רעידת אדמה | שאלות ותשובות

לישון במתנ"ס, להתקלח בקאנטרי: מה יקרה למי שיאבד את הדירה ברעידת אדמה?

קריסת הבניין בחולון היא רק הקדמה לאסון גדול שיקרה אם תתרחש פה רעידת אדמה • האם קיים נוהל לטיפול באנשים שאיבדו את ביתם, על מי האחריות לספק להם קורת-גג, ומזון והאם המדינה ערוכה לכך?

מבקר המדינה בביקור בבניין שקרס בחולון / צילום: דוברות מחוז דן
מבקר המדינה בביקור בבניין שקרס בחולון / צילום: דוברות מחוז דן

בבוקר שבת ה-11.9 התקשו בני משפחה שהתגוררו ברחוב סרלין 38 בחולון לפתוח את הדלת. הם התקשרו לרשות הכיבוי וההצלה, והכבאים שהגיעו לבניין גילו שמצבו הפיזי רעוע ושהוא עלול לקרוס. הם נתנו לדיירים כמה דקות לאסוף כמה חפצים הכרחיים כמו תרופות, ופינו את כולם מהבית.

לאן מתפנים בשבת בבוקר בלי לארוז כמעט דבר? בעיריית חולון הציעו לדיירים להתפנות למתנ"ס סמוך, ולהתקלח במקלחות בקאנטרי. הדיירים לא ראו בכך פתרון משביע רצון, וכולם העבירו את הלילה במקומות אחרים.

למחרת, ביום ראשון אחר הצהריים, קרס הבניין ברעש גדול, ושאלת הפינוי הפכה לבעיה שתצטרך פתרון מקיף לחודשים ארוכים. מה יקרה בתרחיש של רעידת אדמה או של אירוע רב נפגעים? לאן יפנו אנשים שנותרו חסרי בית אם יהיו אלפים או עשרות אלפים כאלה? הנה כמה מהשאלות שדורשות פתרון.

■ לאן מתפנים?

למרות הביקורת שהופנתה כלפיה, עיריית חולון פעלה לפי העקרונות המופיעים בתוכנית הממשלתית "מלון אורחים", המפרטת את המצבים שבהם אזרחים נאלצים להתפנות מבתיהם בשעת חירום (עימות צבאי או אסון טבע) ואת המענה שיקבלו.

על פי עקרונות התוכנית, המפונים יועברו למתנ"סים או למבני ציבור פנויים אחרים, בעיקר בתי ספר. "הרשות המקומית תדאג למילוי צורכי המפונים במתקני הקליטה ברשות למשך שבוע ימים".

התוכנית יורדת לפרטים וקובעת מה מספר תאי השירותים והמקלחות הדרושים לכל 100 מפונים, מה עושים בנוגע לפינוי אסירים, איך מספקים שירותי חינוך ובריאות למפונים, ועוד.

אולם בעיה אינהרנטית שקיימת בתוכנית היא שלא תמיד ברור מי אחראי במצב חירום - צה"ל או הרשויות המקומיות. על פי לשון התוכנית, "פינוי אוכלוסייה מאורגן יבוצע בידי צה"ל או הרשויות המקומיות בהתאם לאופי האירוע".

■ מה קורה בשלב השני?

תוכנית "מלון אורחים" קובעת כי "הארכת תוקף מתן השירות מעבר לשבוע ימים, תהיה באישור משרד הפנים ובתיאום מול משרד האוצר", אולם בתרחיש של רעידת אדמה או מבצע צבאי, אפשר בהחלט ששבוע-שבועיים לא יספיקו כדי להתארגן לקליטת כמויות גדולות של פליטים.

ברשות החירום הלאומית (רח"ל), האחראית לתיאום בין גופי הממשלה השונים במקרי חירום, אומרים כי מעבר לתקופה זו, יצטרך משרד השיכון להיכנס לתמונה, אם באמצעות דירות דיור ציבורי שעומרות ריקות, ואם באמצעות בנייה מהירה, של הסבת מכולות או הצבת קרוואנים.

מנכ"ל משרד הפנים יאיר הירש אומר לגלובס: "מבצע צוק איתן, לדוגמה, ארך 51 יום. ברוב התרחישים שלנו, יש כאלה שחס וחלילה לא יהיה להם לאן לחזור ואז ייכנס לתמונה משרד השיכון, ומי שיוכל, יחזור לבית שלו. ברור שבתי הספר הם פתרון זמני, כי אי אפשר להשבית את מערכת החינוך לזמן ארוך".

יאיר הירש, מנכ''ל משרד הפנים / צילום: דוברות שרת הפנים
 יאיר הירש, מנכ''ל משרד הפנים / צילום: דוברות שרת הפנים

אפשר ללמוד גם ממקרים אחרים בעולם. מחקר שנעשה ביפן אחרי רעידת האדמה בפוקושימה, מצא שכעבור שנה וחצי מהאירוע, עשרות אלפים מהמפונים עדיין התגוררו בדיור זמני במימון העירייה, או בדיור ציבורי, ואלפים אצל קרובים וחברים.

במקרה של הבניין בחולון, מכיוון שלא מדובר בעימות צבאי או באסון טבע, הודיעו בעירייה שהמשפחות יוכלו להתגורר עד סוף תקופת החגים בבתי הארחה שונים בארץ.
לאחר מכן הם אמורים לדאוג לעצמם. מה שנשאר בבעלותם הוא הקרקע שעליה עמד הבניין - והם יכולים כעת לנסות לקדם פינוי-בינוי.

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין אמר בשבוע שעבר בעניין: "יש פה מקרה חירום וחובתה של המדינה לסייע לתושבים שביתם קרס. הנחיתי את כלל הגורמים המקצועיים במשרד לעבוד בשיתוף פעולה מלא עם העירייה בכדי לקדם את כל הליכי התכנון במהרה. נמשיך לקדם תהליכי התחדשות עירונית בשיתוף השלטון המקומי למען בטיחות ואיכות חיי התושבים".

אולם גם במקרה האופטימי ביותר ובהנחה שהעירייה ומשרד השיכון יעמדו בהבטחתם לזרז הליכים, מדובר בשנים.

דיור זמני אחרי רעידת האדמה בפוקושימה. שנה וחצי אחרי, עשרות אלפים מהמפונים  עדיין התגוררו בדיור זמני / צילום: Reuters
 דיור זמני אחרי רעידת האדמה בפוקושימה. שנה וחצי אחרי, עשרות אלפים מהמפונים עדיין התגוררו בדיור זמני / צילום: Reuters

■ מה אמורים המפונים לקבל?

נוכח הביקורת שהופנתה נגדה בעניין הסיוע לדיירי הבניין שקרס, עיריית חולון הודיעה כי הדיירים יקבלו 5,000 שקל למשפחה לצורך התארגנות ראשונית, מהם 3,000 שקל מתקציב העירייה והשאר מתרומות של רשתות רמי לוי וחצי חינם. חברת תדהר הזמינה את המפונים להתארח במלון שבבעלותה עד לאחר החגים.

אין זו הפעם הראשונה שחברות עסקיות נחלצות לעזרת מפונים: במלחמת לבנון השנייה הקים ארקדי גאידמק עיר אוהלים בניצנים לאזרחים שהתפנו מגבול הצפון. וזורק דוגמה אחת.

תוכנית "מלון אורחים" הממשלתית מבטיחה סיוע מצומצם מאוד להתארגנות: "משרד האוצר יקצה 150 שקל לאדם אשר פונה ממקום מגוריו ע"י הרשויות המוסמכות וזאת לצורך התארגנות ראשונית של המשפחה". עוד קובעת התוכנית תקציב של 30 שקל לשירותי כביסה, כלומר "5 ק"ג כביסה אחת לשבוע עבור ארבע נפשות". מינימלי, ללא ספק.

תא"ל זאב צוק רם, לשעבר ראש רח"ל, רשות החירום הלאומית, סבור שאפשר וצריך היה לעשות הרבה יותר: "גם כאזרח המדינה וגם כאיש מקצוע, אני סבור שזו תקלה חמורה וחוסר רגישות מוחלט של עיריית חולון. הם היו צריכים לקחת את המשפחות ולשכן אותן בבתי מלון. יש מספיק בתי מלון באזור, לפחות לתקופת החגים, ועד אז אפשר להתארגן ברמה של מדינה, לתת מענה.

"נכון שיש פה בעייתיות מסוימת כי בית שנפגע מאירוע זה לא טרור או אסון טבע, אין לו פתרון מהממשלה, אבל אם רוצים, אפשר למצוא פתרונות ועכשיו. זה חלק מהחוסן הלאומי שלנו. את הבסיס שזה מגורים ומזון, המדינה צריכה לעשות כאן ועכשיו. והיא יכולה".

אבל מה יקרה במקרה של רעידת אדמה ועשרות אלפי אנשים שיישארו ללא בית?

"יקרסו הרבה בתים ולא תהיה ברירה, וצריך יהיה להשתמש במקומות הפנויים ביותר, כמו בתי ספר. משפחות עם בעיה של נכות כן יקבלו בתי מלון.

"ללא ספק יהיו הרבה בתים שייהרסו ברעידת אדמה כי אנחנו מתקרבים לטווח של מאה שנה מהרעידה הקודמת. המדינה צריכה לתמוך ברשות המקומית והמגזר השני והשלישי מאוד רוצים להיות שותפים בדברים האלה וכך מחברים אותם לתהליך".

■ לכמה אנשים יהיה פתרון?

מנכ"ל משרד הפנים יאיר הירש: "התוכנית מיועדת לתת מענה ל-300 אלף איש או 4% מהיקף האוכלוסייה. להיקף של רעידת אדמה הנחת העבודה היא שצריך למצוא פתרון לכ-180 אלף איש. אנחנו מצפים מכל עירייה שתוכל לתת מענה ל-4% מהאוכלוסייה שלה. למשל אם בירושלים יש כמיליון איש, העירייה צריכה לתת מענה ל-40 אלף איש.

"בימי שגרה הרשויות אמורות לאתר מתקני קליטה - והפינוי עצמו מתבצע על ידי צה"ל, לבתי ספר ולמתקני קליטה מקומיים, ורק בעדיפות שנייה לאכסניות נוער או בתי מלון, בגלל העלות".

ברח"ל מציינים כי בישראל יש לכל היותר 100 אלף חדרי מלון (כולל אכסניות ומוסדות דומים), אז ברור שאי אפשר יהיה לתת מענה לכולם במלונות. "זה מענה חירומי מידי, שבו המדינה יכולה לעשות שימוש בנכסים שלה שזה בתי הספר, הצוותים החינוכיים והציוד", מסבירים שם.

הירש: "יש לנו ציוד שפרוס במחסנים ברחבי הארץ למקרה של קליטה המונית לאחר רעידת אדמה: 300 אלף מזרנים, שק"ש או שמיכה, כ-10,000 מיטות לקשישים, אוהלים משפחתיים, מסתורי שירותים - אוהלים ניידים עם שקיות כימיות ומתחמי ברזיות ניידים שאפשר לחבר למקורות מים. יש עוד ציוד סניטרי ושקיות חימום.

"יש גם עניין של להכשיר את המורים להפוך את בתי הספר למקומות מקלט - הכשרנו 25 אלף מורים שעל פי החוק הם אחראים בזמן חירום למתקן קליטה. יש 1,300 בתי ספר שמוכנים לקליטה".

■ מי מחליט על תוכנית פינוי?

הבעיה עם תוכנית "מלון אורחים" ועם התוכניות הייעודיות האחרות (לפינוי עוטף עזה או צפון הארץ במקרה של מבצע צבאי) היא שהדרג המדיני צריך להחליט להפעיל אותה, בהתאם להמלצה של גורם רלוונטי. אבל כיוון שלהפעלה של "מלון אורחים" יש משמעויות תקציביות וגם פוליטיות, לעתים נוח לא להפעיל אותה. במבצע "שומר החומות" התוכנית לא הופעלה ומי שהתפנה - התפנה עצמאית. ברח"ל אומרים כי משרד הביטחון שיפה את המתפנים עצמאית ב-7 מיליון שקל שהועברו דרך הרשויות המקומיות כנגד קבלות.

"הרשויות המקומיות מאוד מאוד מקשות על תוכניות. בסוף אנשים ימותו"

תא"ל (מיל) ד"ר חיליק סופר, לשעבר רמ"ח אוכלוסיה בפיקוד העורף, משתמש במילים קשות: "אני חושב שב-2006, במלחמת לבנון השנייה, פיקוד העורף נתפס לא מוכן, ומאז המדינה עשתה קפיצה קדימה במוכנות של העורף. יש פערים במיגון אבל יש מערכת אפקטיבית של התרעה, האוכלוסייה יותר מוכנה. אבל בכל הקשור לרעידות אדמה אנחנו במצב של ערב מלחמת לבנון השנייה.

"הישימות של תוכנית הפינוי טובה לנייר. את התוכנית לפינוי אזרחים אפשר אולי להציג יפה בכנסת, אבל במבחן המציאות זה לא יעבוד. זה טוב לשבוע, מקסימום חודש, וגם ככה זה יהיה קשה. אנשים לא ירצו ללכת לבתי ספר אלא לאכסניות או לבתי מלון. מי שיש לו כסף ילך למלון, ומי שיוכל יתארח אצל קרובים עם בית גדול. זה לא נותן מענה לרוב הגדול".

תא''ל (מיל') ד''ר חיליק סופר / צילום: תמונה פרטית
 תא''ל (מיל') ד''ר חיליק סופר / צילום: תמונה פרטית

מאז השתחרר סופר מהצבא הוא הקים חברה שמתמחה בפרויקטים של תמ"א 38, מצד הדיירים. "הרשויות המקומיות מאוד מאוד מקשות. בעיריית חולון אומרים שהם לא קיבלו בקשות לגבי המבנה הזה, אבל בפרויקט אחר שאני מכיר באופן אישי העירייה כל הזמן משנה את התוכניות. זו השיטה שלהם למסמס את התהליך, ובסוף אנשים בארץ ימותו. כל המבנים שנבנו לפני 1975 הם לא עמידים. נניח שהבניין הזה אמור לעמוד ברעידת אדמה של 6.5, אבל גם אם תהיה רעידה חלשה יותר הם עלולים ליפול.

"לדעתי יהיו עוד הרבה בניינים שיקרסו גם בלי רעידת אדמה, כמו שראינו לאחרונה ברמת גן ובחולון. פה ראו את הסדקים בזמן אבל זה גם יכול לקרות ברגע, כמו שראינו לפני כמה חודשים במיאמי.

"הפתרון המבני לרעידת אדמה ולכשל המבנים הוא חיזוק באמצעות פינוי-בינוי ותמ"א 38. זה ייתן מענה גם לאיום הטילים. מעבר לממ"דים, צריך לזכור שטיל שנופל בשכונת מגורים, יוצר הדף גדול שעלול לגרום למבנים ישנים לקרוס, גם אם הטיל נופל 100-200 מטר מהם. אבל הפרויקטים הללו מתממשים הפוך ממפת הסיכונים - בבית שאן ובטבריה זה לא קורה, ושם צריך למצוא פתרון ממשלתי וזה דחוף".

צרו איתנו קשר *5988