כמעט 18 מיליארד דולר - קרוב ל-60 מיליארד שקל: במשך יותר משלושה עשורים נמנעות ממשלות ישראל מלדרוש מגרמניה המאוחדת את חוב כספי הסכם השילומים - סכום עצום שיכול היה לסייע לא מעט לכלכלתה של מדינת ישראל ולרווחת ניצולי השואה. דווקא גרמניה עצמה, או נכון יותר הקנצלרית היוצאת אנגלה מרקל, הראתה נכונות להעלות את העניין. אולי גישתה זו תביא את השינוי, ואת הכסף.
הסיפור הזה מחייב רקע היסטורי. מדובר בחלקה של גרמניה המזרחית הקומוניסטית בהסכם השילומים שנחתם ב-1952 בין ממשלת ישראל לממשלתה של גרמניה המערבית. במהלך הדיונים הוסכם שהיקף השילומים יהיה מיליארד וחצי דולרים או 4.5 מיליארד מארקים - ושגרמניה המערבית תישא בשני שלישים ממנו בעוד המזרחית אחראית לשליש - חצי מיליארד דולר, המגיעים כיום לערך של קרוב ל-18 מיליארד.
מגעים במהלך שנות ה-50 וה-60 עם ממשלת גרמניה המזרחית ועם ברית המועצות לתשלום החלק הזה, לא התקדמו למהלך מעשי. לאחר נפילת חומת ברלין הכריזה סוף סוף ממשלת גרמניה המזרחית המתפרקת כי היא נושאת באחריות לפשעים נגד העם היהודי ומוכנה לשלם את חלקה - אך היא התפרקה בטרם מימשה זאת. בהסכם האיחוד גרמניה המערבית התחייבה לשלם את כל חובותיה והתחייבויותיה של זו המזרחית, והצעד של השלמת הסכם השילומים התבקש.
הד"ר אהרון מור - בן לניצולי שואה, ואחד ממובילי המאבק להבאת הכספים (ביחד עם צבי גיל, ניצול שואה, עיתונאי ברשות השידור וסופר), מספר שמי שהרים את הכפפה היה שר החוץ דאז משה ארנס, שהעלה את הסוגיה בפני עמיתו הגרמני הנס-דיטריך גנשר, וזה לא שלל אותה - רק ביקש שתובא באופן מסודר והנושא ידון ברצינות.
אלא שמאז ועד היום, מסיבות שאינן ברורות, זה לא קרה. מור, שבין תפקידיו במשרד האוצר היה מנהל תחום באגף לקשרים בינלאומיים, העלה את הנושא פעם אחר פעם בפני גורמים שונים - מנכ"לי משרדים, שרים וגם ראשי ממשלות - אבל הנושא לא קודם.
לדבריו, ארנס הסביר לו כי מיד לאחר שהחל לטפל בנושא, עבר לתפקיד שר הביטחון והשאיר זאת לטיפול משרד החוץ. בהמשך, אחד מהיועצים המדיניים של משרד ראש הממשלה דחה את העניין בתואנה כי בישראל חוששים מאי נעימות מול הגרמנים וחיכוכים אם יעלו את הסוגיה הזו מחדש.
לאורך השנים לא נעשה דבר בנושא
עורך הדין גלעד שר, שהגיש בשם מור, גיל וארגונים של ניצולי שואה עתירה לבג"ץ בינואר האחרון, אומר לגלובס כי בשנים האחרונות הפעילות בנושא התחדשה, ונעשו פניות רבות הן לשרים הממונים ובהם גילה גמליאל, והן ללשכת ראש הממשלה הקודם נתניהו, אבל לא התקבלו תשובות ממשיות ולכן הוגשה העתירה. לדבריו, שגרירי ישראל לאורך השנים אישרו כי לא קיבלו הנחיות בנושא ממשרד החוץ.
מור מוסיף כי בחודשים האחרונים ניסה לקדם את הנושא גם מול משרד האוצר ומשרד החוץ של הממשלה הנוכחית, אך גם כאן אין שום תזוזה ממשית. הוא מציין כי לאחר האיחוד קיבלה ישראל שתי צוללות מגרמניה בחינם, ומזכיר שניתנה הנחה ממשית גם על הצוללות שנרכשו בעשור האחרון מגרמניה. "אם היו פועלים לקדם את העניין הזה היינו מקבלים גם את הצוללות האלה בחינם, והיה נשאר עוד הרבה הרבה עודף מיליארדים רבים למימון צרכי רווחה וחברה בישראל, כפי שהגרמנים סייגו בהסכם השילומים המקורי".
לפי עו"ד שר, תשובת המדינה לבג"ץ טענה כי היו פניות ישראליות לגרמניה - אך עד כה סירבה לפרט מה העלו הפניות, מתי נעשו ומה הייתה תגובת הגרמנים.
מרקל הבהירה שסוגיית הפיצוי עדיין נוכחת
לקראת הגעתה של הקנצלרית אנגלה מרקל לישראל, מור, גיל ועימם עוד ניצולי שואה, צאצאים וארגונים פנו אל לשכתה וביקשו להיפגש עימה ולהעלות את הנושא. הפגישה לא התאפשרה בגלל אילוצי קורונה ולוח זמנים צפוף של הקנצלרית, אבל התשובה העניינית שלה הייתה הרבה יותר ממה שציפו הפונים לקבל. בתשובה נאמר "היו סמוכים ובטוחים כי סוגיית הפיצוי על העוול הנציונאל-סוציאליסטי תמשיך להיות נוכחת בשיחות בין ממשלות גרמניה וישראל בכל הרמות".
בתשובת לשכת מרקל נאמר עוד כי אפשר להמשיך את הדיאלוג עמם מול שגרירות גרמניה בישראל והם אכן מתכוונים לפנות לשגרירה הגרמנית לפגישה בהקדם האפשרי.
עו"ד שר אומר כי תשובת מרקל מעידה כי גרמניה פתחה את הדלת בפני ממשלת ישראל, וכי יש שם מוכנות לכל הפחות לדון על כך - ובסיס משפטי הסכמי לדרישה להשלים את חוב השילומים משנות ה-50. הוא מתכוון לעדכן את בג"ץ על ההתקדמות הזו.
מישור הפעילות השני כעת הוא מול הממשלה - שכן הסכמה כזו ופניה רשמית יכולה לבוא רק מצדה. מור, גיל ושותפיהם מתכוונים להגביר את הלחץ על הנוגעים בדבר.
השורה התחתונה מהסיפור הזה היא תמיהה עמוקה איך ומדוע ויתרו ממשלות ישראל ב-30 השנה האחרונות על השלמת הסכם השילומים - מתוך "אי נעימות" כפי שאמר אותו יועץ מדיני - או מסיבות אחרות. עד לכתיבת שורות אלה לא ברור אם הנושא עלה בשיחות עם מרקל בביקור הנוכחי - וגם אם כן, היא, כזכור, נמצאת בימים האחרונים של כהונתה.
עד לשעה זו לא הגיעו תשובות המשרדים הנוגעים בדבר לשאלות שגלובס הפנה בנושא.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
