"החלום שלי הוא התחדשות עירונית באזורים הערביים"

כשיואל אבן, מהנדס העיר ירושלים, נבחר לתפקידו לפני שנתיים בדיוק, היו שטענו נגד הבחירה בו שהוא חסר ניסיון בתכנון עירוני. בראיון איתו הוא חושף את משנתו ביחס לחזון התכנוני של העיר, ומסביר כי בתקופה האחרונה נתגבשה ההבנה שפניה של העיר פנימה - ושהתחדשות עירונית היא בעיניו הכלי המרכזי לתוספת יחידות דיור לעיר.

אבן מדגיש שהאזור המשמעותי ביותר מבחינת התחדשות בעיר כרגע זה השכונות קרית יובל-עיר גנים, בדרום מערב העיר. באזור יש כעת כ-5,000 יח"ד וההערכה היא שמספר זה יכפיל את עצמו בתוך כ-20 שנה. "המדיניות של ראש העיר ושלי היא שנכון מאד לצופף את העיר, על חשבון בנייה בשטחים מחוץ לתחום העיר הבנויה. קודם כול, יש המון שכונות ותיקות, לא בתוך העיר ההיסטורית, שנבנו בשנות ה-50 וה-60 וה-70, כך קטמונים, קריית יובל, גילה, נווה יעקב, גבעה צרפתית, שבהן נכון לעשות התחדשות. ראינו את מה שקורה היום בחולון וברמת גן.

"האתגר הוא לייצר בינוי אינטנסיבי בתוך שכונה תוך דאגה למרחב הציבורי. קרית יובל תכפיל את עצמה, והאתגר שלנו הוא לעשות את זה נכון".

לדברי אבן, בימים אלה נערך במנהל ההנדסה עידכון של תוכנית המתאר של העיר, שנדונה אך לא אושרה מעולם, תוך התייחסות לתחומי התעסוקה והמרחב הציבורי:

"השינוי הגדול שאני מנסה להכניס זה המרחב הציבורי. חשוב לי הציבור. חשוב לי איך המבנה פוגש את הקרקע, חשוב לי שהפרויקט יהיה בגובה העיניים, מה הבן אדם רואה כשהוא הולך ברחוב, איזה שירותים הוא מקבל. אני רוצה שיהיה ברור שהתחדשות עירונית זה לא רק יח"ד וזו הזדמנות ולא רק עבור הפרויקט, אלא עבור העיר כולה".

בירושלים, וזה לא טריוויאלי, יש פטור ליזמים מהיטלי השבחה: "אנחנו מאמינים שערכי ההתחדשות העירונית חשובים ושיש להמשיך ולתת פטור מהיטל השבחה. הארכנו את זה עד שנת 2023. כל פרויקט שיקבל היתר עד מועד זה יקבל פטור. מבחינתנו זה win win אנחנו גם מקבלים יח"ד וגם מקבלים התפתחות של העיר. אחרי 2023, המדיניות עדיין לא מגובשת".

היועצת משפטית של מנהל תכנון ומהנדס העיר ירושלים, עו"ד שרון מנדלבאום, מוסיפה שהמדינה מגבשת בימים אלה חקיקה שתאפשר פטור של חצי מההשבחה.

"העיר יהוד היא כמו שכונה בירושלים"

אבן מספר שבהנהלת העיר הנוכחית יש הכרה בדבר חשיבותם של המנהלים הקהילתיים, שהם מעין תאגידים שכונתיים, שמסייעים לעירייה בניהול המקומי.

"בירושלים יש כמיליון תושבים. זה סדר גודל של 20 ערים שמחוברות יחד. יהוד למשל, היא כמו שכונה בירושלים. האוכלוסייה הטרוגנית. כשמדובר בעיר כל כך גדולה, חייבים לחלק אותה לרבעים. יש לי עכשיו שבעה מתכנני רבעים שכל אחד מהם הוא כמו מהנדס עיר. הוא מקבל מהמנהל הקהילתי את כל הבקשות, הצרכים והדרישות".

אבן אינו מסתיר את העובדה שבעבר היה קונפליקט מול המנהלים הקהילתיים בנוגע להיקפי ההתחדשות העירונית הרצויים, אך טוען שהמצב כעת שונה: "היום אנחנו משתפים פעולה. הם אלה שנותנים לי את הקול של השטח. את תכנון המרחב הציבורי אנחנו עושים יחד. אם אנחנו עובדים יד ביד אנחנו יכולים לעשות דברים יותר נכון".
הרבה פעמים דובר על כך שבנייה לגובה זרה לעיר ירושלים.

"אנחנו מאמינים שיש מקומות שבהם אסור לבנות - העיר ההיסטורית, נחלאות, רחביה, בקעה. יש שכונות שבהן יש ערכים שימוריים גבוהים ולכן בהן אנחנו מעדיפים תמ"א 38. עמדתי בנושא זה שונה מאשר של מינהל התכנון, שרוצה לסלק את תמ"א 38 מן העולם. מצד שני, יש אזורים שבהם מותר לבנות - לאורך תוואי הרכבת הקלה, ובשכונות כמו יובלים וגנים, שם הבנייה לגובה מאפשרת יותר שטח ציבורי איכותי".

מה לגבי דמי התחזוקה הגבוהים במגדלים?
"במסגרת התב"ע אנחנו דואגים לפיר אשפה, לבנייה ירוקה. השאלה היא איך גורמים לחברת ניהול להישאר לאורך זמן. זה האתגר. וחוץ מזה, הסכום שאתה משלם הוא לא כל כך גבוה. גם לתחזק מבנה ישן, עם תשתיות רקובות, עולה הרבה מאוד כסף".

עו"ד שרון מנדלבאום, יועצת המשפטית של יועצת משפטית של מנהל תכנון ומהנדס העיר ירושלים, מוסיפה שבעיניה, עניין זה צריך להיות מוסדר בחקיקה ראשית.

"באזורים החרדיים צריך קרקע משלימה"

אבן מסביר שאחד האתגרים הגדולים בפניו הוא לייצר התחדשות עירונית באזורים חרדיים, שם לא ניצן לבנות לגובה: "למשל, בשיכוני שמואל הנביא, מקודם כעת פרויקט התחדשות עירונית. הגובה מותאם לצורכי האוכלוסיה החרדית וזה אומר שהבנייה צפופה יותר. הכנסתי לשם כמה שיותר צרכים ציבוריים לתוך המבנה עצמו - מעונות יום, גני ילדים".

הקושי הוא לייצר כדאיות כלכלית: "אנחנו חושבים שבדיוק במקומות האלה, באזורים החרדיים, המנגנון של קרקע משלימה יכול להתאים".

בעיר ירושלים יש יותר מ-300 אלף תושבים ערבים. אבן מודה שכרגע אין באזורים שבהם גרים ערבים התחדשות עירונית: "בפן התשתיתי, מזרח העיר עובר מהפכה. ציר כביש הטבעת המזרחית יכול לייצר לאורכו הרבה מאוד הזדמנויות. החלום שלי הוא שתהיה התחדשות עירונית באזורים הערביים. זה שובר שוויון. החברה הערבית בשלה לגור בבנייה רוויה".

הוא מתקשה להבהיר איך זה יקרה. בעירייה מוסרים שמיזמי התחדשות עירוניים מקודמים בשכונות החרדיות סנהדריה ונווה יעקב, וכן במזרח העיר בשכונות בית חנינא ושועפאט, הנמצאות לאורך ציר הרכבת הקלה. "קידום התוכניות בשכונות אלו מתבצע תוך התאמה ומתן מענה לצרכים הייחודיים של האוכלוסייה באזור".

עו"ד שרון מנדלבאום: "במזרח העיר הרבה יותר קל מבחינה תכנונית לעשות פרויקטים של התחדשות עירונית, כי הצפיפות שם נמוכה מאוד. אלה אמנם אנשים שרגילים לבנייה כפרית, אך חלקם גרים בבנייה לא חוקית, באיכות חיים ירודה וחוויית החיים הזאת קשה עבורם, התחדשות עירונית תבטיח להם איכות חיים".

לאחרונה התחדש הדיון בנושא הבנייה באבן, שמאז ימי המנדט הבריטי הוא ממאפייני העיר. לדברי מהנדס העיר, הנושא הזה ישתנה בקרוב: "הרצון לבנות באבן מתאים לבנייה מרקמית, בגובה העיניים. ככל שעולים בגובה, הנושא של כמות האבן יכול לרדת. מאה אחוז אבן במגדל של 30 קומות זה משהו שקשה מאוד לביצוע. אנחנו מאמינים שצריך לייצר שילוב של חומרים. בבניינים גבוהים הולך להיות שינוי".

יואל אבן

אישי: בן 48, נשוי ואב ל־2 בנות, מתגורר במעלה אדומים
מקצועי: מוסמך למדעים להנדסה אזרחית Bsc של הטכניון, בעבר כיהן כמ"מ מנכ"ל מוריה, החברה לפיתוח ירושלים, בשנתיים האחרונות הוא מכהן כמהנדס העיר
עוד משהו: את הזמן הפנוי מקדיש למשפחה