רשות המסים הצליחה לצמצם את השימוש במזומן, ואז הקערה התהפכה

עד 31 לאוגוסט, המועד בו יעברו התקציב וחוק ההסדרים לשנים 2021-2022 לאישור הכנסת, תעבור טיוטת חוק ההסדרים שינויי נוסח, שדרוגים, הורדות ותוספות. בינתיים, בין החוקים שעדיין כלולים בחוק ההסדרים נמצאת גם התוכנית של רשות המסים להקטין את התקרה המותרת לשימוש במזומן בישראל באלפי שקלים, כחלק מהמאבק הכולל בהון השחור.

באוצר וברשות המסים מבקשים לקבוע כעת כי תקרת השימוש במזומן תעמוד על 6,000 שקל (במקום 11,000 שקל כיום) בעסקה מול עוסק (קניות מחנויות, תשלום לרופא שיניים וכדומה) ו-15,000 שקל בעסקה בין אנשים פרטיים (במקום 50 אלף שקל). מדובר, בין היתר, בהחלטה שתגביל עוד יותר את היכולת לשלם במזומן בעבור רכישת רכבים פרטיים בין אנשים וכל מוצר משמעותי אחר במכירות "יד שנייה".

חוק צמצום השימוש במזומן מגביל את היכולת של כלל הציבור להשתמש בכסף מזומן מעל תקרה מסוימת, ונועד לשנות את הרגלי הצריכה של הציבור ולעודד אותו לעבור לאמצעי תשלום דיגיטליים, במטרה שאלה יחליפו בעתיד כמעט לחלוטין את השימוש במזומנים.

החוק קובע כיום, כאמור, מגבלה על השימוש במזומן בכל עסקה שערכה עולה על 11,000 שקל לעוסק, או מעל 50 אלף שקל לאנשים פרטיים. עוד נקבעו בחוק מדרג של עיצומים כספיים לעוסק וקנסות פליליים למי שאינו עוסק, במקום שיעור קנס של 30% על הפרה ראשונה.

בדברי ההסבר להורדת תקרת המזומן כעת צוין כי "השימוש במזומן הוכר בארץ ובעולם כגורם משמעותי המשפיע על הכלכלה השחורה, והוא מהווה את 'הדלק' המניע את הכלכלה השחורה, כאשר השימוש בכסף מזומן מקל על העלמות מס, מפני שהוא אנונימי ונוח להסתירו מעין הרשויות".

עוד צוין בדברי ההסבר כי "לאחר בחינה של השפעת החוק ומגמות השימוש במזומן בקרב הציבור בישראל, ניתן להצביע על מגמת ירידה בדפוסי גידול המזומן בתקופה הסמוכה לתחילת תחולתו, שנבלמה עם פרוץ משבר הקורונה" ו"על המשך מגמת הגידול בשימוש באמצעי תשלום אלקטרונים המהווים תחליף למזומן, הנמשכת בשנים האחרונות".

בנוסף, מוצע בחקיקה להורות על השלמת עבודת המטה במשרד ראש הממשלה בעניין בחינת הצעדים לטיפול בבעיית ריבוי המזומנים בחברה הערבית, בהיוועצות עם הגופים והרשויות הנוגעים בדבר, "בשים לב לכך שמדובר בתופעה רווחת בקרב ציבור זה, של התנהלות ארוכת-שנים במזומנים מסיבות חברתיות ותרבותיות שונות, לאינטרס הציבורי שבמציאת פתרונות לבעיה זו ולתשלומי המס הנדרשים". זאת, כצעד נוסף ומקביל להגשמת התכליות העומדות ביסוד החוק לצמצום השימוש במזומן ובשים לב להחלתו הרחבה הצפויה.

הפרות חוק בהיקף 500 מיליון שקל

באוצר מצפים כי הורדת תקרת המזומן תוביל לתוספת הכנסות מדינה בהיקף מוערך של כ-300 מיליון שקל בשנת 2022 ושל כ-500 מיליון שקל בשנה, החל משנת 2023.

האומנם כפי שטוענים באוצר, החוק - שנכנס לתוקף בינואר 2019 - השיג עד כה את מטרתו לצמצום השימוש במזומן, והורדת התקרה תמשיך לצמצם את ההון השחור בשווקים? מנתוני רשות המסים על אכיפת חוק המזומן עד כה עולה כי התשובה לכך, בגדול, היא חיובית.

בין פברואר 2019 ליולי 2021 נערכו כ-33.6 אלף ביקורות בעסקים (פשיטות), ונתפסו 5,366 הפרות של חוק המזומן, בהיקף כספי כולל של כ-501 מיליון שקל. מדובר בנתונים מעודדים לכאורה שמעידים כי רמת ציות לחוק עומדת על כ-84%.

על-פי הנתונים, בשנת האכיפה הראשונה של החוק, 2019, במסגרת כ-20 אלף ביקורת שנערכו נחשפו כ-2,200 הפרות בהיקף של כ-55 מיליון שקל (רמת ציות גבוהה של כ-89%). בשנת 2020, שנת הקורונה, נערכו הרבה פחות ביקורות, כחצי ממספר הביקורת שנערכו בשנה שקדמה לה, אך מנגד נחשפו יותר הפרות חוק - במסגרת כ-9,000 פשיטות שביצעה רשות המסים נחשפו 2,300 הפרות, נתון המשקף ירידה ברמת הציות לחוק צמצום השימוש במזומן ל-74% בתקופת משבר הקורונה.

בחסות הקורונה גבר השימוש במזומן, וכן התעצמה הפעילות במסגרת "כלכלת הצללים". לאור המגבלות שהוטלו על המשק, הסגרים הממושכים והיעדר ההכנסות בענפים רבים במשך חודשים ארוכים, רבים פנו למסלול "עוקף מס" של עבודה "בשחור" ותשלום במזומן בלבד. קשה לאמוד את היקף התופעה, שכן "כלכלת הצללים" חוסה בצל ואינה נשטפת באור שמש המס המחטא, אך ניתן ללמוד על העלייה בהיקף השימוש במזומן מנתונים שפרסם בנק ישראל בשנה החולפת.

מנתוני בנק ישראל עולה כי ב-2020, שנת משבר הקורונה, זינק היקף המזומן שבמחזור ב-17.5% לכ-105 מיליארד שקל. מדובר בעלייה של 18.6 מיליארד שקל בין 2019 ל-2020 (לעומת עלייה של כ-1.5% בלבד - 1.3 מיליארד שקל - ב-2019 ביחס ל-2018).

העלייה החריגה שיקפה לכאורה החזקה של כ-7,000 שקל במזומן בארנק של כל משק בית. בבנק ישראל הסבירו את העלייה החריגה בהיקף המזומן בצורך של הציבור בביטחון בימי אי-הוודאות בתחילת המשבר, כאשר עיקר העלייה נרשמה לפני הסגר הראשון עם התפשטות הנגיף. ואולם גם לאחר שהוסרו המגבלות על המשק, וחוסר הוודאות פחת לאחר מבצע החיסונים לקורונה, נמשכה העלייה בהיקף המזומן במחזור. כך, בינואר-פברואר 2021 עלה היקף המזומן שבידי הציבור בכ-2 מיליארד שקל - יותר מהיקף העלייה בשנת 2019 כולה, ועד אפריל השנה עלה היקף המזומן שבמחזור ב-6.2 מיליארד שקל.

משבר הקורונה אילץ את רשות המסים להתאים את עצמה לכללים חדשים. מעבר לעובדה שהרשות הפכה ל"רשות המענקים" ויישמה את תוכניות הסיוע לעסקים במשבר, המגבלות שהוטלו על המשק בנוגע להתקהלויות והסגרים שהוטלו הובילו לצמצום המבצעים שרשות המסים ערכה בשטח והפעילות האכיפתית נגד ההון השחור ו"כלכלת הצללים" (ואף ביטול המבצעים לחלוטין לפרקי זמן ארוכים).

מנגד, כאמור, דווקא בתקופת הקורונה שגשגו מתחת לפני השטח אותן תופעות שמזינות את "כלכלת צללים", ובין היתר השימוש במזומן עלה, והעבודה של נותני שירותים שונים "ללא קבלה" חזרה לקדמת הבמה. התופעה הזאת מאפיינת אירועים חריגים, בהם מלחמות ומשברים, שבהם רמת הציות לחוקי המס יורדת.

בראשית השנה (2021), לאחר פתיחת המשק, הסרת המגבלות והצלחת מבצע החיסונים (בפרק הראשון שלו), הנחתה הנהלת רשות המסים את עובדי הרשות "לחזור לשגרה במאבק נגד הכלכלה השחורה והעלמות המס". לאחר תקופה ארוכה שבה הרשות נאלצה להוריד הילוך במאבק בתחום בעקבות משבר הקורונה, ובין היתר להחליף את מבצעי השטח בביקורות מקוונות, חזרה רשות המסים לשטח.

במסגרת החזרה לשטח, עד יולי השנה ערכה רשות המסים 4,700 פשיטות לעסקים, במהלכם התגלו 861 הפרות של חוק המזומן, כשהפעם היקף ההפרות היה גבוה במיוחד ועמד על מעל 421 אלף שקל. לכאורה רמת הציות לחוק במחצית הראשונה של 2021 הייתה גבוהה ועמדה עד 81.7% כיוון שנתפסו מעט הפרות, אך סכום ההפרות הכולל מלמד על כך שהן משמעותיות ומטרידות.

מזומן בהיקף 38 מיליון שקל בעסק אחד

בין ההפרות המשמעותיות ביותר שנתפסו השנה, במהלך ביקורת של משרד מע"מ ירושלים באפריל 2021 בחברה לתיווך בעסקאות דלק, נחשף שימוש במזומן בסך 38,302,480 שקל - רחוק מאוד מתקרת ה-11,000 שקל שהחוק מתיר. לדברי בעל החברה, הוא נוהג לגבות כספים בצ'קים ופודה אותם למזומן בצ'יינג'ים, וכך משלם לספקים במזומן.

בביקורת של מס הכנסה ביולי 2021 בעסק לסחר בעופות, בשר ודגים גילתה רשות המסים 44 צ'קים פתוחים מלקוח בהיקף 236,550 שקל - בניגוד להוראות שימוש בצ'קים בחוק צמצום השימוש במזומן. בשיחה עם הלקוח התברר כי בעל העסק ביקש לקבל צ'קים פתוחים כדי שיוכל להסב אותם.

בביקורת אחרת של משרד מס הכנסה רחובות במרץ 2021, בעסק למתן שירותי ייעוץ ניהולי, נמצא קבלה בסך 655,705 שקל, שלא תועד בה אמצעי התשלום בניגוד להוראות החוק.

בראש מצעד ההפרות של חוק השימוש במזומן, לאורך שלוש שנות אכיפת החוק, מככבים הישראלים המשתמשים בצ'קים מעל התקרה המותרת בחוק או באופן שנאסר על-פי חוק: 3,111 מתוך ההפרות שנתפסו על-ידי רשות המסים בשנים האלה היו בגין שימוש בצ'קים, ובין היתר בצ'קים פתוחים או הסבת צ'קים ללא ציון שם ומספר זהות של המסב בגב הצ'ק.

עוד נתפסו בשנים אלה 3,097 ישראלים שלא תיעדו אמצעי תשלום ותקבול; ו"רק" 1,215 ישראלים שביצעו עסקאות בסכומים העולים על התקרות הקבועות בחוק לתשלום במזומן.

לכאורה הנתונים מלמדים על הפנמת חוק צמצום השימוש במזומן, ואולם מעל המסקנה הזאת צריכה להיות כוכבית: היקף ההפרות שנתפס לא משקף בהכרח את היקף ההפרות במשק. הרשות מבצעת את מספר הפשיטות שהיא יכולה לבצע בהינתן כוח-האדם הנתון ומגבלות נוספות. ייתכן כי פשיטות תכופות יותר היו חושפות הפרות רבות נוספות.

בשלב זה אין בכלל שיח ברשות המסים על הגברת ביקורות בעסקים על רקע סימני השאלה בנוגע למגבלות שיוטלו והאם יהיה או לא יהיה סגר. ברשות ממתינים לראות מה קורה במשק בזירת המאבק בנגיף הקורונה, לפני שיכריזו על העלאת הילוך נוסף במאבק בהון השחור.

בנוסף, הפשיטות נערכות בקרב הציבור "הנורמטיבי", בעלי העסקים המדווחים ורשומים ברשות המסים, אך "כלכלת הצללים" משגשגת בקרב גורמים עבריינים שלא מדווחים לרשות, והם כלל לא נמצאים בספירה.

ברשות המסים מסבירים כי מלכתחילה החוק לצמצום השימוש במזומן נועד לכוון את ההתנהגות של הציבור הנורמטיבי ולקרב אותנו לימים שבהם לא יהיה עוד מזומן בשוק, וכך באופן טבעי תצטמצם גם היכולת של גורמים עבריינים להשתמש במזומן. על-פי גישה זו, הפחתת תקרת הסכומים המותרים לשימוש במזומן לא אמורה להיות מורגשת בקרב הציבור הרחב, אך תהיה בעלת השפעה דרמטית על גורמים עבריינים המסתמכים על זרימת מזומנים במשק.