האם לליכוד היה קשה יותר לבצע מינויים פוליטיים בהשוואה ליש עתיד?

האם אדם בעל זיקה פוליטית מנוע מלקבל תפקיד בחברה ממשלתית? בדקנו • המשרוקית של גלובס

חברת הכנסת קטי שטרית ביקרה ברדיו צפון את הממשלה, שבעיצומו של משבר הקורונה עסוקה ב"אמוק של מינויים", ועוד ללא מגבלות משפטיות שכן הוטלו בעבר על הליכוד. "אם אתה חבר ליכוד והבן שלך סיים דוקטורט או פרופסורה, הוא לא יכול להיות דירקטור בחברה (הממשלתית) הכי זוטרה", היא אמרה למגיש גדי נס. "אבל לא אומרים את זה לחברי יש עתיד".

שטרית מעלה כאן בעצם שתי טענות. הראשונה היא שקרובי משפחה של מי שחברים בליכוד לא יכולים להתמנות לדירקטורים בחברות ממשלתיות, והשנייה היא שהם מופלים בכך לעומת מפלגות אחרות כמו יש עתיד.

בישראל פועלות כ-60 חברות ממשלתיות וחברי הדירקטוריונים שלהם ממונים על-ידי השר האחראי על החברות הממשלתיות (כיום מדובר בשר האוצר) והשר הרלוונטי. דירקטורים בחברת נמל חיפה, למשל, ימונו על ידי שרי האוצר והתחבורה.

כיום עיקר המינויים מגיעים מתוך מה שמכונה "נבחרת הדירקטורים". זהו מאגר שהוקם בתקופה שבה עמד אורי יוגב כראש רשות החברות הממשלתיות והוא כולל 500 מועמדים שמוגדרים כבעלי כישורים מתאימים לשמש דירקטורים בחברות ממשלתיות. המאגר הראשון פורסם ב-2014, וב-2015 ו-2017 פורסמו "נבחרות" נוספות.

למרות זאת, גם לאחר הקמת המאגרים המינויים אינם חייבים להגיע רק מתוכם. אמנם, בחוות דעת מחייבת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, עו"ד דינה זילבר, שפורסמה בדצמבר 2020, נכתב כי מאז הקמתו מאגר נבחרת הדירקטורים הוא בגדר "דרך המלך" למינוי דירקטורים, אך בנוסף נכתב שם כי "ניתן למנות דירקטורים מחוץ למאגר", גם אם "זהו בבחינת חריג מצומצם".

האם החריג הזה יכול לכלול גם בנים של חברי מרכז ליכוד עם או בלי פרופסורה? התשובה היא כן. סעיף 18 ג' לחוק החברות הממשלתיות קובע כי במקרה שבו הוועדה לבדיקת מינויים - כיום מדובר ב"ועדת גילאור" - מצאה ש"למועמד לכהונת דירקטור, יו"ר דירקטוריון או מנכ"ל בחברה ממשלתית יש זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה", היא לא תמליץ על מועמדותו אלא "אם מצאה כי יש לו כישורים מיוחדים בתחומי פעולתה של החברה או שקיימים לגביו שיקולים של כשירות מיוחדת אחרת בנוסף לתנאי הכשירות הנדרשים לפי חוק זה". במילים אחרות, אותו בן היפותטי, יכול להתמנות לתפקיד אם אכן יוכיח שיש לו כישורים מיוחדים. ולא מדובר באפשרות תיאורטית בלבד, מינויים כאלה אכן נעשים מפעם לפעם.

אז בעלי "זיקה פוליטית" יכולים להתמנות לתפקידים בחברות ממשלתיות בתנאים מסוימים. ומה לגבי האפליה בין הליכוד ליש עתיד? כאן אפשר למצוא צדק מסוים בדבריה של שטרית, אם כי ההבדל נובע מאופיין של שתי המפלגות. בעוד שלליכוד יש מרכז שמונה אלפי חברים, יש עתיד היא מפלגה ללא מוסדות פנימיים (במדד הדמוקרטיה הפנים מפלגתית של "המכון הישראלי לדמוקרטיה" יש עתיד זוכה לציון של 23 מתוך 100 בלבד, ואילו הליכוד לציון 68), כך שיש הרבה פחות אנשים שקשורים אליה באופן רשמי. לכן, מעגל האנשים שמוגדרים כ"בעלי זיקה פוליטית" לשרי המפלגה יהיה בדרך כלל קטן יותר.

בשורה התחתונה: דבריה של שטרית לא נכונים ברובם. בנים של חברי מרכז ליכוד ובעלי זיקה פוליטית אחרת למפלגה היו יכולים להתמנות לתפקידים בחברות ממשלתיות, בכפוף להוכחת "כישורים מיוחדים". ההבדל בין הליכוד ליש עתיד בהקשר הזה נובע מהשוני במבנה המפלגות, ומכך שליש עתיד אין מוסדות פנימיים.

תחקיר: עמירם ברקת

צרו איתנו קשר *5988