אשראי | דעה

הכשלים בחוק שטרום ממשיכים להכות בעיקר במי שעליו התיימר החוק להגן

אין חולק על חשיבות מטרות החוק. המחלוקת היא על מהות אמצעיו • מכל הדעות על מקור השגיאות בחוק, הנכונה מכולן היא זו המבקרת התערבות במסגרות אשראי מאושרות של לקוחות, ככלי מרכזי בניסיון לייצר תחרות

כרטיסי אשראי / צילום: עינת לברון
כרטיסי אשראי / צילום: עינת לברון

כבר לפני כארבע שנים, ערב צאתו לדרך של חוק שטרום, נמתחו ביקורות רבות על הפערים המסתמנים בין תכליות החוק לבין תוצאותיו הנחזות. היום כבר ניתן לומר, שלפחות חלק מהתוצאות, העומדות בסתירה מוחלטת לתכליתו של החוק, נובאו בצורה מדויקת, על-ידי כמעט כולם, מלבד על ידי הוגי החוק ומחוקקיו.

תקופת הקורונה והשלכותיה אך ממחישים סתירה זו, ביתר שאת.

כזכור, הגדלת התחרות בנושא האשראי תוך הוזלתו, באמצעות צמצום האשראי שיועמד על-ידי הבנקים ללקוחותיהם בכרטיסי אשראי, הייתה אחד מהיעדים שהחוק רצה להשיג. ההנחה בבסיס החוק הייתה, שאת מקומו של האשראי שיצומצם יתפוס אשראי חלופי שיועמד באמצעות גופים מתחרים, שבסופו של דבר גם יהיה אשראי זול יותר.

אחד האמצעים שעוגנו בחוק להשגת היעד, מטיל חובה על בנקים בעלי היקף פעילות רחב, להקטין את מסגרות האשראי בכרטיסים המונפקים על ידם, כך שממש החל מעכשיו ובמשך 3 שנים הן תעמודנה, בכל שנה, על לא יותר מ-50% מסכום מסגרות הכרטיסים כפי שהיה בשנת 2015 (בינתיים, במסגרת הקלות תקופת הקורונה, הועמדה דרישת ההפחתה ב-2021 על 45% בלבד).

לפי הרעיון העקלקל מאחורי חובה זו, לקוח שמסגרת האשראי שלו בכרטיס תופחת על-ידי הבנק שבו הוא מנהל את חשבונו, ייאלץ לפנות למלווה אחר כדי להשלים את צורכי האשראי שלו, או לנייד אותם במלואם למלווה האחר. למעשה, התערבות במסגרת האשראי של הלקוח, מהווה מכוח חוק שטרום, כלי מרכזי בהגברת התחרות המיוחלת.

לכלי זה נלוו בהכרח לפחות עוד שתי הנחות מרכזיות של הוגי החוק. האחת - שהתנהלות הלקוח בעקבות ההפחתה, ודאית וידועה מראש. השנייה - שאם לקוח שמסגרת הכרטיס שלו תופחת אכן יחפש אחר מקור אשראי חלופי, הוא ימצא מיד מקור כזה, ויקבל מהמלווה החדש מענה מלא, בתנאים זהים ונוחים יותר, לבקשת האשראי החלופי.

עד כה נראה, כי הנחות מרכזיות אלה טרם התאמתו, וכי הפיכת הלקוח לכלי שרת כפוי ביצירת תחרות, עלולה להפוך אותו, למעשה, לניזוק העיקרי מההסדר המפותל הזה. כך, בניגוד להנחות החוק, למרות שגזירת ההפחתה כבר נכנסה לתוקף ויישומה נמצא בעיצומו, לא ניתן עדיין לומר שנוצר מענה חלופי שלם ומלא, בתנאים זולים יותר, לאשראי המופחת; מסגרות אשראי בכרטיס מהוות, ככלל, רק חלק מפעילות הלקוח בבנק, העשויה להישען על בטחונות משותפים, כך שבגלל קושי לגייס בטחונות נוספים, לקוח עשוי להתקשות לנייד רק את פעילותו בכרטיס למלווה אחר; דרישות הבטחונות של מלווים שונים לא בהכרח זהות, ולקוחות, במיוחד לקוחות "חלשים", עשויים למצוא עצמם קרחים מכאן ומכאן, בשל הבדל בדרישות; בין מועד ההפחתה למועד איתור אשראי חלופי, עתיד לחלוף זמן שבו אין ללקוח מענה לצורכי האשראי שלו. בכל מקרה, מאחר שהפחתת המסגרת יועדה להיות מחולל מהותי של התחרות, בהכרח יחלוף זמן מרגע הפגיעה בלקוח ועד לרגע בו אותו לקוח יוכל לקצור את פירות התחרות.

תקופת הקורונה, בה נקלעו עסקים ומשקי בית רבים למשברים כלכליים, הפכה למרבה הצער, לתמונת ראי של חלק מקשיים אלה. זאת בין היתר, משום שמסגרות אשראי הופחתו, במצוות החוק, בתקופה בה הצורך בניצול מרבי שלהן גדל, כשמנגד, יכולות כלכליות המהוות בסיס לאפשרות השגת אשראי חלופי אצל מלווה חדש, פחתו אף הן, מטבע הדברים, בעקבות המשבר.

אין חולק על חשיבות מטרות החוק. המחלוקת היא על מהות אמצעיו. מכל הדעות על מקור השגיאות בחוק, הנכונה מכולן היא זו המבקרת התערבות במסגרות אשראי מאושרות של לקוחות, ככלי מרכזי בניסיון לייצר תחרות.

הכותבת היא שותפה במשרד ב. לוינבוק ושות' ומתמחה בליטיגציה אזרחית ובדיני בנקאות, לרבות בכרטיסי חיוב ואמצעי תשלום מתקדמים

צרו איתנו קשר *5988