הממשלה צפויה לאשר היום את "הסדר הרמטכ"ל" לאנשי הקבע

הממשלה תדון בישיבתה היום בהסדר בין שר האוצר, שר הביטחון וראש הממשלה המכשיר את ההסדר המכונה "תוספות הרמטכ"ל" - שהן תוספות של אחוזים בפנסיה התקציבית של פורשי הקבע המוסיפות למעשה ותק פיקטיבי לפורשים.

בסוף השבוע, בשל התנגדות מצד כמה מהשרים ובכירי האוצר, סוגיית הסדר הפנסיות הורדה מסדר היום - אך בעקבות לחץ של שר הבטחון גנץ היא הוחזרה. עדיין לא ברור כיצד יצביעו השרים המתנגדים.

חבר הכנסת אביר קארה מימינה כתב בתגובה לציוץ בנושא של עידן ארץ כי "הוצאות השכר והגמלאות של צה״ל עולות היום יותר מ-50% מתקציב הביטחון. עוד הוצאה לפנסיה משמעותה פגיעה בבטחון הכלכלי והמדיני של ישראל. ההוצאה הזו באה על חשבון ההתעצמות של צה"ל. בתקופה הזו של הקורונה שמרבית הנטל של המגיפה רובץ על הכתפיים של בעלי העסקים יש מי שחושב שזה זמן טוב להשית עליהם עוד הוצאות. אתנגד לתוספת. זו העת לקצץ בשומנים במגזר הציבורי ולייעל את השירותים לציבור. להפחית מסים אגרות והיטלים".

1/2הוצאות השכר והגמלאות של צה״ל עולות היום יותר מ-50% מתקציב הביטחון. עוד הוצאה לפנסיה משמעותה פגיעה בבטחון הכלכלי והמדיני של ישראל. ההוצאה הזו באה על חשבון ההתעצמות של צה"ל. בתקופה הזו של הקורונה שמרבית הנטל של המגיפה רובץ על הכתפיים של בעלי העסקים יש מי שחושב שזה זמן טוב

- Abir Kara אביר קארה (@AbirKara2) August 21, 2021

1.5 מיליארד שקל בשנה

על דבר ההסדר פרסמנו לראשונה בגלובס, ולפי הפרטים, התוספות אמנם הוגבלו במידת מה, אך אין הן מיועדות לקצינים קרביים בלבד אלא גם לאנשי קבע אקדמאים. עלות ההסדר לאוצר המדינה דרך תקציב הביטחון היא קרוב ל-1.5 מיליארד שקל בשנה, והוא התקבל למרות התנגדות עזה של בכירי האוצר. שניים מהם, הממונה על התקציבים והממונה על השכר, ניסחו את התנגדותם בחוות-דעת לשרי הממשלה, ובה קבעו כי קבלת ההסדר תשית עלויות אקטואריות של עשרות מיליארדים על תקציב המדינה בעשרות השנים הקרובות. כמו כן ציינו כי ההסדר מכשיר בדיעבד מצב קיים, שבו במשך שנים ניתנו תוספות משמעותיות לקצבת הפנסיה של פורשי צה"ל בעלות גבוהה, באופן שספק אם היה מותר.

השניים מוסיפים כי העלות הזו הייתה יכולה להיות מופנית לשימושים אזרחיים, או לחילופין לצרכי ההתעצמות של מערכת הביטחון אל מול האיומים העומדים נגד מדינת ישראל. בכוונת משרד הביטחון להשית הסדר זהה לזה המוצע בהחלטה לא רק על פורשי פנסיה תקציבית, אלא גם על פורשי פנסיית גישור. החלה שכזו עלולה להביא בהמשך לעלות עודפת נוספת של כ-400 מיליוני שקל בשנה. עוד נאמר בחוות-הדעת כי אישור ההסדר עשוי להוביל לדרישה של גופי הביטחון המקבילים וכן של ארגונים אחרים בשירות המדינה להסדרים דומים - דבר העשוי להוביל לעלויות ניכרות נוספות לתקציבי הגמלאות של הגופים ולחבות האקטוארית המופרזת. השניים מפרטים כי המודל שהוצע על-ידי משרד הביטחון ואור על ידי שר האוצר במסגרת הצעת מפחית בפחות מאחוז את המצב כיום, וגם זאת, רק עבור חיילים מתחת גיל 40, אשר רובם ממילא לא זכאים לפנסיה תקציבית.

שרי הממשלה חלוקים באשר להסדר הזה, אבל ספק אם אלה המתנגדים יוכלו לגבש אופוזיציה שתפיל את ההסדר. היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט שנהנה מההסדר הזה הודיע כי הוא לא מטפל בנושא, אף שמרד המשפטים התנגד לו נחרצות בעבר. לא ישתתפו בדיון ולא יצביעו השרים שהנושא נוגע להם אישית, כמו אורנה ברביבאי, אלעזר שטרן, עמר בר לב, נחמן שי ומתן כהנא. שר הביטחון בני גנץ לא נהנה מהתוספת, שכן שירותו הצבאי היה ממושך מאוד ועבר את רף ה-35 שנה, ולכן, הוא נהנה מקצבה מלאה של 70% רק בשל שירותו הצבאי, ללא הגדלה.

חוק הגיוס וביטול קיצור השירות הסדיר לגברים

עוד בישיבת הממשלה ביום ראשון: חוק הגיוס בנוסחו החדש שלפיו גיל הפטור לחרדים הורד ל-24 במקום ל-21 כפי שנכתב בהסכמים הקואליציוניים ומקצת השרים חזרו על ההבטחה הזו. לפי גרסה אחת השינוי נבע מהתנגדות של היועץ המשפטי לממשלה, לפיה מדובר בפגיעה בעיקרון השוויון ובגץ לא יקבל אותה.

הצעת החוק הייתה אמורה לעלות לדיון לפני שבועיים אך נדחתה בין היתר בגלל מחלוקת בקואליציה על נוסח הורדת גיל הפטור, וכן בשל נושאים נוספים השנויים במחלוקת.
הצעת החוק קובעת את יעדי הגיוס של הציבור החרדי לצה"ל, וכן עיצומים כלכליים על ישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס. בנוסף, ההצעה שקובעת את ביטול המתווה של הגיוס לא תהיה עמידה ביעדי הגיוס לאורך תקופה ממושכת, ואת האפשרות לשרת שירות לאומי-אזרחי חלף השירות הצבאי, לנשואים מגיל 20. והכל, במטרה לעודד את שירותם של החרדים ואת שילובם המיטבי בתעסוקה.

עוד תיקון חקיקתי שיעלה לדיון בממשלה הוא ביטול קיצור השירות הסדיר לגברים מ-32 חודשים ל-30. את הביטול הזה יזם הרמטכ"ל אביב כוכבי שהתנגד לחוק מ-2016 אשר קבע את הקיצור.

בדברי ההסבר לשינוי החוק נכתב כך: "קיצור השירות שכבר נערך (מ-36 חודשים ל-32 חודשים) הביא לירידה במצבת הלוחמים ומסגרות לוחמות חסרות בכוח-אדם, דבר המשפיע על כשירות היחידות לביצוע משימותיהן ועל מוכנותן לתרחישי הייחוס".

הממשלה אמורה למנות בדיון שבע ועדות שרים פרטניות, ובהן הוועדה לענייני הפרטה והוועדה לדיגיטציה, צמצום בירוקרטיה ושיפור השירות הממשלתי. ועדה שטרם הוקמה ועדיין לא בלו"ז לאישור היא הוועדה לענייני החברה הערבית. לפי גורם המעורה בנושא, ראש הממשלה בנט לא קיבל את דרישת השר עיסאווי פריג' לעמוד בראש הוועדה. לדברי הגורם חבר הכנסת מנסור עבאס מרע"מ מתנגד לכך.