לידיעת הקורא נפתלי בנט: הסגרים הקודמים לא עלו לנו 200 מיליארד שקל. המספרים לפניכם

ראש הממשלה והשרים הבכירים נוקבים פעם אחר פעם במספר 200 מיליארד שקל כעלות הכוללת של שלושת הסגרים הקודמים • אלא שלפי הערכות בנק ישראל, המחיר האמיתי נמוך פי ארבעה מהטענות בממשלה • המשרוקית של גלובס בעקבות ההתראות מפני סגר רביעי

ראש הממשלה נפתלי בנט, 14.8, פייסבוק / צילום: רפי קוץ
ראש הממשלה נפתלי בנט, 14.8, פייסבוק / צילום: רפי קוץ

האם ישראל מתקרבת לסגר רביעי? "אני חושב שהשבועיים-שלושה הקרובים זה הזמן הקריטי", אמר השבוע בכנסת "פרויקטור הקורנה", פרופ' סלמאן זרקא. "אם הנגיף ינצח אותנו נגיע לפתרונות שאף אחד לא רוצה אותם… וכשאני אומר סגר אני מתכוון לסגר כמו הסגר הראשון". גם מומחים אחרים העריכו שעם קצב עליית התחלואה הנוכחי יימשך לא יהיה מנוס מצעדים חמורים, והפוליטיקאים הבכירים ספק מאיימים על הציבור ספק מפצירים בו לגלות אחריות, אחרת לא יהיה מנוס מסגר בחגים. 

"גלי הקורונה הראשונים עלו לנו ב-200 ימי סגרים, באובדן שנת לימודים לילדים שלנו ובפגיעה כלכלית קשה", הזכיר ראש הממשלה נפתלי בנט בהצהרה לתקשורת בסוף חודש יולי. "איננו רוצים לחזור לשם. המטרה שלי היא לקיים כאן את העסקים, את החינוך והתרבות לצד הקורונה ולהימנע מסגרים ככל שאפשר".

ראש הממשלה לא הסתפק בכך וגם נקב בהיקף המדויק של הנזק הכלכלי שהסבו למדינה הסגרים הקודמים. "הסגרים הביאו עד היום לאובדן של 200 מיליארד שקלים. תבינו, בסכום הזה היה אפשר למשל לבנות מאה בתי חולים ברחבי הארץ, או להעניק חינוך חינם מלידה ועד תואר ראשון לכלל ילדי ישראל לצמיתות".

 
  

הסכום האסטרונומי הזה התקבע מאז בשיח הציבורי, וגם שרים בכירים חזרו עליו. ב-8.8 קבע שר הבריאות ניצן הורוביץ כי "הממשלה הקודמת הוציאה 200 מיליארד שקלים על הסגרים בהוצאה תקציבית ישירה. זה סכום בלתי נתפס". יום לאחר מכן חזרה גם השרה איילת שקד על הנתון. והשבוע סגר את המעגל ראש הממשלה כשחזר על הנתון והדגים לקשיי ההבנה שבינינו מה זה בעצם 200 מיליארד שקל. "בספרות זה נראה כך: 200,000,000,000. מדובר במאתיים אלף פעמים מיליון שקלים!", כתב בפוסט שפרסם. אלא שהנתון הזה פשוט לא נכון.

הנתון של בנק ישראל: 50 מיליארד שקל

אל השאלה "כמה עולה סגר?" אפשר להתייחס במספר אופנים. בנק ישראל בוחן זאת בדרך שמרנית יחסית שעוסקת באובדן התוצר שנגרם למשק בשל הפגיעה שמסבים לפעילותו הסגרים. התוצר הוא השווי של כלל הסחורות והשירותים שמופקים במשק, ובאופן כללי מדובר באחד המדדים החשובים לצורך הערכת הפעילות הכלכלית של משקים ומדינות, שממנו נגזרות גם החלטות כלכליות מרכזיות.

על פי דוחות בנק ישראל, בעוד שהסגר הראשון בין אמצע מרץ לסוף אפריל הביא לצמצום פעילות המשק ב-20%, שמשמעותם אובדן תוצר של 5.4 מיליארד שקל בשבוע, הסגר השני באוקטובר צמצם את הפעילות ב-12% בלבד, או כ-3.2 מיליארד שקל בשבוע. בכל הנוגע לסגר השלישי, שהחל בינואר 2021 ונגמר בתחילת פברואר, העריכו בבנק ישראל כי במהלכו שיעור הפעילות הצטמצם אפילו פחות, והמשק תיפקד בשיעור של יותר מ-90% מפעילותו המלאה, כך שאובדן התוצר עמד על כ-3 מיליארד שקל בשבוע.

אם סוכמים את כלל המספרים, אובדן התוצר כתוצאה משלושת הסגרים מוערך בקצת יותר מ-50 מיליארד שקל. בבנק ישראל מסבירים כי הסיבה לכך שכל סגר פוגע בתוצר פחות מקודמו נעוצה גם בהיערכות המשתפרת של העסקים למודי הניסיון מהסגרים הקודמים, וגם בכך שבחלק מהמקרים ההגבלות הפכו חמורות פחות והציבור גם הקפיד עליהן פחות.

עלות המגפה, לא עלות הסגרים

אז האם שלושת הסגרים הקודמים עלו לנו כ-50 מיליארד שקל? זאת דרך אחת להסתכל על זה. עם זאת, בנט לא זרק סתם את המספר 200 מיליארד שקל. זה אכן היקף התקציבים שאותם התחייבה המדינה להקצות לצורך ההתמודדות עם הקורונה במסגרת מה שמכונה "קופסאות הקורונה" (להם נדרשה המדינה משום שבאותו זמן לא היה תקציב). אלא שבין ההוצאות הדרושות למדינה כדי להתמודד עם מגפה עולמית בהיקף שלא הכרנו, לבין העלות של סגר, גם במובן הרחב שלה, יש פער משמעותי.

ההיקף המדויק של קופסאות הקורונה עומד על 202.3 מיליארד שקל. איך התחלק הסכום הזה? דוח אומדן ביצוע התכנית הכלכלית להתמודדות עם משבר הקורונה שפרסם משרד האוצר בתחילת החודש מפרט את הסעיפים הרבים המרכיבים את התוכנית. אחד הסעיפים הבולטים והמרכזיים בהוצאות, 22 מיליארד שקל שהם כעשירית מכלל התקציב, מוקדש ל"היערכות משרד הבריאות" - הוצאה ישירה שקשורה למגפה, אך בוודאי לא כזאת שקשורה להטלת סגר. למעשה, אפשר לטעון שלו היו מוטלים סגרים ארוכים ונרחבים יותר, הוצאות מערכת הבריאות דווקא היו מצטמצמות. סעיף בולט נוסף, 5.5 מיליארד שקל היקפו, מוקדש ל"האצת פרויקטי תשתית". ובתוכנית ישנם עוד סעיפים רבים אחרים שלהם אין באמת קשר לשלושת הסגרים שהוטלו מאז פרוץ המגפה.

סעיפים מרכזיים אחרים בתוכנית הושפעו מהטלת הסגרים, אך גם לגביהם לא ניתן לומר כי מדובר בעלות ישירה שלהם. 25.6 מיליארד שקל, הסעיף הגבוה ביותר בתוכנית, הוקצו לתשלומי דמי אבטלה וחל"ת. תשלומים אלה הורחבו והועצמו בשל הטלת הסגרים שהביאו לסגירת מקומות עבודה ולהוצאת עובדים רבים לחל"ת , אך ההוצאה עליהם לא הופסקה עם סיום הסגרים וביניהם, ורבים היו זכאים לתשלומי חל"ת, שהופסקו רק לאחרונה, גם בתקופה שבה ישראל לא הייתה בסגר.  

לא כל הסכום יוצא מהתקציב

ויש עוד עניין שהופך את המספר 200 מיליארד שקל לגבוה בהרבה מהנתון האמיתי. גם אם היינו מתייחסים לכל הסכום הזה ככזה שנגזר ישירות מהסגרים, לא מדובר בסכום שהוצא בפועל על ידי הממשלה, אלא רק במסגרת התקציבית שאושרה לצורך הטיפול בנושא. ויותר מכך, גם המסגרת התקציבית הזאת לא מגיעה כולה מתקציב המדינה. כ-51 מיליארד שקלים מוגדרים כ"אשראי ותזרים". הסעיף הבולט בקטגוריה הזאת הוא הלוואה בערבות מדינה כחלק מהקרן לעסקים קטנים. סעיף זה תוקצב ב-36 מיליארד שקל והוא מהווה כמעט חמישית מכלל ההוצאה בקופסאות הקורונה. אבל ראשית, בפועל נוצלו עד כה רק 58% מהסכום שהם כ-21 מיליארד שקל. ושנית, וחשוב יותר, לא מדובר בסכום שכולו, או רובו, ייצא מתקציב המדינה. המדינה תשלם רק במקרים שבהם הלווים יגיעו לחדלות פירעון ולא יוכלו להחזיר את הכסף לבנקים

גם יתר הסעיפים לא נוצלו עד כה במלואם. כך, למשל, על פי הדוח האחרון של האוצר מערכת הבריאות ניצלה כ-19 מיליארד שקלים מתוך כ-22 מיליארד השקלים שהוקצו לה. ל"היערכות משרדי הממשלה ומענה לאוכלוסיות בסיכון" הוקצו כמעט 9 מיליארד שקלים, אך מהם נוצלו עד כה רק כ-7.5 מיליארד. ויש עוד סעיפים רבים דומים.

ביום רביעי כינס ראש הממשלה מסיבת עיתונאים וחזר על המסר לפיו "הסגרים בשנה שעברה עלו לנו 200 מיליארד שקלים שהתאדו" ו"לא תרמו... לא לביטחון, לא לכלכלה, לא כלום". אלא שזה, כפי שראינו, פשוט לא נכון. הסגרים אחראים על פי הערכת בנק ישראל לאובדן תוצר כבד של כ-50 מיליארד שקל - נתון שאין לזלזל בו - והם גוררים הוצאות נוספות שחלקן מתבטא בהכבדה על תקציב המדינה. אבל גם ללא סגרים, חוסר היכולת להשתלט על הקורונה גובה סכום אדיר מהמשק. וגם ללא קורונה, תמיד כדאי לדייק בנתונים.

צרו איתנו קשר *5988