מחקר: זו השפעת ההתחממות הגלובלית על הביקוש לחשמל

קיץ 2021 היה הקיץ החם ביותר שתועד בארה"ב. הטמפרטורה הממוצעת הייתה גבוהה ב-1.45 מעלות צלזיוס מהממוצע במאה העשרים, וסימנה מגמה מדאיגה: הטמפרטורות הגלובליות ממשיכות לטפס, אף באופן מהיר מזה שנחזה בעבר. למעשה, 19 מתוך 20 השנים החמות ביותר שנמדדו, התרחשו בעשרים השנה האחרונות.

אירועי שרב כבד נרשמו במקומות רבים בעולם הקיץ, מקנדה שחלקים בה התכסו בכיפת חום, ליוון ואיטליה שגם נאלצו להתמודד עם שריפות עזות, וגם בישראל נרשם גל חום ארוך במיוחד. בזמן שהעולם הולך ומתחמם, מדענים מזהירים כי ככל שתחמיר ההתחממות הגלובלית, כך יהפכו אירועי קיצון דוגמת גלי חום רבים, עוצמתיים וארוכים יותר.

למרות שצריכת אנרגיה המבוססת על דלקים מאובנים מאיצה את משבר האקלים, התארכות העונה החמה מובילה לצריכה גבוהה יותר של אנרגיה. בישראל, המתחממת בקצב כפול מהממוצע העולמי ומתאפיינת בילודה גבוהה, צריכת האנרגיה תלך ותעלה.

מחקר חדש של בנק ישראל בדק את השפעת ההתחממות הגלובלית על הביקוש לחשמל, וגילה כי בהיעדר תעריפי חשמל גמישים, תרחיש חמור של ההתחממות הגלובאלית צפוי להגדיל עד שנת 2050 את שיאי הביקוש היומי לחשמל בחודשי הקיץ (אפריל-ספטמבר) בכ-4%, מעבר לצפוי בתרחישים שמתעלמים מההתחממות. תרחיש התחממות מתון יותר צפוי להגדיל בכ-2.5% את שיאי הביקוש לחשמל.

ההתחממות משפיעה על היקף הביקוש לחשמל בעולם, ובפרט על שיאי הביקוש לחשמל, שכן מזג האוויר הוא גורם מכריע בקביעתם. מחקר חדש שנערך על ידי ד"ר טניה סוחוי ומעין טרפר-וכטל מחטיבת המחקר של בנק ישראל ניסה לקשור בין תרחישים שונים לעוצמת ההתחממות הגלובאלית שתתרחש בעשורים הבאים, לבין שיאי הביקוש היומי לחשמל הצפויים בישראל. זאת, כדי לתרום להערכות לביקושים העתידיים לחשמל, ולספק כלי לתכנון לטווח ארוך של יכולת הייצור הנדרשת כדי לענות על הביקושים הצפויים.

רגישות הביקוש לחשמל ביחס לטמפרטורות גבוהה בישראל

לפי החוקרים, בישראל רגישות הביקוש לחשמל ביחס לטמפרטורות גבוהה יחסית למדינות אחרות. לכן, הפתרון המוצע הוא מעבר לתימחור דיפרנציאלי של חשמל על פני היממה, בכדי להפחית את צריכתו בפועל, לסייע בצמצום השפעת ההתחממות הגלובאלית על שיאי הביקוש לחשמל, ובכך להקטין את ההשקעה הנדרשת בכושר הייצור של החשמל.

המחקר בדק שני תרחישי התחממות גלובאלית שנבחנו ואומצו כתרחישי ייחוס על ידי הוועדה הבין-ממשלתית של האו"ם לענייני שינויי אקלים (IPCC). הנתונים הקלימטולוגים עבורם נלקחו מהפרויקט הבין-לאומי Cordex והם הותאמו על ידי השירות המטאורולוגי לקואורדינטות ולטופוגרפיה של ישראל. על פי התרחיש האופטימי, הטמפרטורה הממוצעת בישראל תעלה ב-0.9 מעלות עד 2050, ועל פי התרחיש החמור ב-1.2 מעלות.

כדי להעריך את עוצמת ההשפעה של תרחישים אלו על הביקוש לחשמל, החוקרות בחנו את נתוני צריכת החשמל השעתיים בשבעה אזורים בטקסס ובחמישה אזורים באוסטרליה - כולם אזורים חמים יותר מאשר ישראל. הבחינה העלתה שבישראל השתנות עומס הביקוש לחשמל לאורך היום גבוהה יחסית, בייחוד בהשוואה לאוסטרליה. יתרה מכך, הרגישות של שיא הביקוש היומי לחשמל ביחס לתנאי מזג האוויר גבוהה יחסית בישראל. לפי החוקרות, ייתכן שממצאים אלה מוסברים בכך שמחיר החשמל עבור מרבית הצרכנים בישראל הוא קבוע ואינו תלוי בעומס הביקוש.

אילו יתממש תרחיש ההתחממות החמור, עד שנת 2050 ההתחממות הגלובאלית לבדה צפויה לתרום לגידול שיאי הביקוש היומי לחשמל בחודשי הקיץ (אפריל עד ספטמבר) כ-4.1 נקודות אחוז. לעומת זאת, אם יתממש התרחיש הקל, ההתחממות תתרום כ-2.5 נקודות אחוז לגידול שיאי הביקוש. המחקר העלה גם שההתחממות הגלובאלית צפויה לתרום לירידה בשיאי הביקוש היומי לחשמל בחורף, שכן צרכי הקירור יפחתו.

בבנק ישראל סבורים שמנגנונים אשר ייקרו את מחיר החשמל בשעות בהן הביקוש גבוה במיוחד, ויוזילו אותם בשעות בהן הביקוש נמוך, יתרמו לצמצום השפעת ההתחממות הגלובאלית על שיאי הביקוש לחשמל ובכך יפחיתו מהצורך לבצע השקעות עודפות בכושר הייצור של החשמל. כצעד מקדים להחלת תעריף חשמל משתנה, מציעים בבנק לקדם את ההשקעה בפריסת מונים דיגיטאליים, ובאופן היישום האופרטיבי של התעריף חשוב למנוע פגיעה לא מידתית בצרכני החשמל מהשכבות החלשות.