"בנט הוא אפס בקורונה"? מה עומד מאחורי הציוץ של נתניהו

נתניהו העביר לבנט מדינה במצב טוב מבחינת התחלואה בקורונה? לא באמת • המשרוקית של גלובס 

בנימין נתניהו, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
בנימין נתניהו, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ביום שני השבוע עלתה בחשבון הטוויטר של ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו, עוד מתקפה חריפה נגד ראש הממשלה. "בנט - אפס בקורונה. הכישלון של בנט עולה בחיי אדם!", נכתב בציוץ שזכה ליותר מ-2,000 לייקים וכמה מאות שיתופים.

כדי להמחיש את הטענה צורפה תמונה: גרף שמראה את עליית רמת התחלואה בקורונה בישראל מול המצב במדינות נבחרות בעולם, שעליו מסומנות שתי נקודות: מועד הכניסה של בנט לתפקידו, והמצב כיום. מעל הגרף הודבקה כותרת חדשותית: "מהבוקר: בתי החולים הציבוריים מפסיקים לקלוט חולי קורונה".

ציוץ קטן, ולא מעט נקודות שדורשות התייחסות. נתחיל בגרף. הוא מבוסס, כך נראה, על האתר ourworldindata.org, ומציג - למרות שאין לכך אזכור בציוץ - "ממוצע נע" בן שבעה ימים של מספר החולים המאומתים מדי יום בכל מדינה, בתקנון לגודל האוכלוסייה. ציר ה-X, זה שבו מופיע התאריך, אמנם חתוך, אך נראה כי החץ שמצביע על כניסת בנט לתפקיד (13.6) הוא מדויק.

כלומר, עם כניסת בנט לתפקיד מספר החולים היומי כאן היה נמוך, וכעת הוא גבוה מאוד. אך האם זה הפרמטר המרכזי שנדרש כדי להעיד על כישלונו? גלי תחלואת הקורונה מגיבים כידוע באיחור למציאות הנתונה בשטח. כשהגל מתחיל, מספר החולים עצמו יכול להיות מאוד קטן, אך מקדם ההדבקה (ה-R) יכול להעיד על כך שאם לא יחול שינוי במצב - התחלואה תתפרץ. מה היה מקדם ההדבקה ב-14.6, היום הראשון לכהונת בנט בתפקיד (ההשבעה הייתה בליל ה-13)? לפי האתר שעליו הסתמכו בליכוד הוא עמד על 1.34, והציב את ישראל מעל כל המדינות האחרות שנכללות בגרף שפורסם. ה-R המשיך לעלות במשך עשרה ימים בתוך כהונת בנט, הגיע לשיא של 2.35, ומאז ירד בהתמדה עד 1.36 בשבוע שעבר.

במשרד הבריאות עורכים חישוב מעט שונה של ה-R, הכוללים מיצוע של עשרה ימים לאחור. בחינת המצב לפי שיטת המדידה הזאת מעלה תמונה שמחמיאה אפילו פחות לממשלה הקודמת: מקדם ההדבקה הגיע לשיא ב-15 ביוני, היום השני בתפקיד של בנט, ועמד אז על 2.44, אחרי זינוק חד במהלך השבועות שקדמו לכניסתו של בנט לתפקיד. מאז, המקדם, שכזכור מצביע על קצב ההדבקה באוכלוסייה, צנח, וב-13.8 (הנתון המעודכן האחרון) עמד על 1.15.

בהערת אגב, אפשר גם לציין כי בגל הרביעי, שמתנהל בעולם שבו כבר יש חיסון למחלה, הפרמטר של מספר החולים היומי הפך ממילא לפחות מרכזי. מדינות שונות, כמו גרמניה ובריטניה, אף החליטו לאחרונה להתעלם ממספר החולים בתהליך קבלת ההחלטות שלהן, ולהתייחס רק לנתוני תמותה ולמספר המאושפזים בבתי החולים. עם זאת, גם בפרמטרים הללו ישראל, תחת בנט, לא נמצאת כיום במצב מזהיר בהשוואה לעולם ובהשוואה למצב ביוני (2.8 מתים למיליון איש ליום נכון ל-23.8, לעומת 0.2 ביום השבעת הממשלה; 79 חולים קשה חדשים מדי שבוע נכון ל-23.8, לעומת 0.23 ביום השבעת הממשלה).

ולבסוף, הכותרת החדשותית שיוצרת את הרושם שבתי החולים קורסים בשל עומס התחלואה שמדגים הגרף. מצאנו את הכותרת הזאת באתר "וואלה", שם מתוארת מחאה של מנהלי בתי החולים הציבוריים, שהצהירו כי בשל העובדה ש"משרד האוצר לא עמד בהסכמים שנחתמו עימם" בתי החולים יפסיקו לקלוט חולי קורונה חדשים החל מהשבוע הבא. כלומר, יש כאן צעד מחאתי שנובע ממחלוקת תקציבית - שאמנם קשורה לקורונה - ולא סיטואציה של קריסה בשל עומס יתר.

בשורה התחתונה: הציוץ של נתניהו מטעה. הגרף אכן מצביע על עלייה חדה בתחלואה מאז כניסת בנט לתפקיד, אך קצב ההדבקה בקורונה בישראל היה גבוה כבר ביום שבו נערכו חילופי המשמרות עם נתניהו ומאז ירד משמעותית לפי נתוני משרד הבריאות. הכותרת שהוצבה מעל הגרף יוצרת את הרושם שבגלל התחלואה בתי החולים הציבוריים קורסים, בעוד שבפועל מדובר בצעד מחאתי.

תחקיר: אורי כהן

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: בנימין נתניהו
מפלגה: ליכוד
תאריך: 23.8
ציטוט: "בנט - אפס בקורונה. הכישלון של בנט עולה בחיי אדם!"
ציון: מטעה

ראש האופוזיציה בנימין נתניהו צייץ ב-23.8 מתקפה חריפה נגד ראש הממשלה נפתלי בנט בחשבון הטוויטר שלו, בצירוף תמונה של גרף מעורר דאגה וכותרת מאתר האינטרנט וואלה. בגרף, שנחתך כך שלא ניתן לראות אותו בשלמותו וכלל לא נאמר מה הוא מייצג, נראית עקומה המטפסת בחדות מעלה ומשויכת למדינת ישראל, לעומת שלל עקומות של מדינות אחרות הנמצאות הרחק מאחור. בכותרת שהצמיד נתניהו לתמונה נאמר: "מהבוקר: בתי החולים הציבוריים מפסיקים לקלוט חולי קורונה". ראש האופוזיציה הוסיף משפט משל עצמו לציוץ: "בנט - אפס בקורונה. הכישלון של בנט עולה בחיי אדם!".

אלא שהגרף ששיתף נתניהו כלל לא עוסק בחיי אדם. התמונה נלקחה מהאתר ourworldindata.org, ולפי בדיקת המשרוקית, מייצגת את מספר החולים המאומתים בכל מדינה מדי יום, ביחס לגודל האוכלוסיה ולאחר מיצוע "מתגלגל" של שבעה ימים אחורה. בציוץ הוסיף נתניהו חיצים המצביעים על התאריך בו הושבעה ממשלת בנט-לפיד (13.6) ועל היום בו פורסם הציוץ (23.8), במטרה להדגיש את הזינוק בנתוני התחלואה, אלא שציר ה-X, המייצג תאריכים, נחתך מהתמונה ששיתף. עם זאת, מהשוואה לגרף המלא באתר, נראה שנתניהו דייק במיקום החיצים ובציון הזמנים.

השוואה של פרמטרים אחרים, שנבדקו באותם תאריכים ועם אותן מדינות כמו בהשוואה המקורית של נתניהו, מצביעה על כך כי העלייה החדה בתחלואה החלה דווקא לפני כניסתו של בנט לתפקיד, בשלהי ממשלת נתניהו. לדוגמה, מקדם ההדבקה (R), שאם ערכו עולה על 1 מצביע על הדבקה באוכלוסיה והתפשטות הנגיף, בעוד שהיה הנמוך ביותר במשך חודשים מבין כלל המדינות שהושוו, החל לטפס הרבה לפני כהונת בנט.

ב-14.5 היה מקדם ההדבקה 0.62, הנמוך ביותר בגרף, ולאחר חודש, ב-14.6 (היום הראשון של בנט בתפקיד, לאחר השבעת הממשלה ערב קודם) ישראל כבר כיכבה בראש הטבלה, עם מקדם R של של 1.34. לאחר כ-10 ימים הגיע המקדם לשיאו (בתקופת הגל הרביעי), 2.35, ומאז ירד בהתמדה עד 1.36 בשבוע שעבר, לפי האתר. נתונים של משרד הבריאות על מקדם ההדבקה, המבצעים מיצוע של 10 ימים לאחור, מעלים תמונה עוד פחות מחמיאה לממשלה הקודמת. לפי אתר המשרד, מקדם ה-R הגיע לשיא ב-15.6, יום למחרת כניסתו של בנט לתפקיד, אחרי זינוק חד בשבועות שקדמו לכך. מאז, המקדם, שכזכור מצביע על קצב ההדבקה באוכלוסיה, צנח, וב-13.8 עמד על 1.15.

חשוב להדגיש כי בשל הימצאות החיסונים, בגל הרביעי בניגוד לגלים הקודמים מדינות העולם כבר אינן מתייחסות לרמת התחלואה או העלייה בה כמשתנה החשוב ביותר. חלק מהמדינות, כמו גרמניה ובריטניה, אף החליטו לאחרונה להשמיט כליל את מספר החולים מתהליך קבלת ההחלטות שלהן, ולהתייחס רק לנתוני תמותה ולמספר המאושפזים. עם זאת, גם בהתחשב בנתונים אלו ישראל לא נמצאת במצב מזהיר בהשוואה לעולם, (2.8 מתים למיליון איש נכון ל-23.8, לעומת 0.2 ביום השבעת הממשלה, 79 חולים קשה חדשים מדי שבוע נכון ל-23.8, לעומת 0.23 ביום השבעת הממשלה).

לבסוף, יש לציין כי הכותרת שבחר נתניהו לצרף לציוץ, המרמזת על קריסת בתי החולים בארץ בשל העלייה בתחלואה, מטעה, בלשון המעטה. בכתבה מאתר וואלה שממנה נשלפה הכותרת, מתוארת מחאה של מנהלי בתי החולים הציבוריים בישראל, שהצהירו ב-23.8 כי בשל העובדה ש"משרד האוצר לא עמד בהסכמים שנחתמו עימ[ם]", יפסיקו בתי החולים לקלוט חולי קורונה חדשים החל מהשבוע הבא. בעוד שהמחלוקת התקציבית בין בתי החולים לממשלה קשורה באופן ישיר למשבר הקורונה, המהלך לא נובע מעומס יתר או אי ספיקה של מערכת הבריאות.

לסיכום, הגרף שהציג נתניהו בחשבונו, על אף שלא ציין מה הוא מייצג וחתך חלקים חשובים ממנו, אכן מצביע על עלייה חדה בתחלואה בחודשיים האחרונים. עם זאת, ההדבקה המאסיבית בזן הדלתא, שהביאה לזינוק בתחלואה, החלה דווקא לפני כניסת בנט ללשכת ראש הממשלה, בעת כהונת נתניהו. בנוסף, נתוני התחלואה לבדם אינם בהכרח משקפים בצורה נאמנה את חומרת המצב, בשל החיסון המבטיח לרוב הגנה מפני תחלואה קשה ומוות. לבסוף, הכותרת הענקית שמצורפת לגרף בציוץ מטעה, שכן בניגוד למה שנרמז ממנה, היא אינה מתארת מצב של קריסת בתי החולים בישראל, אלא עיצומים שיינקטו בקרוב כתגובה לפעולות הממשלה. כמעט מיותר לציין ששלל הפרמטרים שנבדקו כאן - תחלואה, תמותה, חולים קשה וכו' - ושבגינם מעניק נתניהו לבנט ציון "אפס בקורונה" בציוצו, רחוקים מהשיאים השליליים שנקבעו בתקופת נתניהו בגלי הקורונה הקודמים. עם זאת, אז לא עמדו לרשות המדינה חיסונים. לכן האמירה של נתניהו מטעה.

צרו איתנו קשר *5988