"דרך הברזל" בגליל העליון: מסלול למשפחות אמיצות

הנוף שנשקף מרכס רמים הוא אחד היפים בארץ. עמק החולה שנח למרגלותיו משובץ ישובים, חלקות חקלאות וגופי מים. כמי שגדלה בגליל, ולמרות החשש שמא אני משוחדת (ואני כן), קשה להישאר אדישים.

הפרש הגבהים יכול להגיע עד 800 מטרים ומספק תצפית מרהיבה, אבל לגובה יש גם משמעות אקלימית. הבדלים גדולים בין היום ללילה ובין ההר לעמק, מה שאומר שיותר נעים למעלה, רוח קרירה נושבת בשעות הצהריים ובלילה, אפילו באוגוסט, כדאי להביא סוודר.

 הנוף מרכס רמים / צילום: אורלי גנוסר

רכס רמים שבהרי נפתלי איתנו כבר 25 מיליון שנים. עם היווצרות השבר הסורי אפריקני הוא נע דרומה, והתרומם עם מדרון לא-סימטרי, חד ותלול לכיוון מזרח. כתוצאה מכך נחשפו שכבות קדומות הרבה יותר בנות למעלה ממאה מיליון שנה. אל מצוק רמים המפורסם, טיפסנו כילדים לא מעט, אבל אז לא ידעתי שזה שריד נדיר לתקופה שבה הסתובבו פה דינוזאורים.

היום המצוק המפורסם הוא בית לקהילת הטיפוס בארץ וידוע באיכויותיו המשובחות. לפני 5 שנים נחנך בו מסלול "ויה פראטה" הראשון בארץ, מקור המונח באיטלקית, ופירושו "דרך הברזל". במקור אלה דרכים מאובטחות שהאיטלקים בנו במלחמת העולם הראשונה, כדי שהחיילים יגיעו למעוזים ההרריים בשלום. הדרכים, אגב, נפרצו בעבודת כפייה של שבויים.

ענף הטיפוס העולמי אימץ את הרעיון, ובמקומות שונים בעולם נפרצו דרכי הרים כאלה, גם בארץ, על-ידי יזמי ויה פראטה ישראל. אם אתם שוחרי הרפתקאות, תעופו על החוויה המרוממת, שמושלמת לגיבוש משפחתי (למשפחות חובבות אקשן).

אתגרים מסוגים שונים

הגענו לנקודת המפגש יחד עם משפחת כהן מעין הבשור. אחרי תדריך, מצוידים ברתמות ובקסדות, ירדנו בעקבות גולן ממן, המדריך, בשביל עפר תלול. כשעמדנו בתצפית עוצרת נשימה ליד לוח הנצחה לניר מלך, הבנו למה המסלול מכונה "דרך המלך". מלך, שהיה מטפס מוכר, נהרג בדרכו לטיפוס, ולכן חבריו מדגישים את הצורך בבטיחות גם בדרך לחוויה. משפחתו תרמה לפרויקט בנוסף לפרויקט גיוס המונים.

התחלנו בתפאורה שנצבעה בגווני ערב רכים - ואיזו דרך זו הייתה, וואו! המסלול משלב בין טיול וטיפוס על מצוקים בצורה מאובטחת, ומספק אתגרים מכל הסוגים. יש עליות ומישורי סלע, יש מעבר על גבי סדקים וטיפוס - כל המרכיבים לחווית-על. התוואי רצוף בעוגנים ובמדרגות שמקובעים לסלע וכולנו קשורים ורתומים היטב, כך שלא צריך להיות ספיידרמן כדי להצליח. אפילו זיו כהן, עוד לא בן תשע, צלח את המסלול כמו גדול ובהנאה רבה.

 דרך הברזל. למשפחות חובבות אתגרים / צילום: אורלי גנוסר

באמצע הדרך חיכתה הפתעה. הגענו לקיר חשוף, זרוע טבעות עגינה. גולן התחיל בטיפוס חופשי ותוך כדי תנועה אבטח עצמו בין הטבעות ומתקדם. למעלה חיבר חבל לעוגן גדול וגלש בחזרה. ואז הגיע תורנו. המשימה: לטפס עד לנקודה שהוכרזה כ"באזר" (דמיוני כמובן), למצוא אחיזות בסלע ובכוח הידיים והרגליים להניף את הגוף מעלה. וזה היה כיף גדול. הקיר הזה הוא הוכחה שיש אתגרים שאפשר לצלוח גם אם הם (רק) נראים מאוד מסובכים.

המסלול היה מופלא ואפילו ביום הכי חם בשנה, מזג האוויר היה נעים ומושלם וסיימנו אותו בתחושת היי של ממש (160 שקל לאדם, www.vfisrael.co.il).

מכורי טיפוס ישמחו לגלות שאולם הכדורסל של קיבוץ מנרה הוסב למתחם ICLIMB - חלל שכולו קירות טיפוס צבעוניים מסוגים ודרגות קושי שונות. במרכז האולם מתקן נינג'ה שישודרג בקרוב. לאורחי לודג' מנרה יש חבילות שכוללות כניסה למתחם ובכל מקרה המחיר נוח (35-50 שקל לאדם 04-6908143).

 קיר טיפוס בקיבוץ מנרה / צילום: אורלי גנוסר

שיא הגובה ברכס רמים שייך להר שנאן, שליד הקיבוץ, אלא שפיסה קטנה ממנו נמצאת סמוך לגבול ואינה נגישה. קיבוץ מנרה הוא השיאן הבא - 870 מטרים, ועם תצפיות מהפנטות. אחת מהן היא מהבריכה המחודשת (והכיפית יש לציין), שהייתה נטושה כעשור, וכעת מציעה משטחי רביצה נוחים שמשקיפים לעמק.

גם חדר האוכל שודרג וחדרי הלודג' הם הבאים בתור, שכן הם מיושנים וזקוקים לרמונט. (www.manaralodge.co.il). בתחילת אוגוסט נפגע חלקו הצפוני של הרכס, בואכה כפר גלעדי, מכמה שריפות שכילו אלפי דונמים של יער. כשנסענו בכביש המתפתל צפונה (886), נותרו על הכביש כתמי צבע של מטוסי הכיבוי ואודי עשן פה ושם. האזור הדרומי, הגבוה, לא נפגע, והאזור, כולל המצוק, עדיין ירוק.

בציר הדרומי כדאי לעצור במצפה חוסיין, עמדת תצפית יפה לזכר סא"ל חוסיין עאמר, מפקד גדוד 12 של חטיבת גולני והמג"ד הדרוזי הראשון בחטיבה, שנהרג בדרום לבנון. זוהי מרפסת נוף גדולה עם פרגולה מוצלת ומיני-אמפי להתכנסויות. התצפית משקיפה גם לדרום לבנון, למקום בו נהרג עאמר.

עוד דרומה חפשו את השלט "נקיקי יפתח", אתר גיאולוגי מרתק ולכל גיל. בשטח הקטן, ששימש פעם מחצבה, יש עדות לתופעה גיאולוגית של סדקים שנפערו בסלע הקשה ומגיעים לעומק של עד חמישה מטרים. כדי להכניס עניין הוסיפו בסלעים סולמות ויתדות ויצרו פארק שעשועים ייחודי שניתן לרדת, לצעוד בסדקים, לטפס ולהשתעשע בו. השביל לשמורה מסומן כחול ומתחיל בחניון. המסלול מעגלי.