האם בנט מחויב לזמן את נתניהו לפגישת עדכון חודשית?

מי אשם בכך שבנט ונתניהו לא נועדים לפגישות עדכון? החוק מטיל אחריות על צד אחד • המשרוקית של גלובס

מאז שהוקמה הממשלה הנוכחית ונפתלי בנט החל לכהן כראש ממשלה הוא לא נועד לפגישת עדכון עם ראש האופוזיציה הטרי, בנימין נתניהו. עוד עדות לדם הרע שזורם בין שני הצדדים. אבל מי אשם בכך שהפגישות הללו לא יוצאות לפועל? לח"כ צחי הנגבי הייתה תשובה ברורה: "...זה ממש לא בסדר שראש הממשלה לא ממלא את החוק שמחייב אותו (להיפגש עם ראש האופוזיציה)", הוא אמר בראיון בכאן 11. המגישה, יערה שפירא, קטעה אותו וטענה ש"מי שצריך לבקש פגישה זה ראש האופוזיציה", אך הנגבי התעקש: "בחוק… כתוב ראש הממשלה יעדכן את ראש האופוזיציה", ובהמשך תהה: "לא נאה לראש הממשלה לממש את החוק?".

האם דווקא בנט הוא זה שאחראי לכך שפגישות העדכון המסורתיות בין ראש הממשלה לראש האופוזיציה לא מתקיימות עוד? בדקנו.

תפקיד ראש האופוזיציה מוגדר בחוק באופן רשמי רק מאז שנת 2000. אז נוסף תיקון לחוק הכנסת, שעיגן את מעמדו של ראש האופוזיציה. התיקון קבע, בין היתר, מי יכהן כראש האופוזיציה, אלו זכויות יהיו לו ועוד. כחלק מכך נוסף לחוק גם סעיף 13 בו נכתב: "ראש הממשלה יזמין לפי הצורך, ולא פחות מאשר פעם בחודש, את ראש האופוזיציה ויעדכן אותו בענייני המדינה".

במילים אחרות, לשון החוק מטילה באופן מפורש את האחריות לקיום העדכונים על ראש הממשלה, כפי שטען הנגבי. והחוק גם מגדיר במדויק את התדירות המינימלית לקיום הפגישות הללו. כלומר, העובדה שעד כה, יותר מארבעה חודשים מאז הוקמה הממשלה, בנט ונתניהו לא נועדו, היא הפרה של החוק.

בדברי ההסבר להצעת החוק, אותם הביאו בתוכנית "מהצד השני עם גיא זהר", מובא רקע נוסף לצורך בסעיף הזה. כיום, נכתב שם, "קיים נוהג של פגישות עדכון ודיווח של ראש הממשלה לראש הסיעה הגדולה שאינה מיוצגת בממשלה, ברם, הדבר נעשה בהתאם לרצונו של ראש הממשלה". החוק הציע, וכך אכן נעשה, שהנוהג יהפוך לעניין מחייב.

פנינו למשרד ראש הממשלה וביקשנו לדעת האם בנט זימן את נתניהו לפגישה בהתאם למה שמורה לו החוק, ואם לא - מדוע? בהסבר שקיבלנו נוסף פרט מידע מעניין, שאולי מאיר באור מעט אחר את מה שמתרחש כעת. לפי המשרד, למרות הלשון המפורשת של החוק, בפועל נוצר נוהג לפיו ראש האופוזיציה הוא זה שמבקש את הפגישות הללו. לחיזוק דבריהם ציינו שם כי הם ערכו בירור עם ראשי אופוזיציה בעבר, ועם אנשי המשרד שנותרו בתפקידם למרות חילופי השלטון, ואלה אישרו את הדברים.

גם אנחנו פנינו לראשי אופוזיציה קודמים, אך לא הצלחנו לקבל מהם תשובה ברורה בסוגיה. ציפי לבני שתקופתה העיקרית כראש האופוזיציה הייתה בין 2009 ל-2012 מסרה לנו כי היא אינה זוכרת את הפרטים המדויקים, ושהלשכות של שני הצדדים היו אחראיות לתיאום הפגישות הללו. משלי יחימוביץ' לא קיבלנו תגובה. ניסינו לקבל תשובות גם מצדו של נתניהו: האם הוא מסכים שלמרות לשון החוק, מסורתית ראש האופוזיציה הוא זה שמבקש את הפגישות, ואם כן מדוע אינו מבקש פגישות כאלה, אך גם מטעמו לא מסרו לנו תגובה.

במאמר מוסגר אפשר לציין כי הסיטואציה הפוליטית הייחודית שאליה נקלעה המדינה בשנים האחרונות, תרמה, כך נראה, להתרופפות הקשר הרשמי בין ראש הממשלה לראש האופוזיציה. בגלל שלא הוקמה ממשלה לא הייתה אופוזיציה וגם לא ראש אופוזיציה. במיזם "שקוף" פנו בעבר גם לראשת האופוזיציה האחרונה טרם בחירות אפריל 2019, שלי יחימוביץ', וגם לראש המפלגה הגדולה ביותר שלא הייתה חברה בממשלת המעבר, בני גנץ, ושניהם אישרו שלא קיימו פגישות עדכון במהלך הזמן הזה עם נתניהו.

עם זאת, בנובמבר 2019, גנץ סיפר שנתניהו עדכן אותו מבעוד מועד בחיסול המתוכנן של בהאא אל אבו-עטא, בכיר הג'יהאד האיסלאמי שהריגתו פתחה את מבצע "חגורה שחורה". כמו כן, דווח שגם לאחר המבצע נתניהו העביר לגנץ עדכונים ביטחוניים. מטעם גנץ סירבו להגיב לשאלה האם הפגישות הללו נערכו לבקשת גנץ או ביוזמת נתניהו.

בשורה התחתונה: דבריו של צחי הנגבי נכונים. לשון החוק אכן קובעת בצורה מפורשת כי ראש הממשלה הוא זה שצריך לזמן את ראש האופוזיציה לפגישות עדכון, לפחות פעם בחודש. יחד עם זאת, לפי לשכת ראש הממשלה, עם השנים נוצר נוהג שראש האופוזיציה הוא זה שמבקש בפועל את הפגישות הללו.

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: צחי הנגבי
מפלגה: הליכוד
תכנית: הכל פוליטי, כאן 11
תאריך: 16.10.2021
ציטוט: "בחוק [...] כתוב 'ראש הממשלה יעדכן את ראש האופוזיציה'".
ציון: נכון

ח"כ צחי הנגבי (ליכוד) התראיין בתכנית "הכל פוליטי" בכאן 11 ונשאל על היחסים העכורים בין ראש הממשלה נפתלי בנט לראש האופוזיציה בנימין נתניהו. לאחר שהמראיינים יערה שפירא וסולימאן מסוודה שאלו את הנגבי על היעדר המחוות בין השניים (למשל הזכרת בנט בנאום או פנייה לנתניהו בתוארו ראש האופוזיציה בכנסת), מסוודה הזכיר: "גם "לא הייתה פגישה בין יו"ר האופוזיציה לראש הממשלה".

על כך שפירא הוסיפה: "בין היתר כיוון שראש האופוזיציה לא ביקש פגישה". הנגבי הגיב: "אני חושב, דרך אגב, שזה ממש לא בסדר שראש הממשלה לא ממלא את החוק שמחייב אותו". בשלב זה שפירא קטעה אותו כדי להגיד: "מי שצריך לבקש פגישה זה ראש האופוזיציה". הנגבי התעקש: "סליחה. בחוק לא כתוב מי מבקש פגישה. כתוב ראש הממשלה יעדכן את ראש האופוזיציה".

לאחר ששני המראיינים התעקשו שבאחריותו של נתניהו לבקש פגישה, הנגבי השיב: "החוק מחייב את ראש הממשלה לעדכן. דרך אגב, הוא לא חייב להיפגש איתו. הוא יכול לעדכן אותו בדרך אחרת, לשלוח אליו את המזכיר הצבאי, לשלוח אליו את ראש המטה לביטחון לאומי ". שפירא שוב קטעה את הנגבי בניסיון אחרון להבין מדוע נתניהו לא ביקש פגישת עדכון: "לא נאה לו לבקש פגישה?".

על כך הנגבי ענה: "לא נאה לראש הממשלה לממש את החוק? עכשיו, אני יודע למה הוא לא מזמין אותו. כי הוא יודע שבפגישה הזאת יהיה אדם אחד שבאמת יודע מה צריך לעשות, זה נתניהו, ובנט יישב שם נזוף, וראש הממשלה יגיד לו 'למה אתה מוותר לאמריקאים? למה אתה לא נלחם בקונגרס כמו שאני עשיתי? למה אתה מאפשר לאיראן להתקדם לפצצה ואתה לא עושה כלום?'".

החוק לגבי ראש האופוזיציה

התפקיד של ראש האופוזיציה לא היה תפקיד רשמי עד שנת 2000. אז נוסף תיקון לחוק הכנסת, שעיגן את מעמדו של ראש האופוזיציה, והראשון לכהן בתפקיד זה היה אריאל שרון, עד שניצח בבחירות המיוחדות לראשות הממשלה ב-2001.

החוק קבע שראש האופוזיציה יגיע מסיעת האופוזיציה הגדולה ביותר (במקרה שבו יש שתי סיעות שוות בגודלן, אז מזו שקיבלה יותר קולות בבחירות), אלא אם כן יותר ממחצית מחברי האופוזיציה הודיעו ליו"ר הכנסת על חבר כנסת אחר שהם מעדיפים שיחזיק בתפקיד.

על יו"ר הכנסת להודיע על זהותו של ראש האופוזיציה עד שבועיים מהשבעתה של ממשלה חדשה או בסמוך להודעת למעלה ממחצית חברי האופוזיציה על העדפת אדם אחר, בהתאם למקרה, וראש האופוזיציה מכהן בתפקידו החל מהודעה זו. החוק גם קובע זכות מיוחדת לראש האופוזיציה לנאום בכנסת אחרי ראש הממשלה ומייחד לו מקום בטקסים ממלכתיים.

כחלק מיצירת תפקיד ראש האופוזיציה, נוסף לחוק הכנסת סעיף 13 שקובע: "ראש הממשלה יזמין לפי הצורך, ולא פחות מאשר פעם בחודש, את ראש האופוזיציה ויעדכן אותו בענייני המדינה". כלומר, לשון החוק מטילה במפורש את האחריות לקיום העדכונים על ראש הממשלה ולא על ראש האופוזיציה, וגם קובעת במפורש את התדירות המינימלית בה על הדבר להיעשות. הנגבי לא דייק כשאמר שהחוק לא מציין מי אמור לזמן את הפגישה, אך הנוסח המדויק דווקא מחזק את טיעונו.

הפגישות בין ראש הממשלה לראש האופוזיציה בפועל

פנינו למשרד ראש הממשלה וביקשנו לדעת האם בנט זימן את נתניהו לפגישה בהתאם לחוק. בתגובה נמסר שאמנם החוק אכן מטיל את האחריות על ראש הממשלה, אבל שבפועל נוצר נוהג לפיו ראש האופוזיציה מבקש את הפגישות הללו.

התגובה, לפי המשרד, נמסרה לאחר בירור עם ראשי אופוזיציה בעבר וכמו כן עם אנשי משרד ראש הממשלה שנשארו בתפקידם למרות חילופי השלטון. ניסינו, במקביל, לברר עם ראשת האופוזיציה לשעבר ציפי לבני האם היא הייתה נוהגת לבקש פגישות או שהייתה מוזמנת אליהן. לבני השיבה כי היא אינה זוכרת ושהלשכות היו אחראיות לתיאום פגישות אלו, והפנתה אותנו אל החוק. ניסינו להשיג גם את תגובתו של נתניהו האם בכלל ביקש פגישה, אך לא היה באפשרותו להגיב בזמן לפרסום הבדיקה.

ביולי 2019, מייסד מיזם התקשורת "שקוף" תומר אביטל, כתב ב"הארץ" על המצב הייחודי אליו הוביל רצף מערכות הבחירות: בגלל שלא הוקמה ממשלה גם לא הייתה אופוזיציה, כך שלא היה ראש אופוזיציה. עם זאת, כדי להבטיח רציפות שלטונית, ראש הממשלה דאז נתניהו נשאר בתפקידו. לפי אביטל, כתבי שקוף פנו גם לראשת האופוזיציה האחרונה טרם בחירות אפריל 2019, שלי יחימוביץ', וגם לראש המפלגה הגדולה ביותר שלא הייתה חברה בממשלת המעבר, בני גנץ, ושניהם אישרו שלא קיימו פגישות עדכון עם נתניהו. עם זאת, בנובמבר 2019, גנץ סיפר שנתניהו עדכן אותו מבעוד מועד בחיסול המתוכנן של בהאא אל אבו-עטא, בכיר ג'יהאד שחיסולו היה הפתיח למבצע "חגורה שחורה". כמו כן, דווח שגם לאחר המבצע נתניהו העביר לגנץ עדכונים ביטחוניים. זאת, כאמור, למרות שגנץ לא החזיק באופן רשמי בתפקיד ראש האופוזיציה, מה שמעיד על כך שנתניהו התייחס אליו כאל ראש האופוזיציה בפועל. מטעם גנץ סירבו להגיב האם הפגישות היו לבקשת גנץ או ביוזמת נתניהו.

בתוכנית "מהצד השני עם גיא זהר" הראו שבהצעת החוק לתיקון חוק הכנסת נכתב ש"קיים נוהג של פגישות

עדכון ודיווח של ראש הממשלה לראש הסיעה הגדולה שאינה מיוצגת בממשלה, ברם, הדבר נעשה בהתאם לרצונו של ראש הממשלה", והחוק למעשה נועד להפוך את הנוהג לעניין מחייב. הדבר מצביע על כך שגם אם אכן כיום ישנו נוהג שראש האופוזיציה מבקש את הפגישה, מדובר בנוהג שהשתרש לאחרונה בלבד.

ח"כ הנגבי מסר למשרוקית את התגובה הבאה: "כיוון שצדקתי אין מה להוסיף. אין כאן עניין של 'נוהגים שנוצרו בשטח'. מצופה מראש הממשלה לפעול על פי חוק ולא להמתין לבקשת פגישה. החוק קובע מפורשות שראש הממשלה 'יזמין' לפחות פעם בחודש את ראש האופוזיציה, 'ויעדכן' אותו בענייני המדינה. מה יותר ברור מזה?"

לסיכום, חוק הכנסת כולל חובת קיום פגישה בין ראש הממשלה לראש האופוזיציה לפחות אחת לחודש, ולשון החוק קובעת שראש הממשלה הוא זה שיזמין את ראש האופוזיציה לפגישה. בפועל נוצר נוהג לפיו הפגישות מתקיימות לבקשתו של ראש האופוזיציה, אך לא במסגרת החוק. לכן דבריו של הנגבי נכונים.

תחקיר: אוריה בר-מאיר

צרו איתנו קשר *5988