דיון בוועדת הפנים בעקבות מקרי הטביעה: "יש צורך בהסדרת חופים נוספים לרחצה"

הוועדה קוראת להעמקת לימוד השחייה בשכבות החלשות, בדגש על האוכלוסיות הערבית, הבדואית והחרדית • בנוסף, הוועדה תבחן הצעה להוריד את גיל המצילים מ-18 ל-17

חוף רחצה באילת / צילום: איל יצהר
חוף רחצה באילת / צילום: איל יצהר

בעקבות מקרי הטביעה האחרונים, קיים הבוקר |(ב') יו"ר ועדת הפנים, ח"כ סעיד אלחרומי, דיון בוועדה, במסגרתו עלה כי יש צורך בהסדרת חופים נוספים לרחצה וכן בהכשרת מצילים נוספים.

"בשנה וחצי האחרונות טבעו 51 איש בחופי ים, מתוכם 6 טבעו בחופים מוכרזים, וכל השאר בחופים לא מוכרזים או בשעות בהן אין שירותי הצלה", פתח יו"ר ועדת הפנים סעיד אלחרומי את הדיון. "משרד הפנים והרשויות המקומיות חייבים להירתם ולהציע פתרונות", אמר.

במהלך הדיון התברר כי התקציב לאחזקת חופים בכל הארץ עומד על 13.5 מיליון שקל בשנה בלבד. בעשור האחרון נוספו 21 חופים מוסדרים, ומספרם עומד כעת על 157 בכל הארץ. יו"ר הוועדה, ח"כ אלחרומי, הוסיף כי "בתוכניות משרד הפנים להכריז על עוד 23 חופים מוכרזים, אבל מתי זה יקרה? אנו לא רוצים לחכות עוד עשור".

ח"כ מאיר יצחק הלוי אמר בדיון: "חופי הים הם משאב של כל תושבי המדינה. בחוף אילת לא משתמשים תושבי אילת, אלא כל עם ישראל. חייבים ללמד שחייה ילדים שיישוביהם בדירוג סוציו-אקונומי מ1-5, מכיתה א'-ב'".

ח"כ יצחק פינדרוס הוסיף כי "אין היום שום חוק ושום קנס על כניסה לחוף לא מוכרז. אין פיקוח. יש לקבוע חובת לימוד שחייה ושיהיו מספיק בריכות בכל המגזרים על-מנת ליישם זאת".

פינדרוס התייחס גם לכך שאין די חופים נפרדים לרחצה עבור המגזר החרדי והדתי, ואמר כי "החוק שמחייב חופים נפרדים נחקק בשנות ה-70, כשהביקוש לחופים כאלה היה בקרב 4%-7% מהאוכלוסייה. היום מעל 20% מהאוכלוסייה מעוניינים בחוף נפרד. מה לעשות שהחרדים רובם גרים בבני ברק, באלעד ובקריית ספר. איזה אינטרס יש לראש עיריית חיפה או הרצליה להכשיר להם חוף נפרד? הם לא תושבים שלו".

מנהל האגף לחופי רחצה במשרד הפנים, עאטף חיראלדין, ציין בתגובה כי "מנכ"ל משרד הפנים פנה לכל הרשויות בגוש דן וקרא לפתוח עוד חופים נפרדים. להכריז על חוף נפרד זה בסמכות הרשות המקומית, לא בסמכות משרד הפנים. כשאני הגעתי לתפקיד ב-2010, היו בארץ 136 תחנות הצלה. מאז נוספו 21 חופי רחצה. לפי הנתונים, מאז 2007 לא היה שינוי במספר הטביעות. אין עלייה. הרשות המקומית חייבת לפקח על החופים בתחומה. לצערי, הרשויות לא מקיימות את ההנחיות".

יו"ר הוועדה, ח"כ אלחרומי, שאל את נציג המשרד לביטחון פנים, יובל משולם, רמ"ד שיטור ימי: "מה תרומת המשרד לביטחון פנים למניעת טביעות בחופים?". משולם השיב כי "השיטור הרגלי בוטל. אנו שיטור ימי ומבצעים אכיפה נגד כלי שיט. מונעים מהם לפגוע בשחיינים". ח"כ פינדרוס העיר: "המשרד לביטחון פנים שלח לדיון את האיש הכי לא רלוונטי, מי שמפקח על אוניות. זה מראה את היחס של המשרד לנושא".

יו"ר הוועדה, ח"כ אלחרומי, הודיע כי יקיים דיון המשך עוד בפגרה (ככל הנראה בשבוע הקרוב), ועוד לפני זה יכנס דיון מקצועי עם משרד האוצר ומשרד הפנים כדי לקבל תשובות. הוועדה קוראת להעמקת לימוד השחייה בשכבות החלשות, בדגש על האוכלוסיות הערבית, הבדואית והחרדית, על-פי המודל האוסטרלי שאותו הציגו בדיון סגן השגריר האוסטרלי, מת'יו ווייס; ועדי פול חכים, נשיא העמותה משמר הצלה ימי. בנוסף, הוועדה תבחן הצעה של ח"כ סימון דוידסון להוריד את גיל המצילים מ-18 ל-17. 

צרו איתנו קשר *5988