השקעה בסין תמיד תהיה מסוכנת יותר; איך בכל זאת אפשר להרוויח

בשנת 1989 התפרקה האימפריה של ברית המועצות, נפל "מסך הברזל" והאופטימיות בעולם הרקיעה שחקים. נדמה היה לרגע כי "חזון אחרית הימים" הולך ומושג. באותה עת, התפרסם בארה"ב ספרו של הוגה הדעות פרנסיס פוקויאמה ששמו "קץ ההיסטוריה", בו הביע הסופר את עמדתו כי כל אומות העולם עומדות לקבל על עצמן את השקפת ומודל החיים המערבי ובבסיסו הדמוקרטיה וחופש יוזמה כלכלית.

גם בסין הצטרפו הסטודנטים לשאיפה לשינוי ונכנסו לשביתה ומחאות בדרישה לדמוקרטיה, בכיכר טיאננמן בבייג'ינג. הסטודנטים התבצרו במשך כחודשיים, שבמהלכם ראשי המפלגה הקומוניסטית בסין התלבטו כיצד להגיב. לבסוף נתקבלה ע"י ההנהגה בסין החלטה לשבור את המחאה בכוח צבאי. בהסתערות של הצבא וכוחות הביטחון על הסטודנטים וב"טיהור" מנהיגיהם נהרגו אלפי אנשים. השלטון בסין קיבל אז רק אחד משני חלקי התיזה המערבית - נאשר יוזמה חופשית וניהול כלכלי של המדינה, אך רק תחת הדיקטטורה של מפלגה אחת.

ביותר מ-30 השנים שחלפו מאז, נהנתה סין כלכלית משלטון ריכוזי מתוכנן ויעיל, שאפשר יוזמות כלכליות חופשיות למדי. כך הצליחה סין לצמוח בשיעורים חסרי תקדים ולהקדים בכך בהרבה מדינה דמוקרטית, כמו הודו, שהתחילה עימה בקו אחד את ההתפתחות, אך נותרה הרחק מאחוריה כיום.

ככל שחלפו השנים, הפכה סין למעצמה הכלכלית השנייה בגודלה בעולם וכן לגורם הולך ומתחזק גיאופוליטית וצבאית. בשנים האחרונות גוברים מאוד הסימנים לתוקפנות סינית לאומנית כלפי כל סביבותיה. ידוע כי סין, הנהגות מחוזותיה וכל בכירי המפלגה מעורבים רבות (ישירות ומאחורי הקלעים) ובכל הקורה בעסקים בסין. ישנן גם עדויות רבות לכך, כי בהתאם למטרתה האסטרטגית, סין שואפת לדומיננטיות גלובלית, גם בכל תחום כלכלי- טכנולוגי, ולא חוסכת באמצעים רבים להשיג זאת, בין השאר באמצעות שימוש במודיעין, סייבר והפרות זכויות IP(קניין רוחני) של חברות מערביות.

ניסיון לנתח את עסקיה ודוחותיה של חברה סינית באמצעות כלים דומים לאלה של חברה מערבית, הוא יומרני למדי וגלומה בו אי ודאות גדולה בהרבה מזו של חברה מערבית מקבילה.

יש לצפות להמשך מתח גובר בין המערב לסין בעשרות השנים הבאות

בעיית היסוד של משטר דיקטטורי, כמו גם חששותיו העמוקים ביותר, הינם תמיד מפני התקוממות תושביו שלו. בשל כך נוהגים משטרים מעין אלה "לטפח" אויבים חיצוניים וללבות רגשות לאומניים כנגד אויבים אלה, על מנת "לתעל החוצה" את רגשות התסכול ושאיפת החופש של אזרחיהם שלהם. דוגמה לכך היא תוקפנותה הגוברת של סין, כלפי טייוואן, הודו ומדינות נוספות במזרח אסיה, תוך השקעת משאבים רבים בבניית עוצמתה הצבאית.

בהיעדר כל סימן לצעידה בכיוון דמוקרטיה בסין, ועל רקע הגידול הניכר בעוצמתה הצבאית והכלכלית, והשימוש בחברות סיניות לשירות מטרותיה, יש לצפות להמשך מתח גובר בין המערב לבין סין בעשרות השנים הבאות.

גם בסוגיית עידוד היוזמה הכלכלית החופשית בסין, חל בשנה האחרונה שינוי משמעותי בהתייחסות מצד המשטר.

עידוד היוזמה החופשית בסין, הצמיח בעשרות השנים האחרונות כמה וכמה אימפריות כלכליות, שנוסדו על ידי יזמים פרטיים מוכשרים, דוגמת עליבאבא, טנסנט, ונוספות.

חלק מהיזמים הפכו לטייקונים מיליארדרים. מייסד עליבאבא, ג'ק מא, הרשה לעצמו בשנה שעברה לבקר בראיונות פומביים את המשטר בסין על התנהלותו בסוגיות מסוימות. בעקבות כך הבין המשטר שהוא לא יכול להרשות לעצמו אנשי עסקים חזקים ועשירים מדי, שעשויים להיות אולי גם בעלי שאיפות ועמדות השפעה לשינויים פוליטיים. בתגובה פתח המשטר במערכה לדיכוי וריסון הטייקונים מלהגדיל את כוחם הכלכלי והפוליטי.

השקעות קריפטו, חברות נדל"ן וטכנולוגיה - כולן על המוקד

משקיע ישראלי, המתפתה להשקעות נרחבות בסין, בזכות הצמיחה הגבוהה והעוצמה הגוברת, לוקח סיכונים גבוהים בהרבה מאלה שקיימים במערב. במשטר מנוהל מלמעלה כמו סין, יכולים זרמים תת-קרקעיים פוליטיים לשנות לגמרי את תמונת התחרות הכלכלית הפנימית בסין ואת עוצמתן של חברות סיניות מסוימות, במהירות רבה מאוד, אם הדבר משרת את האינטרסים של הממשל. כך למשל החליטה הממשלה בסין לפעול באחרונה גם נגד השקעות קריפטו, ועומק הזעזועים בחברות נוסח אוורגרנד, תלויים כולם בהחלטות שרירותיות ולא שקופות של הממשל.

על אף הצמיחה המהירה יחסית של כלכלת סין, למשקיע הישראלי, למעט לספקולנטים, הייתי ממליץ על מינון נמוך בלבד בהשקעותיו בחברות סיניות.

מעורבות ממשלתית סינית, בעיקר בחברות יצואניות טכנולוגיה, מוכרת וידועה. במקרה של ענק ציוד התקשורת הסיני וואווי, ממשלת ארה"ב טענה לגילוי מצבי "BACK - DOOR", המאפשרים גישה סודית עבור המודיעין הסיני בציוד שנמכר במערב, ולמעורבות ברורה של המודיעין הסיני בעניין. כתוצאה מכך, הטילה ארה"ב סנקציות כבדות על היצרן הסיני ודרשה גם ממדינות מערביות אחרות שלא להכניס את מוצרי וואווי לשטחן, ולמעשה השביתה חלק ניכר מפעילותו הבינלאומית.

זכורים גם הדיווחים מהעת האחרונה על מתקפת סייבר סינית על חברות בישראל, דבר שלא קרה כמובן במדינות מערביות. העימות והתחרות הגיאו-אסטרטגית בין הדמוקרטיה האמריקאית לשלטון הדיקטטורי הסיני הולכים ומחריפים לאורך השנים, כך שהיום כל מעורבות סינית במכרזים של תשתיות לאומיות במערב ובישראל גוררת דאגה והתנגדות אמריקאית גוברת.

ניהול מערבי לחברה מקומית - יתרון מסוים

שאלה מעניינת נוספת, בהקשר של השקעות ועסקים עם סין, היא הבעלות של חברות מערביות על עסקים בסין. תעשיית הרכב הינה אחד מהתחומים שבהם חברות מערביות מחזיקות מפעלים בסין.

תאגיד פולקסווגן -אאודי וטסלה הם מהגדולים שביצרנים המערביים המחזיקים במפעלי ייצור בסין. יש לזכור, כי עבור יצרנים אלה ישנו שוק משמעותי מאוד בסין מול הצרכן המקומי, ובאמצעות מפעלי ייצור מקומיים הם מתגברים על הקשיים שמערימה סין על יבוא מוצרים מוגמרים.

אם כך, למשקיע שאינו ספקולנט, מומלץ להיזהר מאוד במינון השקעותיו במדינה, בוודאי בכל הנוגע למניות חברות ספציפיות. על המשקיע לשאול את עצמו, האם ניתן להאמין לדיווחי חברות במדינה וליישום כללי החשבונאות באופן נאות, כפי שניתן להאמין לדיווחי חברות מערביות מקבילות.

הכותב הוא רו"ח יאיר לפידות, מנהל השקעות ראשי משותף בבית ההשקעות ילין לפידות . הכותב עשוי להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בכתבה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם