנון יעיל לתמחור פחמן.

אך מפני שמדובר במאבק גלובלי, הפער בין המנגנונים של המדינות השונות יכול לגרום ל"זליגת פחמן" עקב העברת תעשיות עתירות פחמן למדינות בהן אין מס פחמן והגדלת ייבוא הפחמן למדינות בהן יש מס פחמן. כך הבעיה הגלובלית תישאר על כנה.
לפי BDO, זה מה שקרה באיחוד האירופי, והעוקץ יצא ממס הפחמן המקומי.

כדי להתמודד עם הבעיה, האיחוד האירופאי החל ביישום מס פחמן חוצה גבולות (Cross border adjustment mechanism) שצפוי לצאת לפועל באופן חלקי, בשנת 2026. התוכנית היא לייצר מנגנון לסחר בפחמן (ETS) כדי לייצר תמריצים כלכליים שיתמכו במעבר לכלכלה דלת פחמן.

חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO / צילום: נתי חדד
 חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO / צילום: נתי חדד

בישראל משרדי הממשלה מבינים שבלי מנגנון תמחור פחמן, היצואנים והמשק הישראלי יספגו מכה כלכלית קשה כאשר האיחוד האירופי יטיל מס גבולות על ייבוא ממדינות בלי תמחור פחמן דומה למדינות האיחוד. הרצוג אומר: "אין שום הגיון שישראל תחזור כיום על הטעות שנעשתה באירופה לפני עשור ויותר של מס פחמן מקומי בלבד, טעות שהאירופאים מנסים כיום לתקן. אנחנו בהחלט צריכים לאמץ את המנגנון האירופאי החדש, שכולל גם מנגנון סחר בפליטות. אבל במקום זה, אנחנו מקדמים את מה שהאירופאים עשו לפני עשר שנים".

בארגוני הסביבה מנסים בשנים האחרונות, לקדם מנגנון למיסוי פחמן בישראל - בדיוק כפי שקיים במדינות רבות בעולם. לפני כשנתיים, הצטרף לעמדה הזו פרופ' נתן זוסמן, לשעבר מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, שהציע למדינה להטיל מס פחמן על כל סוגי הדלקים, לרבות גז ופחם. זאת לאחר שמצא בעבודה מקצועית שביצע כי מס על פליטות פחמן יצמצם לא רק את זיהום האוויר, אלא גם יקל עם הגודש בכבישים, יוביל לציפוף עירוני, יעלה את הפריון וייצור שוויון בין בעלי ההכנסות הגבוהות לנמוכות.

לפי יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית": "מיסוי פחמן הינו צעד הכרחי ומומלץ בעולם כדי לשנות את פני משקי האנרגיה והתחבורה שלנו, ליישר קו עם מגמות עולמיות, להגן על התעשייה והייצואנים שלנו, לשמר את הכנסות המדינה ממסים וכמובן- להפחית פליטות גזי חממה. יחד עם זאת, נדרש להכניס במהלך זה מנגנונים נוספים להגנה על השכבות החלשות מפני עליית מחירים וכן להסטת התקבולים ממנו לצורך קידום כלכלה מאופסת פחמן בישראל. כמו כן יש למסות את הגז כמו את שאר הדלקים כבר בשלב הראשון של התכנית ולא להגן עליו, כפי שדורש משרד האנרגיה באופן תמוה. משרד האנרגיה צריך להתמקד בפתיחת חסמים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת ובעיבוי רשת החשמל, במקום להגן על הגז. בנושא תחבורה פרטית חשמלית, הפער בעלויות השוטפות בינה לבין תחבורה מבוססת מנוע בעירה פנימית כ"כ גדול כיום, כך שאני צופה שעליית מחירי החשמל כמעט ולא תשפיע על כדאיות השימוש ברכבים חשמליים. עם זאת, יש לתמוך במעבר לתחבורה פרטית חשמלית בכלי מיסוי נוספים ונדמה שהאוצר מדבר כאן בשני קולות מנוגדים. במקביל, יש לקדם תחבורה ציבורית נגישה וחשמלית".