האתגרים והסיכונים: "שקל דיגיטלי על בלוקצ'יין? לא כל הנוצץ זהב"

בנק ישראל הכין תוכנית פיילוט ליצירת שקל דיגיטלי, וגם הבנק המרכזי של האיחוד האירופי בדרך לזה • על ההבדל בין מטבע קריפטוגרפי למטבע מדינתי (פיאט) - ועל היתרונות והחסרונות של מטבע שמשלב את שניהם

בלוקצ'יין / צילום: Shutterstock, LuckyStep
בלוקצ'יין / צילום: Shutterstock, LuckyStep

כ-86% מהבנקים המרכזיים בעולם נמצאים בשלבים שונים של המרוץ לחלל של המטבעות הדיגיטליים - אימוץ של מטבע דיגיטלי הידוע בכינוי CBDC. מטבע שכזה בהינו מטבע מדינתי (פיאט) שמונפק על ידי בנק מרכזי בגרסה של מטבע דיגיטלי. כך, למשל, הבנק המרכזי של האיחוד האירופי, הכריז לפני כמה שבועות על החלטתו להשיק פרויקט להכנה להנפקה של אירו דיגיטלי. לאחרונה פרסם בנק ישראל כי גם הוא הצטרף למגמה עם תוכנית פיילוט ליצירת שקל דיגיטלי.

על מנת להבין את ההבדל בין מטבע פיאט למטבע קריפטוגרפי נציין שבמטבע קריפטוגרפי כל אדם יכול לפתוח לעצמו ארנק (מעין מספר מזהה). בעלי ארנקים יכולים לשלוח ולקבל "מטבעות", ועסקאות אלו נשמרות ברשימה מרוכזת (כרטסת) הנקראת לג'ר. עד כה הדבר דומה מאוד להעברת כסף בין חשבונות בנק. רק שבעוד שבחשבונות בנק הבנקים אמונים על נכונות הרשימה, במטבעות הקריפטוגרפיים אמינות רשימת העסקאות מובטחת באמצעות קבוצת אלגוריתמים, המכונים לרוב בלוקצ'יין, המאפשרים את סינכרון הרשימה הזו בין מספר רב של שרתים מבוזרים שמגיעים להסכמה על נכונות ההיסטוריה. בנוסף, במרבית המטבעות הקריפטוגרפיים הקיימים, כמות המטבעות בשוק קבועה ומקודדת באלגוריתם וערכם נקבע באמצעות כוחות השוק. במטבעות פיאט לעומת זאת, ערכי המטבעות ויציבותם נקבעים גם על ידי הבנקים המרכזיים.

יציר כלאיים של קריפטו ופיאט

מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי, CBDC, הינו בדרך כלל יציר כלאיים של מטבעות קריפטוגרפיים (כגון ביטקוין ואת'ר) ומטבעות פיאט. בדומה למטבעות הקריפטוגרפיים, גם ב-CBDC ניהול היתרות של כלל המשתמשים מתבצע בצורה של רישום עסקאות. אך בניגוד למטבעות הקריפטוגרפיים, המבוזרים מטבעם, ערך ה-CBDC נקבע על ידי הבנק המרכזי (בדומה לאופן בו מנוהלת המדיניות המוניטרית הנוכחית).

כתוצאה ממאפיינים אלו, ההתקדמות משקל לשקל דיגיטלי טומנת בחובה הזדמנויות לא מעטות. ראשית, תיעוד העסקאות המובנה במערכת צפוי לסייע במאבק בהון השחור, אשר עומד לפי רשות המיסים על למעלה מ-20% מהתוצר. שנית, המהלך יאפשר לשפר את מערכת התשלומים הדיגיטלית על ידי פישוט הליכי התשלום, לתת גישה לשירותים פיננסיים גם לאוכלוסיות שאין ביכולתן לפתוח חשבון בבנק מסחרי, ולקיים עסקאות מורכבות תוך מתן ביטחון לכל הצדדים באמצעות חוזים חכמים.

עוד טענה לטובת ה-CBDC, שמקבלת לאחרונה רוח גבית מראש הבנק המרכזי האמריקאי ג׳רום פאוול, היא שמטבע דיגיטלי בחסות בנק מרכזי ימזער את עניין הציבור במטבעות קריפטוגרפיים אחרים שנוטים להיות מאוד תנודתיים. מחשבה זו עומדת מאחורי הצהרתו של פאוול בחודש מאי 2021 כי הבנק האמריקאי יפרסם בקרוב נייר עמדה לגבי מטבע ותשלומים דיגיטליים.

גם במטבע דיגיטלי לאומי יש אתגרים וסיכונים

לצד הזדמנויות אלו, הנפקת מטבע דיגיטלי לאומי כרוכה בניהול כמה אתגרים וסיכונים. ראשית, מדובר במטבע שערכו וכמותו לא נקבעים על ידי כוחות השוק של ביקוש והיצע בלבד כפי שרוצים אוונגליסטי הקריפטו. שנית, במטבע החדש ייתכן שהעסקאות תהיינה גלויות. בניגוד לכרטיסי האשראי בהם רישום העסקאות שמור על שרתים פרטיים של חברה מסחרית, במערכת מבוזרת כל שרת המחזיק את הרישום חשוף למידע (ובבלוקצ'יין מבוזר ישנם שרתים רבים כאלה; כל אדם בעל כונן אחסון גדול מספיק יכול לארח NODE המכיל העתק של היסטוריית העסקאות המלאה). אם כל אזרח יחזיק בחשבון יחיד המקושר לזהותו במערכות הממשלה, יכולות להיות לכך השלכות על פרטיות האזרחים.

בנוסף, ביזור המידע והנגשתו עלולות להשפיע במידה מסוימת על התחרות בשוק. נניח כי לשם שיפור קצבי הוולידציה של עסקאות, יאפשרו לגופים פרטיים, למשל חברות מסחריות, להתקין שרתי NODES המכילים עותקים מהלג'ר. במקרה כזה, כל חברה שתבחר לעשות זאת עשויה לקבל גישה לעסקאות שמבצעות מתחרותיה, דבר שיכול לאפשר או להקל על בדיקת ואפילו תיאום מחירים.

לבסוף, בדומה לבנקים של אוסטרליה, הונג קונג ותאילנד, גם בנק ישראל מתכוון להשתמש בטכנולוגיה שפותחה ע"י קרן את'ריום כבסיס לשקל הדיגיטלי. במדינת ישראל, שכבר מהווה יעד למתקפות סייבר, מחובתינו לשאול האם קיים מספיק מידע לגבי הגנות הסייבר שהוטמעו (או לא) בטכנולוגיה? האם ניתן לוודא שאין "דלת אחורית" המאפשרת לכותבי הקוד לפרוץ לטכנולוגיה ולרוקן את המטבעות הדיגיטליים שנמצאים בה או למחוק ולרשום עסקאות כרצונם, מה שאפשרי כשרישום העסקאות מנוהל על ידי גוף מרכזי? כך למשל, עשתה חברת את'ריום בשנת 2016 כדי להגן על משתמשיה מהפסדי ענק שנגרמו להם עקב טעות בקידוד חוזה חכם (DAO). סיכון נוסף הוא שיבוצעו מספר רב של עסקאות קטנות כדי לשתק את המערכת המוניטרית הלאומית למספר שעות/ימים, בדומה להתקפת DDS.

יש כלים בטוחים יותרמבלוקצ'יין

לטכנולוגיית הבלוקצ'יין פוטנציאל אדיר בישומיי ממשל תאגידי ולמטרות ושימושים בהם תהליך קבלת ההחלטות דורש ביזור. אנו משוכנעים כי יש מקום וצורך בהקמת מטבע דיגיטלי, אך מאחר ובנק ישראל מתכוון להשאיר בידיו את השליטה במטבע, מדוע להסתמך על טכנולוגית הבלוקצ'יין ולא על כלים בשלים יותר, בטוחים יותר, אשר אינם חשופים לסיכונים של מערכת שתוכננה ונבנתה לשם ביזור ניהול המידע?

אפילו בסטארטאפ ניישן חדשנות פיננסית צריכה להיות לשם מטרה ולא סתם כדי לחדש. לפיכך יש מעט היגיון בשימוש בטכנולוגיה שפותחה למטרות ביזור (וזהו עיקר כוחה) על מנת ליישם פתרון שמטבעו דורש ריכוזיות.

עו"ד ד"ר ניצן גסלביץ׳ פקין היא פרופסור למשפט עסקי בבית הספר לעסקים זקלין, באוניברסיטת העיר ניו יורק, מצטרפת כחברת סגל לפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה בשנה הקרובה, ובעלת טור דעה בפורבס, שם היא כותבת באופן קבוע על נושאים הקשורים לרגולציה פיננסית; עו"ד ד"ר הדר יוענה ז'בוטינסקי הינה יועצת משפטית לענייני רגולציה וחקיקה, חוקרת משפט וכלכלה, רגולציה פיננסית וטכנולוגיות חדשות, מרצה מן החוץ במספר מוסדות אקדמיים ועומדת בראש מכון הדר ז'בוטינסקי למחקר בין-תחומי של שווקי הון, משברים וטכנולוגיות; ד"ר מורן קורן הינו חוקר בתחום תורת המשחקים המשמש בימים אלו כפוסטדוקטורנט במעבדה לתכנון מערכות כלכליות באונ' הרווארד

צרו איתנו קשר *5988