שילוב החברה החרדית: דרוש פוליטיקאי שלא יעשה פוליטיקה

ממשלת "השינוי" יכולה להיות כזו לו תשכיל להביט מעבר למהדורות ולגבש מדיניות ארוכת טווח שתשלב את החברה החרדית במשק

ליברמן. קיבל את ההכרה אותה הוא כה רוצה, אך כשמבחן התוצאה יתגלה בעוד מספר שנים זה כבר לא באמת ישנה לאיש / צילום: יניב נדב, דוברות הכנסת
ליברמן. קיבל את ההכרה אותה הוא כה רוצה, אך כשמבחן התוצאה יתגלה בעוד מספר שנים זה כבר לא באמת ישנה לאיש / צילום: יניב נדב, דוברות הכנסת

בקרב העוסקים במרחב של שילוב חרדים ישנן שתי גישות סותרות בהתייחס לממשלת בנט-לפיד. ישנם הסוברים כי ממשלה לעומתית מסכנת את המאמץ שנעשה עד היום במישורים השונים של שילוב חרדים, ואילו אחרים טוענים כי זו דווקא הזדמנות לקדם מיזמים שעד כה נבלמו מסיבות פוליטיות. אם ננסה לבחון את הדברים בראי ההיסטוריה הדי קרובה של ממשלות ללא חרדים האמת היא איפשהו באמצע, ישנם תחומים בהם הייתה ריאקציה שלילית לפעולות הממשלות לצד מיזמים שלא היו מוקמים ככל הנראה בממשלות אחרות.

לפני כחודש שר האוצר אביגדור ליברמן החליט על הוצאת אברכי הכולל החרדים מתקנות הסובסידיות למעונות. וכמו בתסריט כתוב מראש, כלל השחקנים פעלו כמצופה, החרדים נכנסו לעמדת גיוואלד, ליברמן לעמדת המגן החילוני מפני הסחטנות החרדית ודיון ענייני ומקצועי על אסטרטגית מטרות ויעדים של תהליכים מסוג זה כמעט ואין, ליברמן קיבל את ההכרה אותה הוא כה רוצה כמי שלא רק מדבר אלא גם עושה, וכשמבחן התוצאה יתגלה בעוד מספר שנים זה כבר לא באמת ישנה לאיש.

תחום טעון ציבורית

סיפור המעונות הוא סימפטום להתנהלות שמשפיעה על שילוב חרדים, תחום טעון ציבורית שמצריך עבודה אסטרטגית מדויקת ונכונה שכמעט ואינה יכולה ללכת יחד עם קבלת רווח פוליטי. מה שיתקבל בברכה בקרב המנהיגות החרדית, יתקבל ככל הנראה ההפך בציבוריות הכללית. ומה שיראה כהגיוני ומתבקש בקרב הציבור הכללי הוא לרוב יהיה כזה שההנהגה החרדית תתנגד לו.

למגזר העסקי והשלישי יוזמות רבות ומגוונות בתחום שילוב חרדים ואלו עושים עבודה מרשימה, אבל לצד זאת, או למעלה מזאת, נדרשת חשיבה אסטרטגית ומהלכים שנדרשים לבצע ברמת ממשלה בכדי לאפשר למיזמים בתחום הזה לפעול. האתגר הוא כפול, האחד הוא שפוליטיקה מעצם היותה נמדדת מדי ערב במהדורות החדשות נוטה לפעולות שטחיות ומהירות כגון זה שראינו בחודש האחרון, ומאידך שגם מהלכים טובים ומחושבים לטווח הארוך אינם בעלי פוטנציאל להון פוליטי, כך שהעיסוק בהם נעשה כצעד ומחווה של רצון טוב של שר אידאליסט אך לא מובל כאסטרטגיה ארוכת טווח.

ב-2003 בנימין נתניהו מונה לשר אוצר, תפקיד כפוי טובה בזמן של משבר כלכלי. הפרשנים הפוליטיים ראו בכך ניסיון של ראש הממשלה אריאל שרון לפגוע בנתניהו פוליטית ואף נתניהו עצמו סרב בתחילה להצעה. נתניהו נכנס לתפקיד וביצע רפורמות רבות, חלקן ברוכות חלקן כנראה פחות, בכל מקרה פופולאריות הן לא היו וזכו לביקורות רבות. מספר שנים לאחר מכן, כשהשיפור הכלכלי קיבל תוקף, נתניהו עשה בהם שימוש רב במשך עשור של מערכות בחירות בהן ניצח.

דרוש אומץ רב

ממשלת "השינוי" יכולה להיות באמת כזו לו רק תשכיל להביט רחוק, מעבר למהדורות החדשות היומיות, להתעלם מרעשי הרקע ומקריאות לדם כאן ועכשיו. לשם כך יש לכנס סביב שולחן את כלל הגורמים המתעסקים בתחום; משרד הממשלה, גופים עסקיים ומגזר שלישי, לכנס את הידע שנצבר בתחום בקרב גורמי השטח, ויש לא מעט כזה, לכדי מסמכי מדיניות ארוכי טווח, שיחולקו בין משרדי הממשלה השונים לביצוע.

פוליטיקאי שייקח משימה זו על כתפיו יצטרך שלא לעשות פוליטיקה לרגע, לפחות לא במובן הציבורי של המילה. ריכוז כלל הכוחות הפועלים בתחום לכדי תוכנית פעולה ותוכניות עבודה ממשלתיות דורש מאמץ רב, ובהנחה ויעשה זאת נכון, כנראה גם לא יזכה לתגמול פוליטי, אבל לא זה מה שהופך פוליטיקאי למנהיג?

הכותב הוא מנכ"ל חברת תלם העוסקת בהקמה ותפעול מיזמים אסטרטגיים לשילוב המגזר החרדי בכלכלת ישראל

צרו איתנו קשר *5988