אימפריות נופלות וטעויות לעולם חוזרות: מה יקרה כשהמטבע הדיגיטלי יחליף את המזומן?

הדפסת כסף באימפריה הרומית עיצבה את אירופה לאלף השנים הבאות והביאה לעליית הפאודליזם • כיום הבנקים המרכזיים רוצים להנפיק מטבעות דיגיטליים שיחליפו את המזומן, אך על הדרך גם את האנונימיות של ההוצאות של האזרחים

''מסלולה של אימפריה: הרס'', תומאס קול, 1836
''מסלולה של אימפריה: הרס'', תומאס קול, 1836

דִּיוקְלֶטִיָאנוּס היה אחד הקיסרים המוצלחים והמוכשרים בתולדות האימפריה הרומית. כאשר קיבל לידיו את האימפריה בסוף המאה שלישית לספירה (284) עמדה זו על סף התפוררות. עשורים של מלחמות אזרחים, פלישות חיצוניות, מגפות, ומשברים כלכליים הביאוה לסף התפרקות. כשפרש דיוקלטיאנוס עשרים שנה מאוחר יותר לארמונו, שעדיין עומד בספליט שבקרואטיה, הוא הותיר אחריו איפריה משוקמת. הקיסר שהנהיג רפורמות מרחיקות לכת בתחומי המינהל והצבא, קנה לאימפריה 170 שנים נוספות. אך דווקא כשלונו הגדול הוא שעיצב את אירופה למשך אלף השנים הבאות.

על פי צו הקיסר הראשון אוגוסטוס-אוקטביוס בשנת 15 לפנה"ס, היה לדינרוס, המטבע הבסיסי באימפריה, משקל קבוע והוא הכיל 95%-98% (מתכת) כסף. דילול אחוז הכסף בכדי לייצר יותר מטבעות, החל באיטיות 80 שנה לאחר מכן, אך עד מחצית המאה השלישית (250) עדיין היה המטבע עשוי מ-50% כסף. תהליך הדילול הואץ מאד בשנות המשבר הבאות. כשדיוקלטיאנוס עלה לשלטון הכיל הדינרוס רק 2% כסף, מה שאיפשר ייצור כמות עצומה של מטבעות. עם הגידול הדרמטי בכמותם החלה להשתולל היפר-אינפלציה בכל רחבי האימפריה.

הקיסר דִּיוקְלֶטִיָאנוּס / צילום: מתוך ויקיפדיה G.dallorto
 הקיסר דִּיוקְלֶטִיָאנוּס / צילום: מתוך ויקיפדיה G.dallorto

בניסיון לעצור את האינפלציה הנפיק הקיסר החדש סדרה של מטבעות חדשות ובהן אחוז גבוהה יותר של כסף. אך הרומאים לא הצליחו להבין כי לב הבעיה אינה בכמות הכסף במטבע אלא בכמות המטבעות שבמחזור.

משכשל הקיסר לאסוף ולהוציא מהמחזור מטבעות ישנים הרפורמה המוניטרית כשלה והאינפלציה, ועימה השחיקה הריאלית בשכר החיילים, הלכה וגאתה. גם הוצאת צו "מחירי מקסימום" על כל מוצר ושירות שכלל עונשי מוות למפירים לא שינה את המצב.

הפקיד קבע, לא "כוחות שוק"

כשאיבד הכסף את כוחו, איבד הקיסר את היכולת לגבות מסים. לפיכך פנו הקיסר והבירוקרטים לפתרון אחר: אם אין ערך לגביית מסים במטבעות, נעבור לשיטה של גביית מסים במוצרים עצמם, חשבו, ועשו. לשם כך נקבע תקציב ענק של מוצרים אותם צריך הצבא. במקביל בוצע רישום של כל המוצרים שאנשים יכלו לספק בהתאם לתחום עיסוקם. עתה קבעה הפקידות "טבלת המרה" של כל המוצרים והשירותים ל"יחידות מס". יחידת המס היתה שווה לכך וכך קילו חיטה, או כך וכך קילומטרים של הובלה, או כך כך וכך ליטרים של יין, וכן הלאה.

לאחר רישום מדוקדק של כל אחוזה ומשפחה נקבע כמה "יחידות מס" ישלם כל חייב, במוצרים לפי תחומי התמחותו - מגדל הענבים ישלם את יחידות המס שהוטלו עליו ביין, האופה בכיכרות לחם וכו'.

יחידות המס הפכו בפועל ליחידות מדידה של ערך, אך זה נקבע על ידי פקידי המדינה ולא על ידי כוחות השוק. החלפת כוחות השוק בקביעת ערכם של הדברים פעלה להרס המנגנון הבסיסי ביותר בכלכלה שכן בכלכלה חופשית מנגנון המחירים משדר לכל השחקנים את רצונותיהם והעדפותיהם של כל שאר השחקנים בשוק. בהתאם השחקנים מקצים את משאביהם ומחליטים במה לעסוק, להשקיע, לייצר ולספק. כך נוצר איזון בין הביקושים ואספקתם.

אך משהכסף, אמצעי הביטוי של מנגנון המחירים, הושחת שוב לא היתה דרך אפקטיבית ליצירת איזון שכזה. את כל התיאוריה הזו הקיסר לא הבין כמובן, אך הוא הבין כי אם יותר מדי מגדלי כבשים יחליטו להפסיק לגדלן יווצר מחסור בבשר שעה שפקידי המס מבקשים לגבות מהם את יחידות המס המוטלות בכבשים. החשש משיבוש כזה בתקציב ובגבייה, הביא את הקיסר לקבוע חוק נוסף: יחידה משקית המשלמת את יחידות המס במוצר או שירות מסויים תהא חייבת להמשיך לעסוק באותו שירות או מוצר. כלומר, בנו של החקלאי יהיה חייב להמשיך לעבוד באותה אחוזה; בנו של רועה הצאן יהיה חייב להמשיך בדרכי אביו וכך לגבי כל היתר במשק.

מטבע דינרוס רומאי / צילום: Reuters, Ben Birchall
 מטבע דינרוס רומאי / צילום: Reuters, Ben Birchall

כדי להבטיח זאת נאסר על אותם עובדים לעקור ולעזוב את המקום בו הם עסקו בגידול ואספקת אותם מוצרים ושירותים. היסודות לכלכלה הפאודלית שתתפתח ותשלוט באירופה לאחר נפילת האימפריה ולמשך אלף שנה הונחו, והם יילכו ויתפתחו לאורך השנים.

הבנקים רוצים לעבור לכסף דיגיטלי

בימים אלו בנקים מרכזיים רבים בעולם, כולל בנק ישראל, מדברים על מעבר ל"כסף דיגיטלי" (CBDC- Central Bank Digital Currency). זהו סוג של מטבע קריפטוגרפי שיונפק ויישלט על ידי הבנק המרכזי וישמש כמזומן דיגיטלי במקום השטרות שבמחזור. ככזה ניתן יהיה להעבירו בין צדדים, שלא דרך מסילות כרטיסי האשראי ודומיהם.

בכל העולם, כולל הכלכלות המפותחות, יש שימוש נרחב במזומן. מחקר שפרסם הפדרל ריזרב ביולי 2020 והמתייחס ל-2019 מצא כי צרכנים בארה"ב משתמשים במזומן בכרבע מכל הטרנזאקציות המסחריות וכאשר מדובר בסכומים הנמוכים מ-25 דולר המספר מזנק למעל 40%.

מחקר שערך הבנק המרכזי האירופי ופורסם בדצמבר 2020 מצא כי במדינות השוק האירופי 73% מהטרזאקציות וכ-48% מסך כל סכומי הכסף שהחליפו ידיים בקופות הרושמות, נעשו במזומן. על פי המחקר, ב-2019 האירופאים ביצעו כ-109 מיליארד תשלומים במזומן בשווי של 1.722 טריליון אירו, ו-38 מיליארד טרנזאקציות בכרטיסי אשראי ודביט בשווי של 1.622 טריליון אירו. בין עמית לעמית נעשו 8 מיליארד תשלומים במזומן, כ-249 מיליארד אירו, וכ-0.5 מיליארד תשלומים בכרטיסים למיניהם, כ-34 מיליארד אירו.

אין ספק אפוא כי השימוש במזומן הוא נרחב ופופולרי. אנשים סומכים על מזומן, עלותו למשתמש אפסית, לא ניתן לגנוב אותו בקלות, קל לנהל איתו מסגרת תקציב, אין איתו בעיות קליטה והתחברות. מעל לכל, הוא שומר על פרטיות המשתמש. כרטיסי אשראי הם ההפך הגמור. עלותם לבית העסק ולעיתים למשתמש גבוהות ביותר. בעיסקות בסכומים, או רווחיות, נמוכים, העלות עשויה להגיע לכדי רבע ויותר מהרווח על העסקה.

מקרי מרמה וגניבה על ידי צרכנים, בעלי עסקים, וצדדים שלישיים נפוצים מאד ובפרט ובטרנזאקציות באינטרנט. אמריקן אקפרסס למשל מדווחת כי 77% מהעסקים באינטרנט דיווחו על היותם קורבן של סוג של ניסיונות מרמה דרך שימוש בכרטיסי אשראי ודביט. חברת הטרנזאקציות סייברסורס מעריכה כי בין 2019 ל-2023 שחקני איקומרס ברחבי העולם עתידים להפסיד 75 מיליארד דולר למעשי מרמה כאלו, ולפי דוח של הסוכנות הפדרלית למסחר בארה"ב, בשנת 2020 צרכנים דיווחו על הפסד של 3.3 מילארד דולר בגין מרמה בכרטיסי אשראי, גידול של כמעט 85% מהשנה הקודמת.

אך גם לשימוש הפופולרי במזומן, שהוא בלתי אפשרי במסחר באינטרנט, יש עלויות. אלו כוללים עלות הפצת המזומן על ידי המערכת הבנקאית. עלות תחזוקה ושמירה של בתי העסק, וההפסדים שלהם מגניבות. כן ישנן עלויות הנופלות על הבנק המרכזי.

מחקר באוניברסיטת הארוורד משנת 2014 העריך שגניבות מזומנים עולות לבתי עסק בארה"ב כ-40 מיליארד דולר לשנה. מחקר אחר מבריטניה משנת 2020 העריך שעלות השימוש במזומן עולה לבתי עסק קטנים כ-2.5 מיליארד ליש"ט בשנה. הבנק המרכזי הקנדי העריך ב-2017 את עלות תחזוקת המזומן למשק הקנדי בכ-8 מיליארד דולר, וקנדה היא באופן יחסי מדינה עם שימוש נמוך במזומן.

אופס, עולם ה"תוצאות הבלתי מכוונות"

מזומן דיגיטלי יכול לפתור רבות מהבעיות האלו. הוא יכול להביא לעולם אמצעי תשלום שיש בו את כל הכוח של דיגיטל עם כל היתרונות של מזומן. לרבות במישורי האבטחה, העלות והיעילות. מזומן דיגיטלי יהיה גם אידיאלי להרבה מסוגי העסקאות באינטרנט. אך אליה וקוץ בה. בתוכנית המזומן הדיגיטלי של הבנקים המרכזיים יש מעט מקום לתכונה מרכזית אחת של המזומן, הפרטיות. כך למשל בתזכיר של ועדת ההיגוי של בנק ישראל להנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי ממאי 2021: "השקל הדיגיטלי יעוצב בהלימה עם כללי איסור הלבנת הון ובאופן שלא יפגע במאמצי הממשלה לגביית מסים, ולכן, בשונה מהמזומן, לא יוכל לאפשר פרטיות מוחלטת של המשלם או מקבל התשלום".

ההסבר לכך הוא המלחמה בהון השחור, מה שאוטומטית מזכה את המדיניות בפופולריות רבה בציבור ובתקשורת. אך כמו בכל החלטה משמעותית ואסטרטגית כדאי לנסות להביט אל מעבר לרגע, לרצון הטוב או לתעמולה, אל מה שמכונה "תוצאות בלתי מכוונות". אלו לעיתים רבות מסוכנות מכל תוצאה הניתנת לצפיה.

איש מקברניטי ישראל ביוני 1982 לא העריך כי תוכנית "אורנים" בת 40 הקילומטר ו-96 השעות בלבנון, לא רק תימשך 18 שנה ותעלה בלפחות 1,500 חללים, אלא שהיא גם תביא להחלפת מערך הקטיושות הפרימיטיבי של אש"ף במערך איראני משוכלל של מעל ל-100 אלף טילים - רבים מהם מדוייקים ומכוונים לתל אביב. אופס, כזה הוא עולם ה"תוצאות הבלתי מכוונות".

להחלפת המזומן במטבעות דיגיטליים של הבנק המרכזי, כאלו שאין בהם שמץ של פרטיות יהיו תוצאות מרחיקות לכת, לא פחות מאשר היו להחלפת הכסף ב"יחידות מס" של דיוקלטיאנוס. עם כל הכבוד לרצון הריבון לגבות בקלות מסים, השליטה והרישום המרכזי של כל טרנזאקציה פיננסית עלולה בקלות לפתוח את שערי הגיהנום ולהביא לתוצאות שקשה היום לדמיינן.

פתאום המדינה תדע היכן כל אזרח בילה, ועם מי. מה קנה, מתי, ובכמה. למי הוא תרם מכספו וכמה הוא צרך מכל מוצר ושירות. מי שיוכל לקבל גישה, חוקית או לא, למאגר נתונים זה יהיה שותף לכל הסודות האישיים ביותר של כל אזרח ואזרחית. שליטה כזו למשל תאפשר למדינה לדעת מי רוכש אוכל לא כשר, או מי קונה מוצרים בשבת בניגוד לחוק הקואליציוני האחרון. מי תורם למפלגה הפוליטית הלא נכונה, מי תומך באירגונים "בוגדניים", ומי רוצה לעשות הפלה בניגוד לחוקי מדינת טקסס.

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום
 אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום

הכסף הדיגיטלי של הבנק המרכזי יטיל אפוא צל ארוך על חופש הביטוי וההתארגנות, הוא גם יעודד צנזורה עצמית (לתרום ל"קשת המזרחית"? למה לי להסתבך). מונופול הכסף הדיגיטלי גם יאפשר לשלול בקלות רבה מאדם את זכויותיו הבסיסיות ביותר על ידי ניתוקו באחת מכל פעילות כלכלית, אשראי או מסחר.

השפעות מרחיקות לכת שקשה לשער

אך לא רק הפרט ייפגע אנושות, גם ההתקדמות החברתית. במעל 20 מדינות בארה"ב עישון מריחואנה הוא חוקי. אך על פי החוק הפדרלי הדבר עדיין אסור. איך הייתה ההתפתחות החברתית הזו נראית אם לא היה דרך לשלם במזומן עבור סחורה זו במהלך 20 השנים האחרונות? אם לא די באלו, הכסף הדיגיטלי האמור גם יאפשר את ישומם בקלות של רעיונות כלכליים הרסניים כמו ריבית שלילית בשיעורים משמעותיים.

יתרה מזו, הכסף הזה, אם ינוהל על פי חלומות הממשלות והבנקים המרכזיים, יהרוס מהיסוד חלקים מרכזיים במהותו של הכסף והתפקיד שהוא ממלא בכלכלה ובחברה. עם הרס מהותו היסודית של הכסף יתחילו לצוץ אמצעי תשלום חליפיים מועדפים, כמו מטבעות זהב, כסף, או ביטקוין. או אז תיאלץ הממשלה לנקוט צעדי דיכוי ואכיפה מתגברים והולכים להבטיח את השימוש בכסף הנחות שלה.

לתהליך הזה של הרס הכסף האמיתי והטהור, זה שכמותו מוגבלת בכוח הטבע או פרוטוקול התוכנה, ועצם השימוש בו חופשי מכפייה ומעקב, יהיו השפעות חברתיות מרחיקות לכת ו"תוצאות בלתי מכוונות" שקשה לשער את היקפן.

התהליך הנמשך של ההדפסה, והאינפלציה שבאה בעקבותיה, ביחד עם החלפת הכסף ב"יחידות מס" וחוקי קיבוע העיסוק והתנועה, תרמו תרומה של ממש להרס החברה הרומית. הרס זה היה אחד הגורמים לקריסת האימפריה הרומית המערבית ולעלייתה של השיטה הפיאודלית ששלטה באירופה לאלף שנים. יש להיסטוריה אפוא שיעור מאלף ללמד אותנו שעה שאנו שוב מבקשים, כלאחר יד, לשחק עם מהות הכסף, המנגנון הרגיש והמרכזי בחיי האנושות.

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

צרו איתנו קשר *5988