ההימור של ישראל על גז טבעי משתלם? המומחים בכלל לא בטוחים

חוקרים מטילים ספק במסקנות "דוח אדירי" של משרד האנרגיה, שקבע כי יש להאיץ פיתוח ויצוא הגז מישראל • לדבריהם, אובדן ההכנסות שמציג אדירי כתוצאה מאי קידום המהלך שגוי ופיתוח מאגרי הגז עלול להתברר כלא כלכלי מוקדם מהצפוי • משרד האנרגיה: הנושא בבחינה

אסדת לוויתן / צילום: אלבטרוס
אסדת לוויתן / צילום: אלבטרוס

בשבוע שעבר קבעו דוח פאנל המדענים הבין-ממשלתי לשינויי אקלים של האו"ם: כדור הארץ מתחמם בקצב מואץ, ההתחממות היא תוצאה של פליטות גזי חממה על ידי בני האדם, ללא פעילות נחושה להפחתת הפליטות כבר בשנים הקרובות, מסלול ההתחממות יוביל את האנושות לעידן של אירועי אקלים קיצוניים עוד יותר מאלו שכבר מתרחשים. הדוח גם קבע כי כשליש מההתחממות הגלובלית נגרם בשל פליטת גז המתאן - גז חממה עוצמתי פי 80 מפחמן דו חמצני, שמקורו בהפקת גז וחקלאות.

בשנים הקרובות יצטרכו 196 המדינות החתומות על הסכם פריז לצמצם את השימוש בדלקים מאובנים. למעשה, רק לאחרונה, הזהירה סוכנות האנרגיה הבינלאומית - גוף הנחשב לשמרן יחסית, כי כדי להשיג את מטרות הסכם האקלים ולהגביל את ההתחממות הגלובלית למעלה צלזיוס, יש להפסיק פיתוח שדות נפט, פחם וגז חדשים עוד השנה. זאת כאשר היקף דלקי המאובנים במאגרים שכבר פותחו בעולם יספיקו עד 2050.

במשרד האנרגיה מבינים את המשמעות האפשרית של השינוי עבור שוק האנרגיה, ולכן לאחרונה פרסמו לשיתוף הציבור את מסקנות ועדת אדירי 2, שעליה חתום המנכ"ל אודי אדירי. לפי הוועדה, מ-2030 הביקוש העולמי לגז טבעי יחל לרדת, ולכן יש להאיץ ולהרחיב את קידוחי הגז המקומיים, ולהגדיל את מכסות היצוא לשותפויות הגז, כך שמאגרי הגז הקיימים לחופי הארץ ינוצלו עד תום בטרם יהפכו ללא רלוונטיים לשוקי היצוא.

"הגידול בהכנסות אפסי"

בארגוני הסביבה זעמו על המסקנות, וטענו כי במקום שישראל תתגייס להתמודדות עם בלימת משבר האקלים, היא דווקא מציגה תוכנית להאצתו. אך מעבר לכך, גרינפיס הזמין ניתוח כלכלי מיוחד מד"ר דניאל מדר, חוקר ויועץ בתחום הסביבה והאנרגיה, ונדב כספי, יועץ כלכלי שאף עבד באגף תקציבים באוצר ומתמחה באנרגיה ובכלכלה סביבתית, המטיל ספק גדול גם בתחשיבים הכלכליים שמציג אדירי, ולפיהם האובדן הצפוי של הכנסות למדינה אם לא יתוגבר היצוא הוא עד 230 מיליארד שקל על פני שני עשורים.

לפי מדר וכספי, התחשיב מתבסס על הנחות לא ודאיות המתייחסות לתרחישי מקסימום של גז במאגרים, התעלמות ממגמות עולמיות (בין היתר, הנחה שמחיר הגז ייוותר קבוע) ואף שער דולר שגוי. לפי החישוב שביצעו מדר-כספי, הסכומים צנועים בהרבה מאלו שחוזה אדירי: הכנסות למדינה של 12-7 מיליארד שקל מכלל היצוא, בערך מהוון ל-2021. המומחים מציינים כי פחות ממיליארד שקלים בקרן העושר מעידים על כך שאין זו הפער הראשונה שבה נזרקים לחלל האוויר מספרים שאינם מבוססים דיים.

לא רק מדר וכספי מטילים ספק במסקנותיו של אדירי. ד"ר נורית גל, מומחית לאנרגיה ולשעבר סמנכ"לית הרגולציה ברשות החשמל, טוענת כי מדובר בהערכת יתר של התועלת הצפויה למשק מהסטת עתודות הגז ליצוא. לפי גל, התועלת שחישבה בוועדה מיצוא עתודות הגז כוללת גם כמויות גז שטרם התגלו. כמו כן, התועלת חושבה ביחס להכנסה הכוללת מהמכירה, אף שרק חלק קטן מההכנסות יגיע לקופת המדינה.
"בפועל, הסטת הגז השמור לשוק המקומי ליצוא איננה צפויה להגדיל את הכנסות המדינה כלל, משום שגם לפי התרחישים שנתחה הוועדה, גז זה ממילא היה אמור להיצרך בשוק המקומי ולאפשר למדינה הכנסות ממיסוי. במילים אחרות, מנקודת הראות של המדינה, הגידול הצפוי בהכנסות הוא בפועל אפסי".

"טכנולוגיה משבשת"

בדוח שחיברו גרינפיס, מדר וכספי, הם מפרטים את השגיאות שבדוח של אדירי. בין היתר, הם מצביעים על כך שהאנרגיה המתחדשת היא "טכנולוגיה משבשת" שעלולה לעשות לגז את מה שעשה הגז לפחם, ולהפחית את ההיגיון הכלכלי בשימוש בו מהר מהצפי. ב־2020, 80% מכל כושר ייצור החשמל החדש שהוקם בארה"ב היה של אנרגיות מתחדשות. לכן, פיתוח מאגרי גז עשוי להתברר כלא כלכלי; גם אם ב-2021 יימצאו שדות גז חדשים, ההפקה תחל רק ב-2031, ועד אז קיימת הסתברות ששוק הגז הטבעי יתחיל להתכווץ.

עוד הם מדגישים, כי לפי מפת הדרכים של ארגון האנרגיה העולמי, אירופה אמורה לצמצם את הפקת הגז הטבעי שלה ב-60%-70% ב־2030, לעומת הצריכה ב-2020. במציאות שכזו, הסיכוי שישראל תייצא גז טבעי לאירופה מוטל בספק. כמו כן, שיא הפקת הגז הטבעי בעולם אמור להתרחש כבר ב-2025, והצריכה העולמית אמורה להתכווץ סה"כ ב-15% בין 2025 ו-2030, ובמעל 50% בין 2025-2040. גם אם אדירי רוצה לפתח מאגרים במהירות, כמעט בלתי אפשרי שהמדינה תרוויח מההרפתקה הזו.

מדר, כספי וגרינפיס טוענים כי במקום להתמקד במעבר לאנרגיות מתחדשות, המדינה רוצה להוסיף סבסוד שיאפשר לחברות שכבר מפיקות גז לקזז את הוצאות קידוחי חיפוש חדשים, אל מול הכנסותיהן מקידוחים קיימים. סבסוד זה "יירד ישירות מהכנסות המדינה ממס על הגז הטבעי שאמורות להצטבר בקרן העושר".

לדבריהם, "מסקנות אדירי דומות למהמר שיודע שהוא כבר הפסיד סכומים נכבדים כאשר הימר על הסוס הלא נכון. המדינה הימרה בהרבה כסף על סוג מסוים של אנרגיה - גז טבעי, ועכשיו מציעה להגדיל את הסבסוד לחברות הגז, אף שהיא יודעת שתוך 10-15 שנים יש סיכוי שהשוק יקרוס. הכול מופיע במסמך עצמו של משרד האנרגיה, הם פשוט מתעלמים מהמציאות והולכים עם הראש בקיר".

אודי אדירי, מנכ''ל משרד האנרגיה / צילום: דוד פרץ
 אודי אדירי, מנכ''ל משרד האנרגיה / צילום: דוד פרץ

"ישראל - אי חשמלי"

האם מכירת עתודות הגז לשווקים בחו"ל היא אינטרס ישראלי? פחות מ-6% מהחשמל בישראל היום מיוצר באמצעות אנרגיה מתחדשת, וישראל עתידה להשתמש בגז עבור ייצור חשמל למשך עשורים ארוכים. לחברות הגז משתלם להקדים את המכירה ולייצא את הגז לשווקים בחו"ל. אולם, מנקודת הראות של המדינה, לפני שמקבלים החלטה להסיט את עתודות הגז ליצוא, צריך לשקול את הסיכון למחסור בגז, ואת ההשלכות האפשריות לאמינות אספקת החשמל למשק.

"ישראל היא אי חשמלי", אומרת גל. "אנחנו צריכים להיות מסוגלים לספק את כל הביקוש שלנו לחשמל. גם כאשר נגיע ב-2030 ל-30% אנרגיה מתחדשת, כפי שאנחנו מקווים, את יתר החשמל נצטרך לייצר בגז. ועדת אדירי מתעלמת מהעלויות של הקמת תשתית ליבוא גז בעתיד, אם ישראל תיוותר ללא עתודות מספקות".

בגרינפיס קוראים לשרת האנרגיה קארין אלהרר לדחות על הסף את המלצות ועדת אדירי ולא להתעלם מאזהרות המדענים בנוגע לאיפוס הפליטות עד 2050. "מדינה אשר תתרשל בצעדיה למגר את משבר האקלים תישא את חלקה באחריות ישירה למציאות של תוהו ובוהו אקלימי אותו אנחנו מורישים לילדים ולנכדים שלנו", הם אומרים.

אף שישראל לא מציבה יעדי אנרגיה מתחדשת ארוכי טווח עד שנת 2050, עבודות שונות שנעשו, לרבות תחת המשרד להגנת הסביבה, הצביעו על כך שאנרגיה מתחדשת יכולה בתוך שלושה עשורים לספק יותר מ-90% מתצרוכת החשמל בישראל. אך גם פרופ' דניאל רוזנפלד, מדען אקלים מהאוניברסיטה העברית וחוקר בפאנל ה-IPCC, סבור שמרוץ למכירת עתודות הגז - יתברר בעתיד כטעות.

לדבריו, "מדינות חושבות על שיקולים כלכליים קצרי טווח ולא על השיקולים האקלימיים, וזו הסיבה שאנחנו כנראה לא נראה את הטמפרטורה מתייצבת על התחממות של 1.5 מעלות. אבל בחזון הכלכלי הארוך שלנו, אנחנו צריכים להגיע למקסימום של אנרגיה חליפית, עם מינימום סכנה שנישאר בלי אנרגיה במצבים נדירים שבהם עלולות להיות תקלות שידרשו מאיתנו להשתמש בגז. הגז הוא עתודה אסטרטגית עבורנו, שנים קדימה. אנחנו צריכים לסגל חשיבה אסטרטגית על העתיד, ולא לחיות על חשבון הנכדים שלנו".

תגובת משרד האנרגיה

ממשרד האנרגיה נמסר: "על הוועדה הוטל לבחון את מגבלות היצוא לאור ההחלטה על הרחבה משמעותית של השימוש באנרגיות מתחדשות לייצור חשמל. עמדה זו, כמו עמדות אחרות, הוגשה לבחינת הצוות המקצועי בהליך שמיעת עמדות הציבור שעדיין לא הושלם. רק לכשיסתיים ההליך יגבש הצוות את מסקנותיו הסופיות ויציגן לשרה".

צרו איתנו קשר *5988