בגלל הקורונה, אבל לא רק: מחירי התרופות צפויים לעלות בקרוב

לפי ניתוח שנעשה בחברת הייעוץ והמחקר פרוסט אנד סאליבן, שיבושים בשרשרת האספקה, עלייה במחירי חומרי הגלם והתובלה ומהלכים פוליטיים צפויים להוביל לעליית מחירי התרופות

תרופות. הקורונה החריפה את תהליך הפוליטיזציה של שרשרת האספקה / אילוסטרציה: Shutterstock, Pavel Kubarkov
תרופות. הקורונה החריפה את תהליך הפוליטיזציה של שרשרת האספקה / אילוסטרציה: Shutterstock, Pavel Kubarkov

באופן מפתיע, עד כה הקורונה עוברת על העולם ללא התרסקות כלכלית דרמטית, אולם השפעתה מתחילה להסתמן בעליות מחירים בתחומים שונים. אחד מהם הוא תרופות. לדברי מעיין לאופר, ראש תחום הבריאות ומדעי החיים בחברת הייעוץ והמחקר פרוסט אנד סאליבן, התייקרויות לאורך כל שרשרת האספקה בתחום התרופות, צפויות בקרוב להוביל לעלייה במחירי התרופות, באופן שעלול להוביל לפגיעה ברצף הטיפולי בחולים.

בים ובאוויר - התובלה התייקרה

"מחירן הרשמי של תרופות מרשם בארץ מפוקח על ידי משרד הבריאות באמצעות מנגנון פיקוח שמוריד באופן עקבי ויעיל את מחירן מדי שנה", אומר לאופר. "עם זאת, כאשר עולה חשש להפסקת שיווקה של תרופה עקב אי-כדאיות כלכלית, משרד הבריאות יכול לאפשר העלאת מחיר זמנית. שיבושים קצרי טווח בשרשרת האספקה כתוצאה מהקורונה, ותהליכים עמוקים יותר שאינם קשורים למגפה, עלולים לגרום לשטף בקשות כאלו בקרוב".

אחת הסיבות המובילות להתייקרות היא מחירי השינוע. 70% מהתרופות המשווקות בישראל מיובאות, ורובן מגיעות בשילוח ימי. "במחצית הראשונה של 2021 נרשמו עליות דרמטיות במחירי ההובלה הימית", אומר לאופר. אפשר להמיר חלק מהשילוח הימי בשילוח אווירי, אבל המחיר שלו אפילו גבוה יותר. "לכן הוא משמש בעיקר לתרופות רגישות לטמפרטורה וזמן (כגון חיסוני הקורונה של פייזר ומודרנה).

מאחר שלתרופות רבות חיי מדף קצרים יחסית, העלויות צפויות להוביל לבקשות רבות למשרדי הבריאות והאוצר להעלאת מחירים זמנית. מי שישלם הם קופות החולים, בתי החולים, סל הבריאות או כיס הצרכן.

גם הפוליטיקה אשמה

לצד התייקרות התובלה, החריפה מגמת ההתייקרות של חומרי הגלם בשנה האחרונה. הודו, השלישית בעולם בייצוא תרופות (ואחראית ל-60% מהיבוא הפרמצטבי של גרמניה, היצואנית העיקרית של תרופות לישראל), מדווחת על עליות של עשרות ואף מאות אחוזים במחיר של חומרים פעילים. במקביל, זינקו מחירי החשמל והגז במדינות אירופיות המייצאות לישראל תרופות.

נראה כאילו כל המגמות בעולם חוברות כדי לייקר את התרופות. מפגעי אקלים כבר מתחילים לאיים על שרשרת האספקה בדומה לווירוס הקורונה. לדוגמה, הוריקן מריה שפגע בפוארטו ריקו, שפועלים בה כחמישים מפעלי ייצור תרופות של חברות מובילות.
גם מהלכים פוליטיים בארה"ב הקוראים להוזלה של התרופות לצרכן ולממשל האמריקאי, וגם לחזרה לייצור מקומי, עלולים להוביל את חברות התרופות להעלאת מחירים במדינות מחוץ לארה"ב. לדברי לאופר, התפרצות הקורונה החריפה באופן דרמטי את תהליך הפוליטיזציה של שרשרת האספקה המוביל למחסור בתרופות. לדוגמה, במרץ 2020 ממשלת הודו הטילה איסור מוחלט על יצוא של 26 חומרים פרמצבטיים פעילים שהוגדרו חיוניים והיו כ-10% מסך היצוא הפרמצבטי של המדינה. באפריל השנה הודו שוב הטילה איסור יצוא, הפעם על חיסונים לקורונה.

אז מה עושים חוץ מלהכניס את היד לכיס? "אפשר להיערך לקראת עליית המחירים באמצעות חיפוש טיפולים או ספקים חלופיים, או שינוי תוואי הרכש", אומר לאופר. "יש צורך בתכנון אסטרטגי משותף הכולל את גופי הממשל ומערכת הבריאות הרלוונטיים, גופי הרכש, היבואנים והמפיצים, במטרה לבסס היערכות ארגונית שתייצר יכולת מענה מהיר וגמיש אל מול התממשות שיבושים בשרשרת האספקה העולמית".