תביעה ב-200 אלף שקל נגד אל על: עובד החברה התנהג באופן משפיל ומבזה מול נוסעים בני העדה הדרוזית

עפ"י כתב התביעה, במהלך בידוק ביטחוני לפני כשלוש שנים, עובד החברה התייחס אל ארבעה נוסעים בני העדה הדרוזית ב"אופן משפיל וגזעני, וזאת אך ורק על רקע מוצאם" • בראיון שהעניק לאחרונה לגלובס מנכ"ל אל על, אביגל שורק, הוא סיפר כי הליך הבידוק בחברה השתנה

מטוס אל על בנתב''ג / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'
מטוס אל על בנתב''ג / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'

תביעה על סך 200 אלף שקל הוגשה נגד אל על בטענה לאפליית שני זוגות המשתייכים לעדה הדרוזית. את התביעה הגישו הנוסעים בסיוע משרד המשפטים בגין בידוק ביטחוני לפני טיסה לישראל שעברו הארבעה על-ידי עובד החברה בדצמבר 2018, בידוק שנעשה על-פי כתב התביעה ב"אופן משפיל וגזעני, תוך רמיסת כבודם של התובעים, וזאת אך ורק על רקע מוצאם הדרוזי".  יש לציין כי מערך האבטחה בחברה מונחה על-ידי שירות הביטחון הכללי.

בדצמבר 2018 הגיעו שני זוגות (התובעים), בגילאי ה-60 לחייהם, במסגרת טיול מאורגן לשדה התעופה ביוהנסבורג והמתינו בתור לבידוק ביטחוני לפני עלייה לטיסה חזרה לארץ.

על-פי כתב התביעה, בעודם עומדים בתור יחד עם חברי הקבוצה, ניגש אליהם ממלא-מקום הקב"ט מטעם אל על, ביקש מהם לצאת מהתור ודרש מהם להציג מסמכי זהות שונים, נוסף על הדרכון הישראלי שהיה ברשותם. בין היתר, כך נטען, ביקש מהם להציג תעודה המעידה על שירות ביטחון.

כאשר הארבעה שאלו מדוע יש צורך בתעודות מעידות על שירות ביטחון מעבר לדרכון המהווה זיהוי עבור כל אזרח ישראלי בעת שהותו בחו"ל, החל לטענתם ממלא-מקום הקב"ט להרים את קולו, תוך שהוא אומר להם: "אתם תמציאו את המסמכים, כי כך אני החלטתי", ואף השיב בבוטות לשאר חברי הקבוצה שניסו להרגיע אותו. בשלב זה הציג אחד מהגברים תעודת גמלאי של משטרת ישראל, אולם ממלא-מקום הקב"ט לא הסתפק בכך ודרש תעודה דומה גם מהנוסע השני. דרישה זו לא הושמעה בפני שאר חברי הקבוצה.

הנוסעים טענו ל"התנהלות כוחנית" שנמשכה עד להגעת איש ביטחון נוסף שהשלים את הליך הבידוק הביטחוני, תוך שהוא ציין בפניהם כי התנהלותו של ממלא-מקום הקב"ט לא הייתה תקינה. יתרה מכך, צוין כי מדריכת הטיול יצרה מראש קשר עם מחלקת האבטחה של חברת אל על כדי לוודא שלא תיגרם אי-נעימות לנוסעים הדרוזים.

"מסכת של השפלות"

עוד נטען כי ממלא-מקום הקב"ט ניגש אל ארבעת הנוסעים משום שהנשים עטו כיסוי ראש לבן מסורתי על ראשן, כמקובל בעדה הדרוזית. "התובעים נבחרו על-ידו כ'מטרה קלה' ועברו מסכת של השפלות מול חברים אחרים לקבוצה ומול אנשים זרים שעלו על הטיסה ארצה, אך ורק בשל השתייכותם לעדה הדרוזית".

היות שאל על היא שהעסיקה את ממלא-מקום הקב"ט, מבחינת התביעה היא שנושאת באחריות למעשים המפלים הללו.

בכתב התביעה, שהוגש על-ידי עו"ד רונית מוסקוביץ' ממחוז חיפה של הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, נטען כי הדרישה לאישור על שירות ביטחון לא נדרשה מיתר חברי הקבוצה ששהו עימם. עוד מצוין כי שני התובעים שימשו בעברם כאנשי שירות הביטחון. השניים שירתו במשך עשרות שנים במשטרה ובשירות בתי הסוהר וכיהנו בתפקידים בכירים. אחד מהם, שהשתחרר בדרגת גונדר משירות בתי הסוהר, אף חווה בעברו מקרה דומה של אפליה בעברו מול נציגי אל על, מקרה שבעקבותיו הוזמן להעביר הרצאה בנושא בפני קורס קב"טים של החברה.

בהודעת מחלקת הסיע המשפטי צוין כי עם שובם של הנוסעים לישראל, הם פנו ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים. פנייה שנעשתה מטעמם לאל על במטרה להגיע להסדר שייתר הליך משפטי לא הועילה, כשלטענתם החברה דחתה את טענות התובעים. המקרה התגלגל לתביעה שהוגשה בימים אלה, במסגרתה מבקשים כל אחד מהנוסעים לקבל פיצוי של 50 אלף שקל בגין הפרת חוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, לצד כיסוי עלויות שכר-הטרחה.

"פרקטיקה גזענית, משפילה ופוגענית"

המקרה כאמור התרחש לפני כשלוש שנים. בראיון שהעניק לאחרונה לגלובס מנכ"ל אל על אביגל שורק, שנכנס לתפקידו בתחילת השנה, הוא חשף את כוונתו לפנות לקהל הערבי כחלק ממשימותיו לחברה. שורק סיפר כי כבר כעת ההליך הביטחוני השתנה, ואף אמר בראיון כי "20% מהחברה הישראלית הם מהחברה הערבית. אל על היא חברה לאומית שצריכה לתת שירות לכל הסגמנטים בחברה. ערביי ישראל הם חלק מהדמוגרפיה וחלק מהלקוחות שלנו". בתוך כך, אל על צפויה להשיק לראשונה אתר בשפה הערבית.

עו"ד אווקה זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים, אמר כי "הפיכתם של אזרחים דוברי השפה הערבית או בעלי חזות ערבית לאיום ביטחוני באופן גורף בשל שיוכם הקבוצתי, זו פרקטיקה גזענית, משפילה ופוגענית, ויש להפסיק אותה. על חברת אל על וגורמי הביטחון השונים לשנות פרקטיקות גזעניות בבידוק ביטחוני ולגבש מדיניות בידוק שוויונית, שתוטמע במסגרת הכשרות, בעיקר בקרב גורמי אבטחה".

עו"ד רונית מוסקוביץ' מהסיוע המשפטי מסרה כי "אפליית אזרחים מן השורה על רקע דתי היא תופעה פסולה מיסודה, על אחת כמה וכמה כאשר הדבר נעשה באופן פומבי ומשפיל. מבלי להמעיט בחשיבותם של שיקולים ביטחוניים, לא די בהם כדי לאפשר דריסה מוחלטת של זכות יסוד של אדם לכבוד. הסיוע המשפטי, בשיתוף-פעולה עם היחידה הממשלתית לתאום המאבק בגזענות, הציבו לעצמם מטרה למגר את מקרי האפליה, והייצוג בתביעות מסוג זה ניתן ללא בדיקת זכאות כלכלית".

מאל על נמסר בתגובה: "חברת אל על דוגלת במתן שירות איכותי ומוקפד לכלל נוסעיה, ללא הבדל מין, גזע ודת. ביטחון התעופה מונחה על-ידי שירות ביטחון הכללי, ועם קבלת כתב התביעה יועבר הנושא לבדיקת וטיפול מערך אבטחת התעופה".

צרו איתנו קשר *5988