המחיר שחברות משלמות בדרך להגברת השוויון

מחקרים בעולם מצאו כי חקיקה המחייבת גיוון מגדרי בדירקטוריונים של חברות ציבוריות הובילה לירידה בשווי החברות שהושפעו ממנה • אך נראה כי ההשפעה השלילית מתבטלת כאשר יש מאגר זמין של כוח אדם רלוונטי

גיוון מגדרי בדירקטוריונים של חברות ציבוריות / אילוסטרציה: Shutterstock
גיוון מגדרי בדירקטוריונים של חברות ציבוריות / אילוסטרציה: Shutterstock

המחקרים שמאחורי החדשות

מאחורי הכותרות הכלכליות הגדולות מסתתר לא פעם עולם רחב של מחקרים אקדמיים מרתקים, שמרבית הציבור לא מודע אליהם. הטור שלנו מחבר בין האירועים האקטואליים למחקרים אקדמיים. באמצעות הטור נבקש להנגיש את המידע המחקרי הרלוונטי למנהלים, רגולטורים וכל מי שניהול, שוק ההון וכלכלה מעניינים אותו, והכול בשפה בהירה ומתומצתת. מי שירצה להרחיב את היריעה ולצלול למחקרים עצמם, יוכל לעשות זאת דרך הרפרנס שמצורף בסוף הטור. פרופ' דן עמירם, רו"ח, סגן הדקאן בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, וד"ר ארי אחיעז מאותה פקולטה, הם מומחים לשוקי הון, פיננסים וחדשנות, ויובילו את הטור בצירוף חוקרים מתחומים נוספים מפעם לפעם על פי העניין.  היום הם מארחים את פרופ' שלומית זוטא, מומחית במימון ובממשל תאגידי

לפני מספר שבועות התבשרנו כי רשות ניירות ערך של ארה"ב (SEC) אישרה את הצעת בורסת נאסד"ק בנושא גיוון מבחינת מגדר, מוצא אתני והעדפה מינית בדירקטוריונים של החברות הציבוריות הנסחרות בה. ההצעה גורסת כי החברות נדרשות למנות שני דירקטורים שאחד מהם אישה והאחר מיעוט אחר בעל ייצוג חסר (ואם לא, לספק הסברים למשקיעים מדוע לא עשו כך). באישור הצעה זו נאסד"ק למעשה מאמצת חלק מחוקי הגיוון שהועברו בקליפורניה ולפני כן בנורבגיה בשנים האחרונות. על כן, ובמקביל לקולות הקוראים לאמץ חקיקה דומה בישראל, חשוב לבחון כיצד חקיקת גיוון זו השפיעה בעבר על חברות ציבוריות.

אפקט שלילי לחקיקה

המאמר האקדמי המרכזי בתחום (אהרן ודיטמר, 2012) בחן את ההשפעה של חקיקה מדצמבר 2003 בנורבגיה, בה חייבו חברות ציבוריות לייצוג של לפחות 40% נשים בדירקטוריון. בעת פרסום החקיקה נשים היו רק 9% מהדירקטורים. החוקרים השוו בין חברות שהושפעו מהחוק כיוון שהיה בהן ייצוג נשי מועט לבין חברות בהן היה ייצוג נשי נרחב ולכן לא הושפעו משמעותית. החוקרים מצאו שבימי ההודעה על החוק, החברות שהושפעו נפלו בערכן ב-3.5% לעומת החברות שפחות הושפעו, והשפעה זו נמשכה לטווח הארוך. בנוסף מצאו שהחברות שהושפעו יותר הציגו לאחר החוק ביצועים עסקיים משמעותית נמוכים יותר מהחברות שפחות הושפעו.

פרופ' דן עמירם / צילום: יח''צ
 פרופ' דן עמירם / צילום: יח''צ

בספטמבר 2018 קליפורניה הפכה להיות המדינה הראשונה בארה"ב שהעבירה חקיקה בנושא ואישרה חוק המחייב כל חברה ציבורית שהמטה שלה בקליפורניה בייצוג של לפחות אישה אחת בדירקטוריון עד סוף 2019 ולפחות שתיים-שלוש נשים עד סוף 2021. במחקר של גרין ושות' (2020) נבדקה השפעת אישור החוק על כל 602 החברות הרשומות בקליפורניה. עולה כי לאחר האישור מספר הנשים בדירקטוריונים עלה בכ-23%, כאשר 60% מהחברות בחרו להגדיל את היקף הדירקטוריון וכ-40% מהחברות בחרו להחליף דירקטור בדירקטורית.

פרופ' שלומית זוטא / צילום: טל סולומון ורדי
 פרופ' שלומית זוטא / צילום: טל סולומון ורדי

כמו כן, נבדק מה הייתה ההשפעה על שווי החברות המושפעות בהשוואה לחברות שלא הושפעו מהחוק, הן בקליפורניה והן ביתר המדינות בארה"ב. עולה כי בחברות אשר הושפעו מהחוק הייתה ירידה מובהקת של כ-1.2% בממוצע בשווי החברות ביום ההודעה על אישור החוק. כאשר בחברות אשר נדרשו להוסיף יותר נשים בדירקטוריון עד 2021 הייתה השפעה שלילית יותר, החל מירידה של 1.06% להוספת דירקטורית אחת עד מינוס 1.64% להוספת שלוש דירקטוריות.

בעיות בבסיס הפירמידה

כמובן שמאמרים אלו אינם מעידים שהשפעת נשים על שווי החברות היא שלילית, אלא יכולים להעיד שלהצבת מכסות לנשים שיש למלאן בטווח זמן קצר יחסית יש אפקט שלילי. המחקר של אהרן ודיטמר העלה את הסברה כי ההשפעה השלילית נובעת ממחסור בכוח אדם נשי מתאים של דירקטוריות. החוקרים ביססו זאת על כך שלעומת מקביליהן הגבריים, הדירקטוריות שנבחרו לדירקטוריונים בנורבגיה בעקבות החקיקה היו צעירות יותר (בכשמונה שנים) ובעלות פחות ניסיון בניהול חברות (31% מהדירקטוריות היו מנכ"ליות בעבר לעומת 70% מהדירקטורים).

ד''ר ארי אחיעז / צילום: יח''צ
 ד''ר ארי אחיעז / צילום: יח''צ

וואנג ושות' (2018) מצאו כי אכן ההשפעה השלילית בעת ההודעה בקליפורניה כמעט נעלמה כאשר היה מדובר בחברות בעלות נגישות גבוהה יותר להיצע כוח אדם רלוונטי. הם בחנו זאת לפי קירבה גיאוגרפית לאזורים בעלי נוכחות נשית גבוהה יותר בהנהלות בכירות וכן בהתאם למידת התרבות המגדרית בחברות בהתאם לסקרי עובדים שנערכו על אודות החברות.

ממצא זה קיבל תמיכה גם מאדאמס וקירשמאייר (2016) שבחנו את היקף המחסור בזמינות כוח אדם לדירקטוריון בחברות בתחומי ה-STEM (מדע, טכנולוגיה והנדסה) בכ-20 מדינות. הם טענו כי הפער בניסיון המתאים בתחומים אלו מתחיל עוד ברמה התעסוקתית והאקדמית המוקדמת בה לנשים יש ייצוג חסר משמעותי. לשיטתם, חוקים אשר מחייבים יותר נשים בדירקטוריון לבדם לא יצליחו להשיג את מטרתם.

ביצועים זה לא הכל

לסיכום, עולה השאלה העקרונית האם עצם החקיקה, על אף ההשפעה השלילית שלה על שווי החברה והביצועים העסקיים, עשויה להוביל לכך שיותר נשים ייכנסו לנתיב תעסוקתי בו הן יצברו את הניסיון והקשרים הדרושים לדירקטוריון, ובאופן זה בהמשך ייסגר הפער בזמינות כוח האדם הרלוונטי. אכן, חלק מהמחקרים שהוזכרו לעיל מצאו שהפער בניסיון נסגר בשנים לאחר העברת החוקים. בנימה אישית, אנו רוצים להדגיש שאנו תומכים בשילוב מוגבר של נשים בדירקטוריון, לא בגלל ההשפעה על מניות וביצועי החברה, אלא בגלל ההשפעות החיצוניות ארוכות הטווח של שילובן.

פרופ' דן עמירם הוא סגן הדקאן בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת ת"א; מופקד על הקתדרה לשוקי הון ומוסדות פיננסים, ומנהל המכון למחקר בעסקים בישראל; משמש כדירקטור בבנק מרכנתיל ויו"ר הוועדה המייעצת לבקרה פנימית של האו"ם

ד"ר ארי אחיעז הוא מרצה באותה פקולטה, בתחומים הקשורים לשוק ההון, למימון חברות ולפינטק; מנהל את מכון חוגג לחקר יישומי הבלוקצ'יין

פרופ' שלומית זוטא היא מומחית במימון ובממשל תאגידי, המכללה האקדמית תל אביב-יפו 

מקורות

Greene, D., Intintoli, V. J., & Kahle, K. M. (2020). Do board gender quotas affect firm value? Evidence from California Senate Bill No. 826. Journal of Corporate Finance , 60 , 101526

Ahern, K. R., & Dittmar, A. K. (2012). The changing of the boards: The impact on firm valuation of mandated female board representation. The quarterly journal of economics , 127 (1), 137-197

Hwang, S., Shivdasani, A., & Simintzi, E. (2018). Mandating women on boards: Evidence from the United States. Kenan Institute of Private Enterprise Research Paper , (18-34)

Adams, R. B., & Kirchmaier, T. (2016). Women on boards in finance and STEM industries. American Economic Review , 106 (5), 277-81