מספר טלפון אמיתי שמופיע ב"משחק הדיונון" הוביל למבול של מתיחות בטלפונים האמיתיים של דרום־קוריאנים

בסצנה מוקדמת בלהיט־העל של נטפליקס "משחק הדיונון", זר בעל קסם אישי רב מעביר כרטיס ביקור לגיבור הסדרה השקוע בחובות. בכרטיס מספר טלפון בן שמונה ספרות. מי שמתקשרים אליו מקבלים הזמנה שלא בידיעתם לתחרות לחיים ולמוות שבה הזוכה מקבל פרס כספי עצום.

"מי אתה?" שואל אותו סאונג גי־הון, הדמות המרכזית בסדרה.

זו שאלה - והצעה - שמשכה מעריצים של הסדרה מכל העולם. בחיים האמיתיים, הם מתקשרים למספר בהמוניהם, מדרום־קוריאה ועד דרום אמריקה, ומבקשים להתחבר לדרמה הדיסטופית שהפכה באופן לא צפוי לסדרה הכי נצפית בנטפליקס ביותר מ־90 מדינות.

אבל מספר הטלפון, וגם מספרים דומים לו שחויגו בטעות, שייכים לאנשים אמיתיים בדרום־קוריאה. הדבר מוסיף נדבך של אימה מציאותית, או לכל הפחות מטרד בלתי רגיל, לסדרה שכבר רוויה בזה.

האנה קים, בת 26 העובדת במשרד בסיאול, לא חשבה שהסיוט שלה מ"משחק הדיונון" יימשך מעבר לריגושים של הסדרה. אז היא נהנתה מהדרמה, שהושקה ב-17 בספטמבר, והמליצה עליה לכל חבריה. היא אפילו לא שמה לב לכך שמספר הטלפון המופיע בסדרה שונה משלה רק בשתי ספרות.

לאחר שכלי תקשורת מקומיים בחודש שעבר החלו לדווח שהמספר המופיע בסדרה הוא מספר אמיתי, חוותה קים עלייה בכמות הודעות הטקסט והשיחות מזרים, אפילו אחד שהתקשר מקולומביה. רוב האנשים מנתקים מיד. אחרים שואלים אותה: "האם זה משחק הדיונון?"

היא אומרת שביקשה מנטפליקס ומחברת ההפקות הדרום־קוריאנית של הסדרה, Siren Pictures, איך להתמודד עם השיחות והאם אמרו לה שהם לא נותנים פיצוי כספי לאנשים במצבה. שתי החברות סירבו להגיב לגבי מקרים ספציפיים.

"זה מכעיס אותי בגלל שמאוד נהניתי לצפות ב'משחק הדיונון", אומרת קים.

דובר של נטפליקס אמר שהחברה עובדת עם Siren Pictures לערוך סצנות שבהן מופיע המספר. נכון ליום רביעי, עדיין ניתן היה לראות את המספר בסדרה - ובשניות הפותחות את הקדימון של 'משחק הדיונון שצבר יותר מ־20 מיליון צפיות ביוטיוב.

בדרום־קוריאה יש מגבלות על האופן בו סרטים יכולים להשתמש במספרי טלפון, אך אין מגבלה על סדרות, כך נמסר ממועצת הסרטים הקוריאנית, גוף הקשור לממשלה ומספק בין היתר מספרי טלפון מזויפים למטרות כאלה. בפועל, בהפקות טלוויזיה לרוב מטשטשים את המספרים או ממציאים מספרים בדיוניים, כך נמסר מהמועצה.

"משחק הדיונון" נמצאת בדרך להיות הסדרה הנצפית ביותר בנטפליקס אי פעם, ונראה שהיא ברשימת הצפייה של כולם. הדרמה הדרום־קוריאנית מדגישה פערים בין מעמדות, המתוארים דרך תחרות הישרדות מסתורית ואכזרית בה מאות מבוגרים מרוששים משחקים משחקי ילדים עבור פרס של כ־40 מיליון דולר.

תושב דרום־קוריאה בשנות הארבעים שלו ובעל עסק קטן נשא בעיקר הנטל של שיחות הטלפון הקשורות למשחק. מספר הטלפון הנייד שלו תואם את המספר המופיע בסדרה בדיוק. הוא קיבל 4,000 שיחות ביום - בממוצע כל 20 שניות בערך, וכרגע נזקק לתרופות שינה כדי להירדם, כך אמר לעיתונים מקומיים בראיונות קצרים אחרי בכורת הסדרה.

לפני שהפסיק לענות לטלפון, אמר האיש שהמטלפנים לרוב אמרו לו שהם רוצים להשתתף במשחק הדיונון. הוא לא יכול להחליף מספר בקלות בגלל שהמספר קשור לעסק שלו. אשתו, שהמספר שלה שונה רק בספרה האחרונה, הופצצה בשיחות גם היא.

"אפילו לא ראיתי את הסדרה", אמר האיש לרשת שידור מקומית. "זה מאוד מלחיץ אבל אין לי מה לעשות". האיש לא הגיב לכמה הודעות טקסט ושיחות טלפון, והקו שלו היה תפוס בכמה מהניסיונות לקבלת תגובה.

תשומת הלב התקשורתית בדרום־קוריאה לגבי בעל העסק המופצץ בשיחות הגבירה את המגמה ואנשים רבים עוד יותר התקשרו אליו, כך אמר קאומג'ו קוואק, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטה הלאומית של סיאול. "כשאנשים רבים עושים את זה", אמר קוואק, "האשמה לגבי יצירת נזק נעשית מבוזרת".

פוליטיקאי אחד מדרום־קוריאה, הו קיונג־יונג, אפילו ניסה להרוויח מהשיגעון. הוא הציע לרכוש את מספר הטלפון מבעל העסק הפרטי תמורת כ־84 אלף דולר. הוא לא קיבל תגובה. בניסיון להסית את תשומת הלב מהאיש, הו, המתמודד כמועמד בבחירות לנשיאות קוריאה בשנה שעברה, העלה לרשת את מספר הטלפון הנייד שלו עצמו. "אני מקבל שיחה כל שנייה", אמר הו.

גל השיחות בהשראת "משחק הדיונון", מבחינות רבות, סותר את דרך ההתנהגות המודרנית. מעטים האנשים שמוצאים כיום סיבה לחייג ולשוחח, והם מעדיפים הודעות טקסט, שיחות ווידאו או אפליקציות מסרים, כך אמר מייקל ג' וולף, מנכ"ל Activate, חברת ייעוץ ואסטרטגיה לטכנולוגיה. "אפילו אני אומר לאנשים תכתבו לי קודם כל, כדי שאדע שזה אתם", אמר וולף. הודעות הטקסט החליפו את השיחות.

בארה"ב, בהוליווד אפשר לבחור מרשימה של כ־100 מספרים המתחילים בספרות "555". יותר ויותר, יוצרי סרטים מאמינים שהקהל מבין שהמספרים מזויפים, אז השימוש במספרים כאלה ירד, כך אמר ג' ד' קונור, פרופסור לאמנות הקולנוע באוניברסיטת דרום קליפורניה. "אתה רוצה שהקהל יאמין", אמר קונור.

טעויות קרו. בסרט מ־2003 "ברוס הכל-יכול" ישנה סצנה בה אלוהים פונה לדמות משם הסרט בביפר, והמספר מופיע על המסך, ללא קידומת אזורית.

מסתבר שכמה אנשים ולפחות שתי כנסיות משתמשים במספר הזה בדיוק. זה הוביל לשבועיים בכנסייה בצפון קרולינה, שהובלה בזמנו על ידי הכומר ברוס מקאינס. הוא זוכר שמטלפן אחד שאל "האם אתה אלוהים?" מקאינס ענה שלא, אבל הציע למתקשר לדבר על אמונה בכל אופן. המטלפן ניתק. לגבי האנשים הסובלים בגלל "משחק הדיונון", יש למקאינס עצה: "דעו שבסוף זה ייגמר".

באולפני יוניברסל, שהפיקה את "ברוס הכל יכול", עברו למספר "555" לגרסת הדי וי די של הסרט ואחר כך רכשו מספר נפרד לשימוש בסרטים עתידיים.

כל מה שבוגרת אוניברסיטה אחת בדרום־קוריאה רוצה מנטפליקס או מ־Siren Pictures זו התנצלות. הבחורה בת ה־22, שרצתה להזדהות רק בשמה הפרטי ג'אונג, מחזיקה בטלפון שמספרו שונה בשתי ספרות מהמספר בסדרה "משחק הדיונון". היא מקבלת יותר מ־100 שיחות ביום ופנתה לטוויטר להתלונן לגבי המטרד הזה.

אבל בגלל שהיא מחפשת עבודה, אומרת ג'אונג שהיא עונה לכל שיחה נכנסת. "מה אם מדובר בהצעת עבודה?", אמרה.