7 שנים אחרי אסון זיהום הנפט של קצא"א, שמורת עברונה עדיין לא השתקמה

דוח חדש קובע: למרות שחלף כמעט עשור, אסון הנפט בעברונה הותיר פגיעה ארוכת טווח בשטח, שכלל לא בטוח שניתנת לטיפול • עד כה, חלק ממאמצי השיקום כשלו, ועתידם של עצי השיטה - היסוד של המערכת האקולוגית באזור - בסכנה

דליפת הנפט בשמורת עברונה. פגיעה רחבת-היקף ומתמשכת במערכת האקולוגית / צילום: המשרד להגנת הסביבה
דליפת הנפט בשמורת עברונה. פגיעה רחבת-היקף ומתמשכת במערכת האקולוגית / צילום: המשרד להגנת הסביבה

בשנת 2014 התחרש אחד מהאסונות האקולוגיים הגדולים ביותר שידעה ישראל: כ-5000 מ"ק של נפט גולמי מצינור קצא"א דלפו לשמורת עברונה בערבה הדרומית וזרמו במספר רב של ערוצים בשמורה, תוך שהם מסבים נזק עצום לצמחייה, לקרקע ולבעלי החיים שמצאו את מותם או איבדו את ביתם.

בית המשפט אילץ את חברת קצא"א לשאת בעלויות תיקון נזקי המחדל, ובשנים האחרונות ננקטו פעולות לסילוק הנפט מהשטח, והוקם ממשק שיקום אקטיבי. אך דוח חדש של "המארג", התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל, קובע: גם בחלוף שבע שנים, שמוטרת עברונה עדיין לא השתקמה.

כאמור, לאחר אירוע הזיהום ננקטו פעולות לסילוק הנפט מהשטח, והוקם ממשק שיקום אקטיבי, לצד תוכנית ניטור ארוכת-טווח שמטרתה להעריך את השפעות זיהום הנפט על המערכת האקולוגיות ולבחון את תהליכי השיקום הטבעיים והיזומים של המערכת. תוכנית הניטור נפרסה על פני חמש שנים (2020-2016), וכללה 12 קבוצות מחקר ממוסדות שונים בארץ. במסגרת הניטור אף נבחנו חלקות שהזדהמו בנפט בשנת 1975 באירוע דומה בחלקה הדרומי של השמורה. 

 

זיהום פיצוץ צינור נפט של קצא''א בעברונה / צילום: רשות הטבע והגנים
 זיהום פיצוץ צינור נפט של קצא''א בעברונה / צילום: רשות הטבע והגנים

פגיעה של נפט בטבע אינה ניתנת לשיקום מלא

לפי ממצאי הניטור, באתר שזוהם ב-2014, כמו באתר שזוהם ב-1975, נמצא כי רמת הזיהום של הנפט הגולמי בקרקע נותרה גבוהה מאוד, והמערכת האקולוגית לא משתקמת גם עשרות שנים אחרי האירוע. לא נמצאה פגיעה בשיטים הבוגרות, שהן מיני המפתח בשמורה; מנגד, נבטי שיטים מעטים בלבד נבטו, והנבטים לא התפתחו. קבוצות בעלי חיים שונות נפגעו ולא השתקמו לאחר חמש שנים, כדוגמת עטלפי חרקים, פרוקי רגליים קרקעיים ועוד. 

הממצאים בתוכנית הניטור של "המארג" מדגימים כי קיימת פגיעה רחבת-היקף ומתמשכת במערכת האקולוגית של שמורת עברונה. פגיעה זו ניכרת ברמות טרופיות שונות - יצרנים, צרכנים וטורפים.

כך או כך, המסקנה ברורה: פגיעה של נפט בטבע אינה ניתנת לטיפול ולשיקום מלא, והסביבה הטבעית היא זו שמשלמת מחיר ארוך-טווח. שיקום קרקע ממפגע נפט הוא מורכב מאוד, ותוצאותיו אינן מובטחות.

המגע הראשוני של הנפט עם הטבע הורג קודם כל את בעלי החיים שהוא נקרה בדרכם. לאחר מכן הוא אוטם את פני הקרקע ולא מאפשר חלחול של מים לתוך המערכת. שפך נפט מכיל חומרים רעילים שונים המובילים להשפעות שונות אשר לא כולן ידועות.

רכז פרויקט הניטור מטעם "המארג", ד"ר רייל הורביץ, אומר כי "ללא התערבות קיצונית בשטח, המערכת אינה יכולה להשתקם. אולם כל התערבות יוצרת מורכבויות חדשות המשפיעות באופן ישיר ועקיף על המערכת האקולוגית". 

זיהום פיצוץ צינור נפט של קצא''א בעברונה / צילום: רשות הטבע והגנים
 זיהום פיצוץ צינור נפט של קצא''א בעברונה / צילום: רשות הטבע והגנים

נקודת החולשה: עצי השיטה 

נקודת החולשה בשיקום השמורה, היא עצי השיטה, המהווים את בסיסה של המערכת האקולוגית בשמורה. למרבה הצער, מאז אסון הנפט בעברונה, עצי השיטה לא נובטים. פעילויות השיקום שהתבצעו עד כה - לא צלחו.

"כל המערכת האקולוגית באזור - וודאי בעלי החיים - נסמכים על עצי השיטה. אם נוציא אותם החוצה, המערכת האקולוגית תשתנה דרמטית. בעוד שנים רבות, זה יהיה המצב", מסביר ד"ר יהושוע שקדי, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים. "מהרגע הראשון שמנו לב שהם לא נובטים בשמורה שנפגעה. כלומר, כשהם ימותו, בעוד 50 שנה, לא יהיה מי שיחליף אותם והשמורה תראה רע מאוד".

כדי לנסות לטפל במצב, ברשות הטבע והגנים ניסו לבצע שימוש בחומר כימי וביולוגי לפירוק הנפט, באופן שלאחר השימוש בו ריכוז הנפט שיוותר בקרקע יאפשר לשיטה לנבוט. אך למרבה הצער, הטיפול בזיהום בחומר המיוחד הצליח לפרק פחות מחצי מכמות הזיהום בקרקע, במקום הצפי ל-70% שנקבע כמינימום. "כלומר, הניסיון הזה לא השפיע", קובע שקדי. "בינתיים אנחנו רואים השפעה באזור על כל קבוצת בעלי חיים שאנחנו מסתכלים עליה. זה שעצי הסיטה לא יוכלו לנבוט עשרות שנים, זה מדיר שינה מעיניי. הם החלק הכי חשוב במערכת הזו". 

זיהום פיצוץ צינור נפט של קצא''א בעברונה / צילום: רשות הטבע והגנים
 זיהום פיצוץ צינור נפט של קצא''א בעברונה / צילום: רשות הטבע והגנים

החלפת הקרקע באזורים המזוהמים תעזור? 

אחת האפשרויות שנבדקות היום על-ידי רשות הטבע והגנים לשם טיפול במפגע הנפט בעברונה היא החלפת חלק מהקרקע באזורים המזוהמים בשמורה. זוהי פעולה אגרסיבית, אך ייתכן כי יש בכוחה את האפשרות להוציא את החומר המזוהם מן השמורה.

במסגרת ההליך תוסר הקרקע העליונה באמצעות כלים מכניים, פעולה שברשות הטבע והגנים קיוו להימנע ממנה בשל רגישות השמורה. "אבל אנחנו לא ממש יודעים איזה חלק בנפט הוא זה שמעכב את הנביטה", מסביר שקדי. "מאוד יכול להיות שצריך לפרק יותר מ-90% מהנפט כדי לא ליצור השפעות פיזיולוגיות על הנבטים".

לדבריו, "אנחנו עדיין לא יודעים בדיוק מה אנחנו הולכים לעשות, זה דורש מחשבה, תכנון ותקציב. אם נצליח להוריד את קליפת הקרקע המזוהמת בנפט, ונקווה שמהר מאוד יגיעו שיטפונות שיכניסו קרקע חדשה במקומה, אנחנו נהיה במצב שבו נצליח לשמור על האופי של השמורה המיוחדת והיפיפייה הזו שנקראת עברונה. אבל אני אופטימיסט חסר תקנה, ולא בטוח כלל שבזה זה יסתיים".

"המארג" הוא שותפות של ארגונים האמונים על ניהול משאבי סביבה בישראל ומדענים עצמאיים. ב"מארג" שותפים המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והקרן הקיימת לישראל; הוא נתמך על-ידי קרן פרטית ופועל במוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט.  

בארגוני הסביבה קוראים לממשלה ללמוד היטב את מסקנות אסון הנפט של קצא״א בעברונה, ולבלום את תוכנית החברה להפוך את ישראל לגשר יבשתי לנפט - מאיחוד האמירויות, דרך מפרץ אילת ושונית האלמוגים הרגישה בו, לעולם. מאיה יעקבס, מנכ״לית ״צלול״, אומרת כי "בעידן משברי אקלים וזיהום, כוונת הממשלה לאפשר שינוע עשרות מיליוני טונות של נפט בכל שנה דרך שמורת אלמוגים בעלת חשיבות בינלאומית גבוהה, היא בבחינת מחדל ובגידת מנהיגי הארץ באחריותם וחובתם המוסרית כלפי ילדי ישראל ועתידם. בכל העולם מתרחשים בכל יום אירועי זיהום נפט מסדרי גודל שונים. ככל שמגבירים את קצב העבודות וכמויות הנפט, כך ההסתברות לזיהום גדלה משמעותית. אין שום טכנולוגיה שתדע למנוע את הפגיעה באלמוגים מזיהום הנפט. הכתם של ההרס וחורבן שייגרמו ידבק במורשתם של בנט ולפיד לתמיד".

צרו איתנו קשר *5988