נתונים שפרסמה לאחרונה הרשות השופטת גילו כי 25 אלף תיקים מתנהלים בבתי המשפט מעל שלוש שנים, כאשר גם בפרקליטות ובמשטרה המצב בעייתי. הסחבת פוגעת בכולם: חלשים וחזקים. לפי הבנק העולמי, היא מקשה על אכיפת חוזים, וזה לא המחיר היחיד. הנתונים הללו הם הבסיס לפרויקט מיוחד שהושק בגלובס, ובמסגרתו ננסה להתמודד עם החסמים והפתרונות. נתקלתם בסחבת? כתבו לנו
i-can-help@globes.co.il
בימים האחרונים אירעו שלושה מקרי רצח בחברה הערבית. מתחילת השנה נרצחו 78 ערבים ישראלים, ורשויות אכיפת החוק מתקשות להתמודד עם הפשיעה הגואה.
בשל האירועים נפגשו ביום ראשון שר המשפטים גדעון סער ומפכ"ל המשטרה קובי שבתאי. זאת, כדי לדון בחיזוק שיתוף-הפעולה בין המשטרה למשרד המשפטים בתחום החמרת הענישה באירועי אלימות ואמל"ח.
גם כאשר מערכת אכיפת החוק מצליחה לפענח תיקים, הדרך לעשיית צדק ארוכה, מייגעת ולא מרתיעה.
טרם החל הליך ההוכחות
אחד מתיקי הדגל של מערכת אכיפת החוק בחברה הערבית הוא התיק נגד ארגון הפשיעה של עודה קוטייר, תושב המשולש. קוטייר נחשב לראש אחד מארגוני הפשיעה החזקים בצפון ובמרכז. אופן טיפול המערכת בתיק מדגים את הקושי במיגור הפשיעה בחברה הערבית.
כתב האישום נגד קוטייר ו-22 נאשמים נוספים הוגש בינואר 2018 (חלק מהנאשמים) צורפו אחר-כך) למחוזי בתל אביב על-ידי פרקליטות מחוז תל אביב. זאת, לאחר עבודה משטרתית מורכבת שכללה גיוס עד מדינה מתוך ארגונו של קוטייר ופיענוח המתרחש במלחמות העולם התחתון במרכז. כתב האישום מייחס לנאשמים עבירות רבות, בהן שלושה מעשי רצח, חברות בארגון פשיעה ועבירות מס והלבנת הון.
על אף שחלפו שלוש שנים וחצי מאז הוגש האישום, טרם החלו להישמע ההוכחות בתיק, הכולל 600 עדי תביעה. אומנם עשרות ישיבות גישור נערכו בבית המשפט, אך הצדדים לא הגיעו להסכמות. כמחצית מהעצורים שוחררו במהלך השנים למעצר בית באיזוק אלקטרוני לאור חלוף הזמן.
הדיון הבא הצפוי בתיק נקבע לספטמבר, אז תידון בקשת הסנגורים לפסול את הרכב השופטים הדן בתיק. דיוני הוכחות נקבעו החל מאוקטובר פעמיים ביום. אם הבקשה תתקבל והתיק יועבר להרכב אחר, דיוני ההוכחות לא יחלו באוקטובר כמתוכנן ויידחו שוב.
יעקב שבתאי, מפכ''ל המשטרה / צילום: יריב כץ - ידיעות אחרונות
דחיות דיונים בשל המגפה
הסיבות לעיכוב הטיפול בתיק הן היקף חומר חקירה עצום שהוביל לעיכובים בהעברתו להגנה; ריבוי חריג של נאשמים; ומגפת הקורונה שלא מאפשרת קיום דיונים בשל כמות האנשים הנדרשים להתקבץ באולם בית המשפט.
בשנה הראשונה שלאחר הגשת כתב האישום נדחו הדיונים לצורך השלמת העברת חומרי חקירה על ידי התביעה, הסדרת הייצוג של הנאשמים ושינוי מותב השופטים שלוש פעמים. במרץ 2020, שנתיים לאחר הגשת כתב האישום, פרצה מגיפת הקורונה שהביאה לדחיית מועד ההוכחות שהיה קבוע לאפריל באותה השנה. בית המשפט דחה את הדיונים פעם אחר פעם בהיעדר אפשרות לכנס למעלה מ100 איש בהם הנאשמים, עורכי דינם, הסוהרים, התביעה והשופטים. בתחילת 2021, שלוש שנים לאחר הגשת כתה"א, הוחלף הרכב השופטים בפעם הרביעית .
בחודש פברואר 2021 כאשר הבינו בפרקליטות שלא נראה פיתרון באופק לבעיית קיום הדיון בנוכחות הנאשמים בשל המגיפה, ביקשו להעיד את עד המדינה בווידאו קונפרנס באופן חלקי באופן חריג. הפרקליטות ביקשה כי שחלק מהנאשמים ישהו באולם וחלק אחר באולם סמוך תוך שהם צופים בווידאו. הנאשמים ועורכי דינם התנגדו לבקשה בטענה כי מצב זה נוגד את הזכות הבסיסית של נאשם להיות נוכח במשפט. בית המשפט דחה את הבקשה.
מהרשות השופטת נמסר: "אכן נערכו מספר שינויים בהרכב השופטים המטפל, אולם העיכובים בשמיעת הראיות נבעו מארבעה גורמים עיקריים שאינם נוגעים לכך:
א. בקשות חוזרות לתיקון כתב האישום - לאורך כמעט שנה מיום הגשתו, האישום הגישה התביעה בקשות לתיקון כת"א ולהוספת נאשמים (בין פברואר לאוקטובר 2018). כל תיקון גרר מטבע הדברים צורך בהעברת חומרי חקירה נוספים להגנה הנוגעים לנאשמים הנוספים.
ב. עיכוב משמעותי ביותר בהעברת חומרי החקירה מהתביעה להגנה - בחלוף כמעט שנתיים מיום הגשת כתב האישום הצהירה נציגת המדינה כי חומרי החקירה המלאים טרם הועברו, וזאת גם לאחר ששבועות ספורים לפני אותו דיון העבירה התביעה להגנה עוד 15 קלסרים.
ג. החלפת ייצוג - על ידי חלק מהנאשמים והצורך לאפשר לסניגורים החדשים פרק זמן סביר והוגן לצורך לימוד חומרי החקירה העצומים בהיקפם.
ד. משבר הקורונה - בעטיו נדחו דיוני הוכחות בעיקר בתיקים כמו זה שבו היקף הנאשמים, התובעים, הסניגורים ואנשי הביטחון (לרבות שב"ס) שהיו אמורים להיות באולם בכל ישיבת הוכחות, עמד על כ- 120 אנשים. הנהלת בתי המשפט דאגה אמנם להרחבת תא העצורים באופן שאפשר להכיל את העצורים, ולמרות זאת בתקופות מסוימות, לא ניתן היה לקיים ישיבות הוכחות, על-פי דין, בתיק שבו מספר הנוכחים באותו חלל הייתה כה יוצאת דופן".
עוד הוסיפו ברשות השופטת כי "ביהמ"ש קיים עשרות ישיבות גישור במטרה להביא לסיום ההליך בדרך זו, אולם בסופו של יום הדבר לא צלח".
תגובת הפרקליטות: "מדובר בתיק ארגון פשיעה רחב היקף, המכיל 30 אישומים כנגד 22 נאשמים ומחזיק למעלה מ-160 קלסרים, אלפי שיחות שנקלטו בהאזנת סתר ומאות שעות חקירות. מאז הגשת כתב האישום צירפה התביעה נאשמים נוספים, אשר לא אותרו במועד הגשת כתב האישום. בין היתר, כיוון שעם תחילת מעצרם של חברי הארגון חלק מהנאשמים נמלטו מחוץ לגבולות ישראל ולכן נעצרו בשלב מאוחר יותר.
הפרקליטות פעלה לקידום העברת חומרי החקירה וקביעת התיק לשמיעת ראיות, אך חשוב להדגיש כי מדובר בתיק חריג בהיקפו ומשכך קצב סימון החומרים והעברתם לידי ההגנה היה בהתאם.
חרף האמור, ולאחר שמלוא חומר החקירה הועבר לידי ההגנה, נדחתה שמיעת התיק שוב ושוב, מפאת מגפת הקורונה, אשר לא אפשרה את נוכחות כלל הגורמים הנדרשים לכך באולם אחד. בקשת התביעה לפיצול הנוכחים בין שני אולמות, באופן שהיה מאפשר הבאת הראיות במגבלות המגיפה, נדחתה נוכח התנגדות ההגנה בתיק".
*** חזקת החפות. יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם, הנאשמים בפרשת עודה קוטייר מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
