בתי הספר כותבים מחדש את הכללים - ואפילו נפטרים מהכיתות לפי קבוצות גיל

מחנכים בוחנים חינוך מבוסס כישורים, צורה של למידה מותאמת אישית המדגישה שליטה בכישורים על פני שעות הישיבה בכיתות

תלמידים בבית הספר. גם להם לוקח זמן להסתגל לשינויים במערכת / צילום: Shutterstock, Monkey Business Images
תלמידים בבית הספר. גם להם לוקח זמן להסתגל לשינויים במערכת / צילום: Shutterstock, Monkey Business Images

לפני ארבע שנים, מנהלים במחוז 97 קאס צפון, בצפון דקוטה, החליטו לעשות שינוי כיוון.

על הנייר, היו למחוז נתונים טובים, עם ציונים מעל הממוצע במקבילה האמריקאית למבחני מיצ"ב ושיעור בוגרים גבוה באופן עקבי. אבל במחוז הכפרי, שנרשמו בו כ־660 תלמידים משש ערים, גילו שלאחר הבגרות, תלמידים לא ידעו מה לעשות בחיים ולא היו להם כישורים להשאיר חותם על העולם, כך אומר המנהל קורי סטיינר.

לאחר חודשים של דיונים, עבר המחוז לחינוך מבוסס כישורים, שיטה של למידה מותאמת אישית המגדירה שליטה בכישורים על חשבון זמן הישיבה בכיתה. בקאס צפון, המשמעות של זה הייתה שממוצעי ציונים כיתתיים כבר לא קיימים. בעוד שנתיים, גם לא תהיה חלוקה לכיתות. במקום זה, תלמידים במערכת החינוך הציבורית מקבלים ציון אחד מארבעה לגבי כל כישור, ומקבלים שני דירוגים בשבוע. בשיעורי אנגלית בכיתה ז' זה עשוי להיות למשל היכולת לנהל שיחה משותפת. אלה שמוכנים עם שאלות ופתוחים לנקודות מבט אחרות עשויים לקבל ציון 3. הובלת השיחה ומניעתה מדשדוש מעניקה ציון 4.

"כל הזמן חזרנו לרעיון שלא יכולת לקבל תלמידים ברמה עולמית כי המערכת עצמה לא בנויה לכך. המערכת תוכננה למיין ילדים, ולדרג אותם", אומר סטיינר.

כעת ישנם סימנים שיותר מחוזות ומדינות עשויים לנסות חינוך מבוסס כישורים, הרואה את הלמידה כתהליך גמיש שיכול לקרות בכל מקום.

בכיתה מסורתית, תלמידים מקבלים אותו חומר באותו קצב, חרף העובדה שחלקם מתקדמים במהירות בעוד שאחרים זקוקים לזמן רב יותר. אלה שכבר הבינו נעשים מתוסכלים ומשועממים, ונוטים להשתולל או לאבד ריכוז. כל מי שלא נכשל עולה לשנה הבאה אפילו אם אינם באמת מוכנים, וזה מקשה עליהם להצליח בעתיד.

במסגרת שיטה מבוססת כישורים, תלמידים לומדים מערכת כישורים בקצב שלהם לפני שהם מתקדמים ליחידת הלימוד הבאה. בכמה מחוזות, ילדים נמצאים בכיתות מסורתיות; באחרות, הם מקובצים על פי קבוצת גיל. הם לא קשורים למקצוע אחד למשך זמן קבוע כל יום ויש בידיהם אפשרות לעבור ממקצוע למקצוע על פי החומר שבו הם צריכים להשלים פערים.

תלמידי תיכון יוצאים בחלק מהימים להתלמדות. בעתיד, סטיינר צופה לחלק את בית הספר לקורסי מיני באורך שישה שבועות, הקושרים בין מה שמעניין את התלמידים לסטנדרט, כמו מדע בדיוני ואנגלית או משחקי פנטזי פוטבול ומתמטיקה. תלמידי תיכון עשויים לבלות עד חצי מהיום בהתלמדות, בעבודה או בשיעורים במכללות להשכלה גבוהה.

ניסיונות לאחר הקורונה

אימוץ עקרונות אלה מחייב התנערות ממוסכמות בנות מאה שנה כמו שיטת הציונים, כיתות והדרך שבה ניתנים קרדיטים על לימודים, שכולם הגבילו את האפשרות לאמץ חינוך מבוסס כישורים. אבל אחרי שהמגפה חשפה את חוסר ההגינות של המערכת הקיימת - כשילדים רבים מרקע סוציואקונומי נמוך נאבקו להתחבר לרשת ולעמוד בקצב משימות הלימוד - יותר מחוזות ומדינות עשויות להיות מוכנות להתנסות בשיטות אחרות. הוראה מרחוק הדגימה גם את היכולת להרשות לילדים ללמוד בקצב שלהם מחוץ למסגרת הכיתתית.

בשנה האחרונה, לפחות שש מדינו העבירו או שוקלות חקיקה שתיתן למחוזות ולבתי ספר יותר גמישות לקדם מודלים חדשים של למידה, כולל חינוך מבוסס כישורים, כך נמסר מ־KnowledgeWorks, עמותה מאוהיו העוזרת לבתי ספר וקובעי מדיניות לעבור למודל למידה מותאם אישית.

בדרום קרוליינה, למשל, הצעת חוק המרחיבה את ההגדרה של מה מהווה "יום חינוך" או "שעות חינוך" לכלילת "הוראה מקוונת בהדרכה עצמית ולמידה מתוך התנסות" עברה בבית הנבחרים באפריל. כעת עברה לסנאט. אם תהפוך לחוק, תקל על תלמידים ללמוד ברשת או לקבל קרדיטים דרך התלמדות. באותו חודש, המושל הנרי מקמסטר חתם על הצעת חוק שהחריגה כמה בתי ספר מהנחיות כמו דרישות לשעות נוכחות בכיתות.

"בקורונה פשוט התברר שילדים ישתלטו על מקצועות שונים בקצבים שונים, זה לא יקרה צעד בצעד. זה נורמלי, אלה תהליכים התפתחותיים טבעיים, ואנו שמים דגש כל כך גדול על זמן", אמרה סטפאני דיסטזיו, מנהל המשרד ללמידה מותאמת אישית ומבוססת כישורים במשרד החינוך של דרום קרוליינה.

"אני מרגישה שאני מנהלת את השיחות שתמיד רציתי שיהיה לי זמן לנהל עם תלמידים לגבי הלמידה שלהם, אבל לא באמת יכולתי", היא אומרת.

בקאס צפון, מורים מבלים פחות זמן בהרצאה בפני הכיתה ויותר זמן במענה לשאלות של תלמידים שעובדים באופן עצמאי או בקבוצות קטנות. החל בכיתה שתגיע לבגרות ב־2023, לא יהיו בבית הספר יותר תלמידים שיישאו נאומי פרידה בבית הספר.

לפני המעבר הגדול, המורה לאנגלית בריטני בריילנד חששה שהמשמעות של למידה מותאמת אישית תהיה ש־20 תלמידים בכיתה שלה לומדים 20 דברים שונים. בפועל, התלמידים התפלגו לטווח מסוים, וכמה התקדמו מעט יותר מהר. היא אומרת שמערכת ניהול הלמידה במחוז מקלה על המעקב אחר ההתקדמות של כל תלמיד.

תלמידים לומדים מהספה, בקבוצות ליד שולחנות לימוד או בתחנות עבודה המופנות לכיוון הקיר. בריילנד מסתובבת בכיתה, עוצרת לדבר עם תלמידים ולענות להם על שאלות.

"אני מרגישה שאני מנהלת את השיחות שתמיד רציתי שיהיה לי זמן לנהל עם תלמידים לגבי הלמידה שלהם, אבל לא באמת יכולתי", היא אומרת.

פירוק הדומיננטיות של זמן על כיסא התלמיד

ובכל זאת, הרעיון שהמנוע של הלמידה הוא כמות הזמן שילדים מבלים בבית הספר הפך לאבן בוחן של המערכת, ומורגש בכל תחום מדרישות לבגרות ועד מימון לבתי הספר. מדינות לעתים קרובות מבקשות ממחוזות לדווח נתונים שישמשו ליצירת "גיליון ציונים" לבית הספר.

נתון סטטיסטי מוכר וחשוב קשור לשיעור הבוגרים - נתון המבוסס על כמות השעות שישבו בכיתות. אפילו העבודה הנחוצה להמרת קרדיטים מבוססי כישורים לזמן ישיבה בכיתה היא אתגר רציני, אומר תומאס גאפי, סגן נשיא בכיר לטכנולוגיה וחדשנות ב'בניין 21', עמותה מפילדלפיה שמשתפת פעולה עם בתי ספר במחוזות שונים על מנת לעזור להם להשיק ולתפעל מודלים של למידה מותאמת אישית.

הרעיון נולד ב־1906 כשנוצרה יחידת קרנגי, יחידת מידה הבודקת כמה זמן השקיע תלמיד בנושא מסוים, וכמעט כל המדינות אימצו את המדד הזה. סך של 120 שעות על נושא מסוים שוות לתלמיד "יחידה" אחת של קרדיט בבית הספר. מינימום של 14 קרדיטים, או כארבע שנות תיכון, מעניקים תעודת בגרות. הרעיון הזו הגדיל את הנגישות לחינוך איכותי ויצר סטנדרט למוכנות ללימודים אקדמיים.

החריגה היא ניו המפשיר, שהפסיקה להשתמש ביחידת קרנגי ב־2006 והעבירה חוק על פיו כל בית ספר יבנה לעצמו מערכת הערכת כישורים עד 2017. בגלל שבתי ספר פועלים במסגרת השלטון המקומי, מידת היישום של החוק אינה אחידה, כך אומרת אלן יום־הווארד, מנהלת יוזמת החינוך של ניו המפשיר. זה מדגים את המגבלות שיש למדינות בשינוי השיטה כשהקהילות שלהן, המחנכים וההורים לא מצטרפים למהלך.

אחד המכשולים הגדולים לאימוץ חינוך מבוסס כישורים הוא היפטרות מממוצע הציונים. ישנם תלמידים והורים שלא נוח להם עם תעודת ציונים שיש בה דירוג כישורים. הורים חוששים שתעודות לא שגרתיות יפגעו בסיכוי של ילדיהם להתקבל ללימודים גבוהים או לקבל מלגות.

על מנת להשקיט את חששותיהם, סטיינר ומנהלת הלמידה המותאמת אישית שלו ביקרו את האחראים על קבלה ללימודים גבוהים במינסוטה ובצפון דקוטה על מנת להסביר את השיטה שלהם. בכל המכללות אמרו שהתעודות השונות האלה לא יהוו בעיה, אמר סטיינר.

התאמה למערכת ציונים חדשה

בתחילה, התלמידים בקאס צפון לא הבינו את טבעה של מערכת הדירוגים החדשה.

"לאחר שעברנו לאחת, שתיים, שלוש, ארבע, שאלנו 'האם שלוש זה כמו טוב מאוד?' ועדיין היינו תקועים בזה", אומר קייל פרוליך, תלמיד שעבר לקאס צפון כשעלה לכיתה ז'. היום הוא בן 17 ואומר שלקח לו שנתיים להתרגל למערכת הדירוג החדשה, אבל הוא מאמין שהיא משקפת טוב יותר את רמת הלימודים שלו.

ציון בשיטה הישנה עלול להסתיר פערי למידה. במבחנים בבית הספר הקודם שלו, פרוליך היה מקבל ציון טוב מאוד אפילו כשהתבייש לשאול על חומר שלא הבין וטעה בשאלות האלה. במערכת למידה מותאמת אישית, יותר קשה להסתיר. לדוגמה, תלמיד יכול להיות טוב בכתיבה אבל לפגר בקריאת טקסטים ספרותיים, ולקבל על הכישור הזה ציון של 2.5. תלמידים יכולים להפגין יכולת במבחני חשיבה, פרויקטים, מצגות והתלמדויות.

מערכות הדירוג המסורתיות לעתים כוללות התנהגות שאין לה דבר וחצי דבר עם יכולת לימודים, כמו הורדת ציון על הגשת מטלות באיחור, כך אומר כריס סטורגיס, מייסד שותף של CompetencyWorks, משאב מקוון ליוזמות מבוססות כישורים שהוא חלק ממכון אורורה.

הצעד הבא בקאס צפון הוא להיפטר מהחלוקה לכיתות בתוך שנתיים, כך אומר סטיינר. זה לא אומר שתלמידי כיתה ב' ילמדו עם תלמידי כיתה ו'. רוב מומחי החינוך מבוסס הכישורים מסכימים שתלמידים צריכים להיות עם ילדים שהם בערך בני גילם מבחינת חוויות התפתחותיות וחברתיות. בבתי ספר אחרים כמו בבתי הספר של מחוז ווסטמינסטר בקולורדו, שם החלוקה לכיתות הופסקה באופן מדורג, תלמידים לומדים בקבוצות גיל מעורבות. תלמידים שברגיל היו צריכים להיות בכיתות א' עד ג' לומדים ביחד באותה כיתה ואז מתחלקים לקבוצות קטנות יותר בהתבסס על רמת הכישורים, לא על הגיל, כך אומר אוליבר גרנהם, קצין החינוך הראשי של המחוז.

הצעד משקף את הרעיון שלמידה נעשית על פני רצף. כששנת הלימודים מסתיימת, התלמידים עושים הפסקה. בסתיו, ימשיכו מהמקום בו עצרו בתחילת החופש הגדול.

צרו איתנו קשר *5988