11 שנה ועדיין ממתינים: מדוע טרם פורסמו המלצות להשמטת פרטים מזהים מפסקי דין?

בסוף 2010 הקים שר המשפטים ועדה כדי לחולל מהפכה בתחום העיון בתיקים ובפרסום פרטים מזהים בפסקי דין, זאת כדי להתאים את החוק הקיים לעידן הדיגיטלי ולמנוע פגיעה בפרטיות • הוועדה הייתה אמורה לסיים את עבודתה בתוך 90 יום • השנים חלפו, ישיבות נערכו - אך המלצות לא פורסמו

יו''ר הוועדה, פרופ' יצחק אנגלרד / צילום: אוריה תדמור
יו''ר הוועדה, פרופ' יצחק אנגלרד / צילום: אוריה תדמור

נתונים שפרסמה לאחרונה הרשות השופטת גילו כי 25 אלף תיקים מתנהלים בבתי המשפט מעל שלוש שנים, כאשר גם בפרקליטות ובמשטרה המצב בעייתי. הסחבת פוגעת בכולם: חלשים וחזקים. לפי הבנק העולמי היא מקשה על אכיפת חוזים, וזה לא המחיר היחיד. הנתונים הללו הם הבסיס לפרויקט מיוחד שבמסגרתו ננסה להתמודד עם החסמים והפתרונות. נתקלתם בסחבת? כתבו לנו
i-can-help@globes.co.il

לפני כ-11 שנה הוקמה ועדה ציבורית בראשות שופט עליון בדימוס. ב-28 בדצמבר 2010 הורה שר המשפטים דאז, יעקב נאמן ז"ל, על הקמת "הוועדה לבחינת שאלות הנוגעות לפרטים מזהים בפסקי דין ובהחלטות של בתי המשפט ולעיון בתיקי בית המשפט". בכתב המינוי נכתב כי "על הוועדה להגיש מסקנותיה והמלצותיה בתוך 90 יום".

הוועדה נועדה לבצע מהפכה בתחום פרסום פרטים מזהים בהחלטות של בתי המשפט ובסוגיית העיון בתיקים. על הוועדה לגבש המלצות להתאמת הדין הקיים לעידן הדיגיטילי ולצמצם את הפגיעה בפרטיות. אלא שמאז הקמתה חלפו כ-3,900 ימים, והיא טרם סיימה את עבודתה.

בראש הוועדה עומד שופט העליון בדימוס פרופ' יצחק אנגלרד, ולצידו שמונה חברים. אומנם הוועדה הוקמה בשלהי 2010, אולם זו לא הייתה יריית הפתיחה בנושא. באפריל 2009 הקים שר המשפטים דאז, דניאל פרידמן, ועדה בראשות השופט אלון גילון לבדיקת נגישות הערכאות למחקר אקדמי ולבחינת נגישות הציבור למידע. גילון אמר אז כי הוא מקווה שהדוח יתפרסם עד ספטמבר 2009.

 
  

התאמה לעת הנוכחית

כיצד נולדה ועדת אנגלרד? באוגוסט 2009 כתב מנהל בתי המשפט דאז, השופט משה גל, לכל השופטים כי נראה "שהחריגים לפומביות הדיון הקבועים בסעיפים 68-71 לחוק בתי המשפט אינם מותאמים לעת הנוכחית, המתאפיינת בזרימת מידע חופשי ומהיר", וכי הוא יפנה בעניין לשר המשפטים כדי שתיערך בחינה מחודשת של הסוגיה ויינתנו כלים משפטיים לצמצום הפגיעה במתדיינים".

עוד כתב השופט גל כי "הואיל ופסקי הדין וההחלטות כוללים, לא אחת, מידע פרטי אודות המתדיינים, הנהלת בתי המשפט נאלצת להתמודד עם ריבוי מקרים הולך וגובר של מתדיינים המלינים על הפגיעה בפרטיותם. הוא הורה לשופטים לשים לב "לאזכור פרטים אישיים שאין חובה בהם ושפרסומם עלול לגרום לפגיעה בפרטיות".

במקביל, נדונה הצעת חוק להגבלת הפרסום הפומבי של פסקי הדין, והנושא הועבר לבחינת מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. כאשר הוחלט להקים את ועדת אנגלרד, נמשכה חזרה הצעת החוק וגם מחלקת ייעוץ וחקיקה פסקה לעסוק בנושא. גם ועדת גילון התפרקה ועבודתה שולבה בתוך ועדת אנגלרד, אלא שהוועדה מעולם לא סיימה את עבודתה. כיצד קרה שוועדה שקיבלה מנדט ל-90 יום, לא סיימה את עבודתה במשך 11 שנה?

"קשיי יישום לא פשוטים"

ובכן, ​ הוועדה נפגשה לראשונה במרץ 2011, על סף סיום 90 הימים שהוקצבו לה. בשנים 2011-2015 חברי הוועדה התכנסו כחמש-שש פעמים בשנה. בתחילת 2013, בהתאם לבקשת הוועדה, נשלחו מהציבור הרחב ניירות עמדה בנושא. הוועדה גם שמעה מומחים ואישים שונים מהארץ ומחו"ל, בין היתר כדי להתרשם כיצד מתמודדים בעולם עם המהפכה הדיגיטלית.

הוועדה סיימה לשמוע את עמדות הציבור, אולם דוח לא נכתב. באוגוסט 2014 השיבה הוועדה לפניית עיתון "הארץ": "... נערכה פנייה לציבור בכללותו שבעקבותיה הוגשו לא מעט עמדות בכתב שהיה צורך לבחון. בנוסף, מדובר בסוגיה משפטית מורכבת ביותר, עם קשיי יישום לא פשוטים והדיון בה מצריך בחינה של שיקולים שונים שמטבעה מצריכה זמן רב".

שכירת גורם חיצוני

במרץ 2015 חזרה הוועדה לשמוע גורמי חוץ. אולם בנקודת זמן זו הוועדה הפסיקה את עבודתה. בשלהי 2016 הוחלפה בפעם השנייה מרכזת הוועדה מטעם הנהלת בתי המשפט (בהמשך גם היא תתחלף), שהודיעה כי יש כוונה לחדש את עבודת הוועדה. עוד הודיעה כי ייערך מכרז חיצוני לעורך דין שירכז, יכתוב פרוטוקולים לדיונים וינסח סוף סוף טיוטה של הדוח.

באמצע 2017 עורך דין חיצוני ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן אכן כתב טיוטה ראשונית של הדוח, ואף צירף לו מכתב נלווה לשרת המשפטים דאז איילת שקד. חלק מחברי הוועדה נדהמו. ראשית, אין קשר בין הטיוטה שנכתבה לבין דיוני הוועדה, ולמעשה מדובר בעבודה עצמאית של עורך הדין. שנית, טיוטת הדוח לא כללה המלצות ומסקנות אופרטיביות, כך שאין בה תועלת.

לאחר מכן, החלו שני סבבים של המלצות והערות של חברי הוועדה. אלא שאז שוב דוממה הוועדה את המנועים והעבודה לא התקדמה. בשלהי 2019, גורמים בוועדה שהובכו מחלוף הזמן, דחפו לחדש את עבודתה בהקדם. אלא שבהנהלת בתי המשפט אמרו להם כי מאחר שלא אושר תקציב מדינה, אין אפשרות לשלם להם. חברי הוועדה הודיעו כי הם מוותרים על התשלום הזניח, כדי לקדם את העבודה.

הדוח התיישן

ואכן, בנובמבר 2019 התקיימה ישיבה, ולאחריה חברת הוועדה שופטת המחוזי, עירית כהן, העבירה לחברי הוועדה טיוטת דוח. או אז, החל משבר הקורונה, והוועדה החלה לקיים בשנים 2020-2021 ישיבות באמצעות הזום. בהמשך נאמר שהדוח של השופטת כהן כבר מיושן, ושיש צורך לעדכנו.

היו"ר אנגלרד ביקש מהנהלת בתי המשפט תקציב לצורך שכירת עו"ד שיכתוב את הדוח על בסיס עבודת הוועדה. אלא שמרכזת הוועדה (השלישית במספר), עו"ד יסמין גנדלמן, אמרה לו: "אין לנו כסף לצורך כך. אם אתם רוצים, תכתבו בעצמכם". בעקבות כך, אנגלרד פנה למנהל בתי המשפט השופט, יגאל מרזל, שהבטיח שהנושא יסתדר ויהיה מי שיכתוב. אלא שנושא לא הסתדר ולא נמצא מי שיכתוב. אנגלרד סירב שחברי הוועדה יכתבו את הדוח בעצמם, וטען כי יש צורך שגורם חיצוני לוועדה יעשה זאת.

הפגישה האחרונה של הוועדה התקיימה במאי 2021, אז נדונו ניסוח ההמלצות הוועדה וחריגים להן. לפני כשנה מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, נכנס לתמונה וביקש את פרוטוקולי הוועדה לצורך ביקורת. דוח של מבקר המדינה בנושא טרם פורסם, ולא ידוע אם בכוונתו אכן לפרסם דוח כזה.

עמדת רוב חברי הוועדה היא כי יש לבצע רפורמה מקיפה בפרסום החלטות בתי המשפט ולעבור למודל של "אנונימיזציה" של בעלי הדין והעדים. לפי עמדה זו, בהליכים אזרחיים שמות המעורבים צריכים להיות חסויים ולעבור מצונזרים למאגרים המשפטיים, למעט בנסיבות חריגות. אולם לעיתונאים, בעלי היתר, תהיה גישה לפסקי הדין הלא מצונזרים. גם בנוגע להליכים פליליים, סבורים בוועדה כי ככלל יש לחסות את שמות הצדדים, בהם שם הנאשם לאחר תקופת ההתיישנות.

תגובות

"הדוח התעכב בשל היעדר תקציב מדינה ובשל משבר הקורונה"

 יו"ר הוועדה, השופט בדימוס יצחק אנגלרד, מסר בתגובה: "המדובר בוועדה שמונתה על-ידי שר המשפטים דאז, יעקב נאמן ז"ל. בראש הוועדה עומד שופט בית המשפט העליון (בדימוס), יצחק אנגלרד, והיא מונה כיום כשמונה חברים (לצד יו"ר). על-פי כתב המינוי, נדרשת הוועדה לעסוק במכלול השאלות הקשורות לפרסום פרטים מזהים בפסקי דין ובהחלטות של בתי המשפט ולסוגיית העיון בתיקים.

"הסוגיות העומדות לפתחה של הוועדה הן מורכבות, ומטבע הדברים בחינתן אורכת זמן. זאת, לאור ריבוי הוראות הדין הנוגעות לסוגיות האמורות, ריבוי ההליכים המשפטיים עליהם יש לתת את הדעת בהקשר הנדון, כמו גם העובדה שבחינת הפתרונות המוצעים מערבת אלמנטים טכנולוגיים ומעוררת קשיים יישומיים. לכך יש להוסיף כי בפני הוועדה הופיעו גורמים רבים אשר ביקשו להביע את עמדתם, בין בכתב ובין בעל-פה, תהליך אשר ארך זמן. הוועדה מצויה בשלב סיכום המסקנות ועיבוד דוח ממצה.

"יו"ר הוועדה אנגלרד סבור כי נוכח מורכבות הנושא והעמדות השונות שהובעו במהלך עבודת הוועדה עד כה יש הכרח כי תכלול החומרים לכדי דוח סופי ייעשה על-ידי גורם אחד ייעודי.

"במהלך עבודת הוועדה נשכרו שירותיו של משרד עורכי דין חיצוני לצורך כתיבת טיוטת הדוח. נוכח היעדר תקציב מדינה ומשבר הקורונה לא ניתן היה לאשר את הארכת ההתקשרות ומכאן העיכוב בפרסום הדוח. עם אישור תקציב ניתן יהיה להשלים את כתיבת טיוטת הדוח.

צרו איתנו קשר *5988