היעד המרכזי והמיידי שיאפשר חיים לצד הקורונה: בריאות הילדים

נקודת המוצא צריכה להיות ילדינו והשלכות ההחלטות שיתקבלו לגבם - לא מניעת התפשטות הנגיף כיעד מוביל אלא בריאות ילדינו

בית ספר בקורונה / צילום: Shutterstock
בית ספר בקורונה / צילום: Shutterstock

אני לא אמא שמודאגת מדי מפתיחת שנת הלימודים, הבן שעדיין לומד במערכת החינוך עולה לשמינית ומחוסן, אבל אני מרגישה אחריות על כל הילדים ובני הנוער בישראל. אני לא רופאת ילדים, אני רופאת מבוגרים, ולא צריך להיות אף אחת מהשתיים, כדי לדעת שילדים הופכים למבוגרים, והם העתיד של המדינה שלנו. אני לא מנהלת בכירה במערכת החינוך, אלא דווקא במערכת הבריאות, אך תמיד מלמדת את הסטודנטים שלי, שחינוך והשכלה הם כלים מרכזיים להשגת בריאות טובה יותר.

ודווקא בגלל כל אלו, ובמבט על שנה וחצי לאחור, אני מבקשת להציב יעד מרכזי ברור למדיניות החיים לצד מגפת הקורונה, ומרחיב מעבר לשאלה "מה יהיה עם פתיחת שנת הלימודים הקרובה?" והיעד הוא בריאות אוכלוסיית ילדי ישראל.

יעד זה צריך להיות מתועדף גבוה, ובהמשך להגדרת היעדים עד כה, שהם: הגנה על בריאות הקשישים ועל האוכלוסיות בסיכון לתחלואה קשה ותמותה מהקורונה, והגנה על המשק והכלכלה.

וכשאני מגדירה את היעד כבריאות אוכלוסיית ילדי ישראל, המשמעות היא לא רק דיונים לגבי פעילות מערכת החינוך. זוהי אומנם משימה מורכבת לכשעצמה, ואני יודעת שכל אנשי המקצוע יושבים על המדוכה, ועושים לילות כימים בתקופה זו כדי לאפשר את פתיחת שנת הלימודים במתווה המיטבי.

חרדה, דיכאון ואובדנות

אך בריאות ילדי ישראל מורכבת מהרבה היבטים. אנחנו לומדים על נושאים בתחום הרווחה שמחמירים, כגון אלימות במשפחה, ותופעת ההתבודדות של בני נוער. אנחנו שומעים על היבטים של בריאות הנפש שזקוקים לפתרון, כגון התמכרויות שמופיעות ומחמירות, חרדה, דיכאון ואובדנות. אנחנו רואים קשיים חברתיים שמתפתחים בשל הוראות הריחוק החברתי, והנחיות שמגבילות פעילות פנאי משותפת. לכל אלו השפעות עתידיות משמעותיות על ילדנו.

ומעל לכל אלו יש לנו את ההחלטות כבדות המשקל לגבי שנת הלימודים. אך לטעמי נקודת המוצא צריכה להיות הילדים וההשלכות המיידיות וארוכות הטווח של ההחלטות שיתקבלו לגבם, ולא מניעת התפשטות הקורונה כיעד מוביל. מניעת התפשטות הקורונה צריכה להיות נגזרת של ההחלטות.

אנחנו נמצאים היום במציאות שבה אנחנו עוברים מלראות את הניצחון והעלמת הקורונה כמטרה, יעד ומשימה בלעדיים, למדיניות של שמירה על חיים ובריאות לצד מחלה זו. וחיי ילדנו בבריאות, כאמור, תלויים במכלול גורמים. ויתכן שגם כאן, כמו לקורונה, לנתב"ג, לחברה הערבית, לציבור החרדי, יש צורך בפרוייקטור.ית שירכזו ויפעלו לממש את כלל ההיבטים הנדרשים לשמירה על עתיד ילדי ישראל לרבות, חינוך, רווחה, בריאות פיזית ונפשית, בטחון.

החיסון יעיל ובטוח

ולסיום, הצעה למחשבה להורים לילדים צעירים שבינינו, לגבי חיסון הילדים. אני מודעת לכך שזה מפחיד את חלקכם, וזה נכון שלא הכול ידוע, וקיימים נתונים רק עד לנקודה זו בזמן, שמעידים על כך שהחיסון בטוח ויעיל. החיסון ניתן בעולם לעשרות מיליוני ילדים. וזה נכון שמה יהיה בעוד 30 שנה, נדע רק עוד 30 שנה. וזה נכון שזו אחריות כבדה שנמצאת על כתפיכם להחלטה זו.

אבל אני חייבת להזכיר, שמהרגע שהילדים שלנו נולדים, מופיעה האחריות הבלתי נתפסת הזו, ואנחנו נאלצים כל הזמן לקבל החלטות עליהם ולקחת סיכונים. "לתת לה לעבור את הכביש לבד אל החברה ולהסתכן בכך שתגיע מכונית בפתאומיות ותדרוס אותה, או ללוות אותה בדרך לנצח?", "לתת לה ללכת לבד עם החברים בחצות לבלות, ולהסתכן בכך שמישהו יפגע בה, או לשמור עליה לנצח לידי?" - כל דקה של חיינו כהורים אנחנו נמצאים במקום הזה של מה שנקרא בשפה כלכלית - חישובי עלות מול תועלת.

וכיום, בחישובי עלות מול תועלת לילדים, למתן חיסון נגד קורונה לילדים מעל גיל 12 יש הרבה יותר תועלת - לילדים עצמם, לעתיד שלהם, שתלוי בין היתר מאד ביכולת של כל החברה לפתח חיסוניות עדר, ולאפשרות לחיות בשגרת חיים עם המחלה החדשה שהצטרפה לחיינו - הקורונה. אז בניגוד למה שהם אוהבים לומר, כשהם מבינים מה הכי קשה לנו - "את לא תחליטי עליי!" , הפעם אתם חייבים להחליט ולעשות את הדבר הנכון ביותר בשבילם.

הכותבת היא מנכ"לית בית החולים וולפסון

צרו איתנו קשר *5988